לדעתי

[יערה היחיד]

לדעתי ../images/Emo8.gif

יש תוכניות מעניינות לשבת?

 

[רונית 1031]

לנו יש...לוקחים את ההורים לטיול פרחים ומפלים

אבל החלטנו במקום לנסוע בשבת ולהיתקע בפקקים , ניסע מחר ובשבת תהייה המנוחה.

 

[שויי]

../images/Emo182.gif../images/Emo20.gif../images/Emo39.gif../images/Emo203.gif רעיון ענק, רוניתי

רעיון ראוי לחיקוי. גם אני אבדוק ליישם אותו עם הורי. עכשיו אני יוצאת אליהם לפגישה השבועית.

 

[יערה היחיד]

התוכניות שלנו לשבת השתנו../images/Emo4.gif

תכננתי שבת שקטה עם עצמי... כל החלק הגברי במשפחתנו היה אמור לצאת לחרמון. היום בדקנו מחירים והחלטנו שהמחירים לא ריאליים. כנראה שגם השבת תהיה במתכונת הכמעט רגילה של ארוחה משפחתית. הבת הצעירה שלי עם החבר ייסעו לחרמון וכל הייתר יישארו בבית. והשבת השקטה לעצמי תידחה לפעם אחרת...

 

[סבסבתא ל 9]

אנחנו לאחר שבוע מטורף במיוחד שמרוב עומס השאיר

אחריו לדעתי " שובל " של כועסים למינהם.

ניסיתי לרצות את כל הילדים ואת כל הנכדים. בסיכומו של דבר אף אחד לא נהנה . לא אני מילדיי ונכדיי ולא הם ממני. אני אפילו מרגישה שפגעתי מאד באחת מבנותי, וזה מרוב כוונות טובות. על כך נאמר "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות"

אני מרגישה עייפות פיזית ממשית. בערב שבת נאכל כולנו יחד ארוחת ברבקיו (הכי קל-לעצלנים ועייפים ) שנארגן אצל אחת מבנותי. למחרת נאטום את הבית הרמטית שאיש לא ידע כי יש חיים מאחורי הדלת , ננסה לנוח בלי לראות או לשמוע ילדים (אני מקווה).

 

[דוביכפת לי]

לו היית מקשיבה לפני שאת מחליטה....

אני דואגת לך. אני לא נפגעתי ואני לא עושה "מטעמים" מהשיבושים שקרו. אני יודעת שהכוונות שלך טובות, ותאמיני לי, שלא פעם זה שווה הרבה יותר מכל דבר אחר. ואם היית מקשיבה לי קצת ומנסה פחות להתגונן/ לתקוף (אני לא בטוחה מה מהשניים את עושה) היית שומעת גם את זה. אני אוהבת אותך ובסך הכל רוצה לעזור לך להוריד ממך את העומס. חבל שאת לא מצליחה לראות את זה.

 

[שויי]

../images/Emo24.gif U כמה מרגש

אם ובת. אשרי שתיכן שזכיתם (גם אם בעמל) לבטא את רחשי לבכן זו לזו. אתן ענקיות, בהיבט שלי, פתיחות, דיבור וקשר טוב מגמדים כל בעיה. שאפו

 

[רונית 1031]

../images/Emo24.gifלאמא וסבתא מגניבה ו -../images/Emo24.gif לבת

אוהבת , אתן מרגשות בפתיחות שלכן להעביר זו לזו את רגשותיכן.

 

[ערדניקית המקורית]

שוב חשה הזדהות אתך יקיריתי...

עודדתי את בתי להישאר אחרי סופ"ש שעבר כי הבחנתי שהיא עייפה [תאומים בני שנה וחודשיים, וכעת בהריון חודש רביעי] בלילות שהייתה אצלי הצעתי שתישן בחדרי שתצבור שעות שינה שכל כך חסרות לה ,ואני אשן עם התאומים כמעט לא ישנתי ארבעה לילות [שיניים]ובבוקר הלכתי לעבודה כרגיל..כששבתי מהעבודה ניקיתי , בישלתי, טיפלתי בתאומים,בקיצור נהנתי מאוד אך גם מעייף מאוד..היום אחרי ששבה הבייתה היא עדיין עייפה..הילדים חלו...והיא נשארה עייפה ..ולי כל כך מתחשק להישאר בבית עם עצמי לבד בשישבת..כששאלתי אם רוצה שאבוא לעזור בעדינות ענתה לי "לשיקול דעתך"אז מה את אומרת לנסוע? או להישאר בבית להיות עם עצמי לצבור כוחות א ב ל..להיות עם יסורי מצפון....????

 

[רונית 1031]

אוףףףףף אמהות ובנות תמיד צריכות להלך

בין ה-

......מה שלא נעשה ומה שלא נגיד תמיד יש צד אחד שנעלב יותר ואז אנחנו צריכים להחליט עם עצמינו בכדי לא להישאר עם ייסורי המצפון אחר כך.