לדקלה ערבות מאחרי

[jedi knight]

לדקלה ערבות מאחרי

1)קודם כל יש סתירה גדולה במה שאמרת כי חיילים קרביים תריכים לחלק את הנטל ביניהם בצורה שווה ואי אפשר לעשות זאת עם בת למשל קחי לדוגמא את לוחמות את התותחנים בהתחלה שפתחו את המסלול לא היה שום הבדל בין בנים לבנות אבל אחרי שהבנות קרסו( ואלה היו בנות נבחרות מידיד רבות) היו צריכים לבחור או שלבטל את הפרויקט או שלשנות אותו אז מה שבחרו כבר ידוע ותזכרו שזה בסך הכל טירונות אג``מ שנחשבת יחסית קלה 2) בכל המכתב שלך את שיגעת את הבנות שקראו וגם בנים שקראו כי אני עדיין לא הבנתי מה את רוצה או מה את רוצה מהחיים שלי ושל אחרים 3)אין דרך ארוכה לשוויון כי זה קישקוש במיץ ואם במסע אלונקות מסכן(עם שלושה שקי חול ) באחרי בקושי הסתדרתן אז בטח שלא תסתדרו במסע אלונקות בגולני שם אין כזה דבר שתמיד יהיה מי שיחליף אותך כשתתעייפי כי שם כמעט כולם סוחבים ורק למעט יש זמן לנוח ומה גם שסוחבים אנשים ולא שקים ושסוחבים מסלו קשה וארוך בהרבה ומה גם שבוקושי סחבתן 4) סיכום אני מאוד בעד קידום נשים ומעמדם בעולם אבל צריך לעשות זאת בחוכמה ושנשים יעסקו בדברים שהם טובים מבנים אני בטוח שלא תסכימי איתי לא בגלל שמה שאני אומר זה לא נכון אלא כי בנות כמוך לקחו לעצמן משימה ולנסות להוכיח משוה למישהו או מישהי למשל אין לי בעיה שיהיו בנות בטייס למשל אך מרגיז אותי ההנחות הרבות שהן מקבלות כדי לקדם את הפרויקט !!!!

 

[פורשת כנפיים]

אומנם לא שיוויון אבל אתגר כן !

