לדודי ולכולם
מה נצ'מע? הבטחתי לך להמשיך את הדיון בנושא האפשרויות הטיפוליות של תיאטרון בובות וסיפורי ילדים. טוב, אז גדולים וחכמים ממני כבר חקרו את הנושא ועסקו בו ואפשר ללמוד מהם לא מעט. אין חדש תחת השמש כמו שנאמר. אני רק רוצה לחזור לנושא מזוית קצת אחרת ויותר אקטואלית בשבילי. אשמח לשמוע דעות, חוויות והארות מכולכם. התחלתי לעבוד עם הילדים על הסיפור "ציפור הנפש". סיפור שיש לו המון פוטנציאל בכל מה שקשור באוורור רגשות מודעות ודיבור על רגשות. הכנו בובה של ציפור משני כדורי קלקר מחוברים ע"י מנקי מקטרות כצואר. כדור גדול לגוף וקטן יותר לראש. מקור ונוצות נוספו כמובן. מאחורי הגוף נתקע מקל קטן שאיתו הילדים מחזיקים את הבובה. עשינו תרגילי התעמלות שונים ומשונים לציפור, סיפרנו איתה את הסיפור ולכל ילד היתה הזדמנות לספר על אילו מגירות הציפור פותחת ואיך מרגישים איתם. דיברנו על מה זנ "נפש" והקשבנו לנשימה. עשינו הפעלה תנועתית וזזנו בעצמנו כמו הציפור בהתאם לסיפור. היו ילדים שנפתחו והביעו כל מיני רגשות וחויות מעולמם האישי. לא לכולם יש ממש כלים לכך בשל גילם הצעיר (בני 4). עברתי איתם על הסיפור חלק חלק, ובמפגש ה בא בעצם מגיע סוף הסיפור והפאנץ' ליין- למה כדאי וחשוב להקשיב לציפור. אז עכשיו אני רוצה להתחיל לעבוד על הקול שלה ואיך היא מאותתת לנו, ומה קורה כשאנחנו מקשיבים לה ומה קורה כשלא. אני לא בטוחה שהילדים אכן הבינו את המטפורה המורכבת של הסיפור. אני תוהה איך להמשיך וכמה להמשיך... זהו. קצת משתפת וחושבת איתכם בקול רם. מקוה שלא הלאיתי אתכם. תודה
מה נצ'מע? הבטחתי לך להמשיך את הדיון בנושא האפשרויות הטיפוליות של תיאטרון בובות וסיפורי ילדים. טוב, אז גדולים וחכמים ממני כבר חקרו את הנושא ועסקו בו ואפשר ללמוד מהם לא מעט. אין חדש תחת השמש כמו שנאמר. אני רק רוצה לחזור לנושא מזוית קצת אחרת ויותר אקטואלית בשבילי. אשמח לשמוע דעות, חוויות והארות מכולכם. התחלתי לעבוד עם הילדים על הסיפור "ציפור הנפש". סיפור שיש לו המון פוטנציאל בכל מה שקשור באוורור רגשות מודעות ודיבור על רגשות. הכנו בובה של ציפור משני כדורי קלקר מחוברים ע"י מנקי מקטרות כצואר. כדור גדול לגוף וקטן יותר לראש. מקור ונוצות נוספו כמובן. מאחורי הגוף נתקע מקל קטן שאיתו הילדים מחזיקים את הבובה. עשינו תרגילי התעמלות שונים ומשונים לציפור, סיפרנו איתה את הסיפור ולכל ילד היתה הזדמנות לספר על אילו מגירות הציפור פותחת ואיך מרגישים איתם. דיברנו על מה זנ "נפש" והקשבנו לנשימה. עשינו הפעלה תנועתית וזזנו בעצמנו כמו הציפור בהתאם לסיפור. היו ילדים שנפתחו והביעו כל מיני רגשות וחויות מעולמם האישי. לא לכולם יש ממש כלים לכך בשל גילם הצעיר (בני 4). עברתי איתם על הסיפור חלק חלק, ובמפגש ה בא בעצם מגיע סוף הסיפור והפאנץ' ליין- למה כדאי וחשוב להקשיב לציפור. אז עכשיו אני רוצה להתחיל לעבוד על הקול שלה ואיך היא מאותתת לנו, ומה קורה כשאנחנו מקשיבים לה ומה קורה כשלא. אני לא בטוחה שהילדים אכן הבינו את המטפורה המורכבת של הסיפור. אני תוהה איך להמשיך וכמה להמשיך... זהו. קצת משתפת וחושבת איתכם בקול רם. מקוה שלא הלאיתי אתכם. תודה
.. לילה טוב ובהצלחה, חמוטל
