לדעתכן, עד כמה ה"לא לעבור"

[שונה במינה 28]

לדעתכן, עד כמה ה"לא לעבור"

עד כמה ה"לא לעבור" (במראה) יכול/צריך/מהווה שיקול בלבצע את המעבר...


אנסה לנסח אולי גם אחרת ,
לאלה מאיתנו שלא בורכו בשיער ראש, ובפנים נשיות...
עד כמה זה "צריך" או "בפועל" שיקול לא לבצע מעבר, אם בשורה תחתונה מבצע השינוי יודע שייראה בסוף כ"גבר בתחפושת פורים" . זו לא דרך להעביר את החיים ככה.
אני יודעת שיש כאלה שעוברות "חלק" . מצויין ,נחמד , ולא רלוונטי לכן.
דמיינו כאלו שבכל צורה ייראו כגבר בתחפושת... האם זה שיקול שלוקחים לפני לא לבצע את השינוי ?
כשרוצים חיים שקטים ולא חיי מועדון ודיווה נוצצים, להסתובב בעולם בצורה בולטת, כ"פריק" זה שיקול שצריך לחשוב מראש לא ?

 

[Ellianne]

צריך לקחת את זה בחשבון

זה לא שחור לבן - אם אני אראה כמו גבר אז לא לעשות בכלל או אם אני עוברת אז יאללה בלאגנים, נוצצים ומסיבות.

אם המראה ההתחלתי קצת בעייתי אז להתחיל לטפל בזה - להתחיל לחסוך כסף, לעשות ניתוחים פה ושם, הורמונים, השתלת שיער או סתם למצוא פאה ממש איכותית ולדבוק בה..
כך להמשיך עם זה עד שהמראה הכללי מתעדן. בסופו של יום, זה כבר לא יהיה "אני אראה כמו גבר" כמו בהתחלה.

לא חייב להתחיל להיות אישה (חברתית) כאן ועכשיו, במיוחד אם צריך קצת הכנות מראש.

 

[שונה במינה 28]

תודה.. אני מניחה שיש גם פקטור

כלשהו (שולי אבל) של ביטחון. כלומר יש אנשים שבסדר להם להיות אנדרדוג (לאו דווקא טרנסים וטרנסיות . בהרבה תחומים).

יכול להיות שאת צודקת , בצורה עיקשת כל פעם כל פעם "לשפר עמדות" ולעדן עוד ועוד...

אבל אני מדברת על מישהי , שוב בין אם זו אני, או בין אם לצורך הדיון שהמראה החיצוני הוא לא "קצת" בעייתי.

ברור שר-ו-ב- הטרנסיות , MTF ,כשהן היו גבר , הן לא "עברו" : ) זה דרש הרבה הרבה...

השאלה אם הנתונים מאוד מאוד בעייתיים.

זה נכון (ואני תמיד אומרת) שיש נשים (וגברים) בכל הצורות והגדלים.. עם פנים גדולות וקטנות ומוארכות וצרות ונפוחות וכחושות והכל... אבל עדיין יש מאפיינים שמאוד קשה לשנות ואם הם מאוד גבריים ... לא הייתי , למשל אני, רוצה להסתובב ולהראות כ"גבר מחופש",

גם הצעדים שרשמת, טוב, וזהו בעייה של כולן בלי קשר למראה התחלתי , הן כמובן תמיד קשים בשלב הביניים.. כלומר .. כשלא כל האלמנטים עדיין נשיים.. יש תקופה של שבועות רבים וחודשים שנמצאים "בין המינים"... ככה שקשה לעבור כאישה.. אבל תוך כדי עושים שינויים וכו'.