ברצוני להוסיף . 1> כמו `` אריק`` אשתגעתי גם אני מאמר ( יותר מידי צניעות וחוסר רצינות לדבר ) 2> חבל שהתבטא שם די הרבה זילזול . צר לי באמת . 3> חזרתי עכשיו ( אתמול ) מסדרת שטח `` אחרי ``! . העבודה הייתה קשה , האתגר היה מספק והכאבים בכתפיים בידיים וברגליים נשארו מענגים יותר מתמיד . ראשית אני יכולה לומר שמהבדל מהבנות שהולכות לשבת במשרד ולשלוח למפקד שלהן קפה עם שני כפיות סוכר ולחזור הביתה ולהתרווח מול הטלויזיה והאוכל של אמא לקרוא ספר טוב לפני השינה וללכת לישון בנחת עד ליום שלמחרת אני שמחה שהמסגרת הצבאית נתנה לנו לחלק מהבנות ללמוד ולעמוד באתגר של לעמוד במשימה ובמטרה הנדרשת . אני כתבתי ``לימוד`` כי כל יום ויום או בנתיים בין אימון ללאימון את לומדת משהו חדש אם זה מהקבוצה שאת איתה ובמיוחד מעצמך . אני חושבת שהבנות ש`` אריק`` מתאר הן בנות או שלא היו בקורס הכנה לצה``ל או שפשוט הם לא למדו והפנימו את מה שהקורס הזה נותן . ולי הוא נתן המון במיוחד על עצמי . הביטחון והכוח להמשיך לקחת את האלונקה עליי לצעוד בלי לפחד להיכשל לעודד את השותפים אליי ולהגיע למטרה . ההסתגלות , האוכל וחוסר השינה בשטח היוו חלק קטן ממה שחשתי שם הצורך לתת היה צורך מתמיד ונהנתי לתת אותו ולכבד אותו גם אם היה לפעמים מעיק על הלב . לסיום אני רוצה לומר שכל בת שהולכת לקרבי צריכה להבין שזה לא הולך להיות קל וככל שקורסי ההכנה לצה``ל יתרבו כך זה יוטב לנו . והקיטורים תאמינו לי היו קטנים מצד הבנות שבקבוצה ( תאמינו לי הבנים בכו יותר , גם אלו שהתקבלו לסיירות ) נוסף על כך , `` אריק`` ידידי הדבר שאמרת עלינו ( הבנות ) בקשר להוכיח למישהו משהו אז חבל שאתה חושב ככה כי אני לא חושבת שבזה שהרצון שלנו לשרת כלוחמות הוא רצון להוכיח , זה יותר ההרגשה של הנתינה והרצון לעשות משהו שתהיה מסופק ממנו וכמו שהבנים (חלקם ) רוצים ללכת לשייטת ולצנחים ולהרגיש סיפוק מכך כך גם אנחנו . שאלת פעם למה הבנים משרתים בקרבי? (גם הבנים יכולים להיות מצויינים בהגשה של קפה ) תגיד לי מה הם רוצים להוכיח ?... 4>אני חושבת שהדבר הכי חשוב שתזכור שבנתיים המין הנשי חוו אתהדבר הכי כואב בעולם אולי לא 3 שקים על הגב אבל הם מעניקים עולם חדש לעולם - ילד וזה הדבר כואבוקשה - ועד שלא תכנס להריון ותרגיש את אותו כאב אני מציעה שתחדול מלומר :`` שנשים יעסקו בדבררים שהם טובים מבנים ..`` חבל שכך אתה `` זורק `` אותנו אל עבר תפקידים משרדיים ולא מעודד אותנו לצאת אל השטח . אז כל מי שפקפק בנו יראה אותנו ב - 18.7 ... נ.ב פגשתי בין ההמון את טל, היא אפילו אכלה עימי אורז ישר מהשקית ( כלומר לא מבושל ...) ונגסה איתי חסה ...אח אח הזיכרונות הקשים... טוב אני אסיים בי

 

[טל עדתו]

אחרי! הסדרה היתה פשוט... איך לתאר?

