לדבר אתם יודעים אבל לעשות?
חברים יקרים אנו פתוחים לביקורת ועוד יותר אנו פתוחים להצעות קונקרטיות לקידום מטרותנו המשותפות. מי שמחפש תירוצים מדוע לא לתרום למאבק (התנועה פוליטית, גם ככה אני תורם מספיק וכו וכו) יוכל למצוא שלל תרוצים כדי להמשיך לקשקש ולא לעשות דבר מעבר לכך. מכתב האפודים הקרמיים של בלת"מ נועד כדי לנסות להפעיל לחץ על הממשלה והצבא שמאוד לא אוהבים שמשהו אחר עושה את עבודתם. זה הכל. אז תפסיקו להתבכיין ואולי תקחו כמה שיעורים בתקשורת. עם זאת, לתקשורת רצונות משלה ולא תמיד אתה כפרטי או כתנועה מצליח לחדור את מסנניה. לעיתים אתה בטוח שתפרוץ בגדול עם סיפור לאחר שכמעט כל העיתונאים הראו התעניינות מרבית ואש למחרת קם בבקר ומתאכזב שאין כלום בעיתונים. לעיתים אתה מוציא ידיעה לתקשורת בסקפטיות יתרה ולפתע מקריאים את מכתבך בחדשות ערוץ 2 ולמחרת מראיינים נציגים מטעמנו בכל אמצעי התקשורת. החוכמה בניהול מאבק ציבורי היא להבין שיש צורך באורך רוח, נחישות, התמדה והרבה סבלנות. אם תירה בהתחלה בכל התותחים הכבדים לא תישאר לך תחמושת להמשך. בעיה רצינית נוספת היא שבמהלך השירות אנשי מילואים רבים מתעצבנים על כך שגייסו אותם סתם, על התנאים, על האוכל, על מחסור באפודים קרמיים ועוד ועוד, והם מוכנים להישבע שהם יעשו רעש יפנו לכרמלה מנשה ועוד ועוד. אבל בפועל רובם ככולם עם סיום השירות חוזרים למשפחתם, לשיגרה לחיים ולא מעניין אותם שום דבר עד הצו הבא. ככה חברים לא נגיע רחוק. השגים יהיו רק עם תתחילו לדבר תתחילו להשתמש באמצעי התקשורת. ככל שהדרגה תהיה יותר גבוהה וככל שהמסגרת תהיה יותר אורגנית בהתייחס לריאיונות בתקשורת ולצעדים דרסטיים, כך יגבר הלחץ על הממשלה. אז אנא תתחילו לעשות ותפסיקו לבכות.
חברים יקרים אנו פתוחים לביקורת ועוד יותר אנו פתוחים להצעות קונקרטיות לקידום מטרותנו המשותפות. מי שמחפש תירוצים מדוע לא לתרום למאבק (התנועה פוליטית, גם ככה אני תורם מספיק וכו וכו) יוכל למצוא שלל תרוצים כדי להמשיך לקשקש ולא לעשות דבר מעבר לכך. מכתב האפודים הקרמיים של בלת"מ נועד כדי לנסות להפעיל לחץ על הממשלה והצבא שמאוד לא אוהבים שמשהו אחר עושה את עבודתם. זה הכל. אז תפסיקו להתבכיין ואולי תקחו כמה שיעורים בתקשורת. עם זאת, לתקשורת רצונות משלה ולא תמיד אתה כפרטי או כתנועה מצליח לחדור את מסנניה. לעיתים אתה בטוח שתפרוץ בגדול עם סיפור לאחר שכמעט כל העיתונאים הראו התעניינות מרבית ואש למחרת קם בבקר ומתאכזב שאין כלום בעיתונים. לעיתים אתה מוציא ידיעה לתקשורת בסקפטיות יתרה ולפתע מקריאים את מכתבך בחדשות ערוץ 2 ולמחרת מראיינים נציגים מטעמנו בכל אמצעי התקשורת. החוכמה בניהול מאבק ציבורי היא להבין שיש צורך באורך רוח, נחישות, התמדה והרבה סבלנות. אם תירה בהתחלה בכל התותחים הכבדים לא תישאר לך תחמושת להמשך. בעיה רצינית נוספת היא שבמהלך השירות אנשי מילואים רבים מתעצבנים על כך שגייסו אותם סתם, על התנאים, על האוכל, על מחסור באפודים קרמיים ועוד ועוד, והם מוכנים להישבע שהם יעשו רעש יפנו לכרמלה מנשה ועוד ועוד. אבל בפועל רובם ככולם עם סיום השירות חוזרים למשפחתם, לשיגרה לחיים ולא מעניין אותם שום דבר עד הצו הבא. ככה חברים לא נגיע רחוק. השגים יהיו רק עם תתחילו לדבר תתחילו להשתמש באמצעי התקשורת. ככל שהדרגה תהיה יותר גבוהה וככל שהמסגרת תהיה יותר אורגנית בהתייחס לריאיונות בתקשורת ולצעדים דרסטיים, כך יגבר הלחץ על הממשלה. אז אנא תתחילו לעשות ותפסיקו לבכות.