 

[יו איפה]

טור של בחורה טרנסית בנושא הזה (אנגלית)

http://transgendersecrets.com/should-you-give-up-your-goal-of-passing-as-a-woman/

התשובה שלי לנושא - אני מאמינה שמגיע לכולנו להיות מי שאנחנו ולבטא את זה כמה שאנחנו יכולות. אם זה במסגרת הכללים החברתיים ואם זה אומר לפרוץ אותם ולבטא נשיות בגוף זכרי או ההיפך ועד שינוי פיזי כל אחת לפי הצורך שלה והיכולת.
אני יודעת מהחוויה שלי שמתוך השיקולים אם לעשות שינוי או לא המחשבה אם אני אעבור כאישה לגמרי או לא לא קיבלה משקל גדול כי היה הרבה יותר חשוב לי לצאת מהמקום בו הייתי - איך ראו אותי ואיך הצגתי את עצמי, התלבשתי וכו' - ולראות לאן אגיע.
אבל ברור שהחוויה שלך שונה ואי אפשר להלביש עלייך את מה שאני חשבתי או חושבת היום.
אבל השורה התחתונה היא לא איך תראי, אלא האם את רוצה לחיות במצב הקיים בו את לא מעוניינת? זה מה שהזיז אותי, ואני עדיין מאמינה שזה יותר טוב מלא לעשות כלום.

 

[orald]

ושונה במינה, ראי תגובתי בפורום קוויר.

 

[שונה במינה 28]

תודה. אתייחס שם

 

[שונה במינה 28]

את צודקת - קודם כל השיקול הוא

האם הרצון בכלל להיות במין השני .. צריך להניע.

זה מה שרשמתי תמיד.


והאמת אני לא בטוחה שהרצון שלי כזה חזק. ולכן מצאתי (לדעתי אורלד פה הפנתה אותי ויידעה אותי על הפורום, אם אני לא טועה) את פורום ג'נדרקווירים שיותר מרגישה שם "בבית" מבחינת ההגדרות.

באמת מניחה שגבר שנולד וברור לו שהוא בגוף הלא נכון - יהיה לו יותר "קל" להזיז הרים וגבעות לעשות שינוי. גם אם התהליך כמובן שלא פשוט. אבל המוטיבציה כל כך ברורה שמתגברים על המכשולים.

לגבי מה שרשמת "אני מאמינה שמגיע לכולנו להיות מי שאנחנו ולבטא את זה כמה שאנחנו יכולות".... זה נכון מאוד,., אבל בצד האידיאולוגי יותר.


כי בעולם מושלם ... יכלנו להגיד (אולי) ש-למה בכלל לעבור את השינוי ... .אני נולדתי בחור. ורוצה להרגיש אישה.. אגדיר את עצמי אישה, אקרא לעצמי אישה אלבש מה שבזין שלי לעבודה וזה לא יהיה משנה בכלל.
אבל בכל זאת , כיוון שזה לא הולך לקרות (כמו שאומרים בימינו) , אז כן אנחנו צריכים לבצע מטמורפוזה פיזית.. ולא רק זה אנחנו גם רוצים שהמטמופוזה תעבור טוב, ושתעבור באופן שנראה כאילו "נולדנו" ככה ... לא פשוט

כלומר - צריך להשקיע המון המון מסביב - כדי שזה ייראה כאילו "לא נגענו" בכלל : )

ותודה על הלינק.

 

[יו איפה]

משהו נוסף בנושא

מכירה את השאלה המעצבנת: "אם היית על אי בודד איך היית מתנהגת?"
היית עושה שינוי? היית מתנהגת איך שיוצא בלי דאגה לסדר חברתי כלשהו? וכו' וכו'.

יש מי שיענו שדווקא במקום כזה שאין בו לחץ חברתי ומיגדור כזה חזק הם לא יעברו שינוי חיצוני ויש מי שיענו שההרגשה הפנימית שלהן בתור נשים לא מסתכמת בהגדרה אישית אלא גם בצורך בגוף הפיזי הנשי יותר. גם כאן לא חייבות לקחת רק את 2 קצוות האפשרויות אלא לזכור שיש מגוון רחב של אפשרויות באמצע.

הרגשה פנימית והגדרה אישית כאישה לא מחייבת אותך לעבור שינוי פיזי אם זה לא משהו שאת מעוניינת בו או בכולו.