מממדדדההההיייימממההה!!! וכל כך חבל שאריק לא היה שם. הוא היה רואה חבורה של לא כך הרבה בנות בין קבוצה המונית של בבנים, כשכל אחד או יותר נכון רוב הגדול מהם עבר כבר איזה גיבוש בין אם מט``כל בין אם טיס בין אם חובלים ואפילו אחד שעבר והתקבל לקומנדו הימי-שיטת 13 בין אם שלד``ג וכ`ו...ואז בצד ה2 של המסלול ראית בנות שבתכל`ס השאיפה הכי גדולה שלנו היא להגיע ללחומות תתחנים או נ``מ וטיס, כי מה לעשות אין לנו אפשרות לשאוף ליותר גבוה - כמו הסירות כי שם לצערי הרבה אין בנים! ואריק, אם הית בא רק כדי לראות מה עבר עלינו ביומים האלה ואיך הבנות הסתדרו שם כמו גדולות - ממש הית מבין שהבנות מסוגלות להרבה יותר ממה שאתה חושב ואנחנו ממש לא כמו הבנות שאתה מתאר. אני אוסיף, אני דוגלת בשיוויון (זה כבר ידוע) לרוב הדברים ומה שממש הפריע לי הוא זה שאם כבר בנות מגיעות למסלולים קרביים אז הן עושות פחות מבנים, אני חושבת שאם בת שואפת להגיע לקרבי אז היא צריכה להתאמן, ללמוד, ולקרוע את עצמה - זה ברור שבישביל להגיע לכושר של הבן היא תצטרך להתאמן הרבה יותר מהבן א-ב-ל היא תתאמן ותקרע את עצמה כי היא שואפת למקום שאין בו הרבה בנות ולכן אני חושבת לא צריך להיות הקטע של ``ההקלות`` בגיבושים או במסלולים. תחשבו רגע - אם בת יוצאת לגיבוש טיס ויש לה כל יום מקלחת , היא סוחבת חצי ממשקל השקי חול שהבנים סוחבים ויש לה עוד כל מיני הקלות (וזה באמת מה שקורה בגיבושי טיס) אז היא תלך למסלול טיס - לקורס עצמו במחשבה שהיא לא תעשה הכל כמו הבנים, במחשבה שאם יהיה לה קשה מאוד אז יקלו עליה - למה? כי היא בת! וכאן בידיוק בנקודה הזאת הן טועות - אחרי כמה חודשים בקורס טיס ההקלות שיש לבנות מופסקות ומכאן והלאה הן כמו הבנים ובידיוק בנקודה הזאת המון בנות (או יותר נכון רוב הבנות של אותו מחזור שהתקבל לקורס) נופלות , כי הן בטוחות שזה שונה מהקריטריונים של הבנים ולהן יש הקלות וכאן כבר ההקלות נפסקות. ולסיכום - אם בת שואפת להכי גבוה שהיא יכולה להגיע (מבחינה של קרבי) - לוחמות או טיס אז היא צריכה לעמוד בקריטריונים כמו של הבנים בידיוק ןאם היא לא עומדת בהם אז היא תעוף , פשוט וקל כמו כשבן לא עמוד בקריטיריונים הוא עף גם בת צריכה לעוף ואסור לפי דעתי להקל על בנות - זו טעות מרה! בסדרה למדתי המון ובמיוחד (כמו שפורשת כנפיים אמרה) אם חשבתם שלבנים לא קשה מאוד ושהן לא מקטרים אתם טועים ובגדול! כי כל הבנים שאיתנו ב``אחרי!`` ממש ``כלים`` והתקבלו למקומות גבוהים בצה``ל אבל מצד שני אותם בנים קיטרו בסדרת שטח שהיתה לנו כפול 2 מהבנות! אני לא אגיד לכם שלא סבלתי פיסית ונפשית - סבלתי! היה ממש קשה אבל הצלחתי! וכל מה שהיתי צריכה לעשות עשיתי - כמו גדולה , ואפיול יותר מזה מסע אלונקות ה1 שהיה לנו בלילה - במקום לישון במיטה הרכה ליד אמא סחבתי את האלונקה שעליה היה 2 ג`ריקנים 20 ליטר ושני שקי חול מפוצצים ולא ירדתי ממנה! כל הזמן סחבתי! ומסע אלונקות ה 2 חצי מהזמן סחבתי בחצי ה 2 חשבתי שאני עומדת למות - זה היה עליה תלולה של הר לא נגמר ובסוף כשראינו את האוכל מחכה לנו אז עשו לנו תרגיל לראות מי נשבר - רונדלים הלוך חזור וזה הכל עלית תלולות וירידות ולא נשברנו! ובחצי ה2 (מה שהתחלתי להגיד) כשחשבתי - וזאת מילת המפתח - שאני כבר לא יכולה יותר תפסתי את עצמי בידיים ואמרתי לעצמי - טל את שואפת להגיע לגבוה, את מוותרת לעצמך עכשיו את תוותרי גם אחר כך ותיפלי! ואכן רק חשבתי ככה, בן אחד הרים יד ואני נכנסתי להחליף אותו אם כל הכב והסבל גם יצא לי לשוחח שם אם אנשים ולהכיר - היה ממש נחמד, ובסוף הסע כשכבר ממש עמדתי למות תרתי משמע לקחתי את עצמי שוב בידיים ודחפתי אנשים מאחורה בעליה הבלתי נגמרת ואז עברתי לקדימה ותפסתי את הידיים של האנשים שהיו בקדימה של האלונקה ומשכתי אותם בעליות! לסיכום, אריק אם הית שם הית מבין עד כמה אתה טועה, רק בישביל להראות לך עד כמה - היה שם בן שכל הזמן דיברתי איתו בסע אלונקות (מבאר שבע אני חושבת) והוא והחברים שלו לקראת סוף המסע אמרו לי - את ממש קאליברית! כי כל כך קשה לך, את סובלת אבל את לא מוותרת! לא מפסיקה! לא יורדת מהאלונקה, לא מפסיקה לדחוף אנשים, לא מפסיקה למשוך אנשים! זהו! אויש לקל לי איזה 25 דקות לכתוב את המכתב הזה - ואריק אני מציעה שתרשום לי באמייל ואני אספר לך על כל מה שהיה לנו בסדרה ומה אני והבנות עשינו שם אם זה מענין אותך באמת לדעת את המציאות! פורשת כנפים - אז מה? מכרנו אחת את השניה על חסה ואורז לא מבושל במקום לישון, אבל אין מה להגיד למדנו על עצמנו ועל היכולות שלנו - היה מדהים!!! תשמרי על קשר איתי! זהו! אוהבת את כולם - טל.

 

[פורשת כנפיים]

תם ולא נשלם - ``אחרי!``

טל מצאתי... ובכן ... אממממ... קראתי ..זה מוזר לקרוא על משהו שגם אני עשיתי ... ונזכרתי בעוד משהו ...בקטע של האלונקות בלילה ....פעם ראשונה סחבתי ה- ר- ב-ה עד שכמה אנשים התחילו לצעוק עליי להפסיק ...`` די כבר תני גם לאחרים `` ...הם עיצבנו אותי !!!!! אבל אפשר להבין אותם ...גם אני אתעצבנתי שאנשים התעקשו להישאר עם האלונקות עליהם במסע ... את יודעת מה עוד יפה ``באחוות הבנות `` שהעידוד גבוה לא שמעתי אף בן שבן אחר אומר לו : כל הכבוד`` אני שואלת את עצמי למה כל הגאווה הזו מה הקטע לקחת את היד ולתת`` דפיקה על השכם `` זה מעצבן אותי ... בסה``כ מה הקטע שלהם ...הגאווה עוצרת אותם . אגעתי לעוד מסקנה מהסדרת שטח ככל שאתה סוחב יותר את האלונקה הזמן והמחשבה עוברים יותר מהר . זה עיצבן אותי שברגע של מנוחה קצרה ( ואני מבטיחה שהיא ממש קצרה ) כל הזמן חשבתי מה אני עושה ?!... ז``א הרי מי שעוזב את האלונקה עושה את אותו הדבר רק שלא מחזיק את האלונקה אבל הכאב שכאילו יש עליו אלונקה עדין נשאר אז כבר עדיף לסחוב וחוץ מזה חבל שלא הסבירו לאנשים איך תומכים מאחורי האלונקות אחד מהם שעזר לנו לעלות עליה פשוט במקום לתמוך קדימה לקח את הכובד של הגוף שלו על הכתף שלי הרגשתי כאילו אני סוחבת בניין בחיי ...הרס לי את הכתף ... והיה גם חוסר שתיה בעיצומה ...הייתי צריכה לרוץ אחורה ( את כל מה שעשיתי עם האלונקה ) בשביל לבקש מים זה עיצבן אותי לראות את האנשים מאחורה לא עושים כלום ...זה פשוט מעצבן אותי הייתי מתה לצעוקק אבל טעות שלי מהסדרה הקודמת הראשונה הייתה שברגע שהיינו במסע בחנוכה כשעמדו קצת עם האלונקות במקום הגיעה איזה אחת ( ואני מתחת לאלונקה ) והיא מסתכלת עלינו כאילו נפלנו מכוכב אחר ...ונתתי לה כאלה צעקות - מעצבים ! והיא הסתכלה עליי ואמרה לי : אבל אין לי כוח והתעצבנתי עליה עוד יותר - וצעקות ... וככ רצתי להחזיר את הגלגל אחורה ...פחדתי שאבגוש אותה גם בסדרה הזו אבל כולם מאחורה הולכים כאילו הם בטיול של השמ``צ ...ראית אותם לקראת הסוף ?.... בקיצקץ ...טל - תם ולא נשלם - סדרת שטח - פסח 2001 - ``אחרי!`` נחכה בקוצר ררוח לסדרת סיום לקראת ``החופש הגדול `` - ככככככןןן חופש גדול ... תחזירי לי תשובה ממה שכתבתי לך למטה . שיהיו לך חיים נפלאים - לבנתיים ו.. נ.ב יש משהו במה ש``אריק`` אומר ...את השיויון לא תקבלי ( צר לי אבל אסברתי לך בסדרת שטח ..) תשכחי מזה וחבל לך על האשליות במיוחד בקורס טייס . תאמיני בהתנסות שווה ובאתגר זהה אבל לא בשיויון מוחלט , לבנות עדיין אם תרצי או לא אבל בוא נגיד בטירונות נחשוב כבר אחרת ...נכון או לא נכון ...צודק או לא צודק ...המציאות מדברת בעד עצמה .( ואני לא חושבת ככ שצריך להילחם על שיויון מוחלט - הזדמנות כן !)

 

[jedi knight]

ראיתי אותכם

באתי כי השתוקקתי לראות איך אתן נראות ואם מה שאתן מדברות זה מדויק ומסקנתי היא לא שוויון ולא בטיח בגיוש נח``ל מוצנח עשיתי מסע פי 2 יותר ארוך ועם 4 שקי חול ולא היה לי כל רגע מישהו שיחליף אותי אם רציתי או הייתי עייף אז מסע הכנה לצה``ל זה יפה אבל לא מתקרב לדבר הצבאי !!!!!!!! ואני סחבתי כל המסע את האולונקה (גם בלילה וגם במסע צהריים)נחתי מקסימום 2 דקות והאמת קצת כאב לי לראות במסע בנים נחנחים ובכיינים כי לא האמנתי שקיימים כאלה בנים אולי בגלל שהם עירוניים והם לא רגילים להיות בשטח טוב אבל בגדול לפי המדע בנות לא יכולות מה שבנים ולא יעזור לך כי זה המציאות וגם הפדלאות שראיתי אני משוכנע שחודש בטירונות והם יחושלו ולא יתבכיינו כמו בחורות וחשבתי שזה יהיה קשה אחותי זה היה קל ציפיתי למשהו רציני יותר המסע של שנה שעברה היה כבר קשה יותר !!!!!!!!!

 

[טל עדתו]

ממתי אתה ב``אחרי!`` על מה אתה מדבר?

אריק! לאן באת בידיוק? באת לסדרה שלנו? מעניין...אני לא ראיתי שם אנשים לא מ``אחרי`` וכפי שהבנתי אתה לא מאחרי אז על מה אתה מדבר? איזה מסע של שנה שעברה? ``אחרי!``, אתה לא ב``אחרי!`` ואם באמת היית שם אז היתה רואה אותי ומה עשיתי ולמה אני מסוגלת והית מפסיק לדבר ככה! וזה שאתה קיבוצניק לא אומה שאנחנו ``העירונים`` פחות טובים ממך! טל.

 

[jedi knight]

תשתקי כבר

ואני מכיר את`` אחרי `` הרבה לפניך עוד בתקופה שהייתי שמאלני עיוור דרך דור שלום

 

[טל עדתו]

הית בסדרה אתמול או לא?

לא ענית לי עדיין אם הית בסדרה של אתמול או לא, מאיפה בידיוק ראית אותנו אם לא הית בסדרה של אתמול?!

 

[jedi knight]

את יודעת לקרוא ??

לא ברור לי איך קלטת שלא הייתי בסדרה לפי מה שכתבתי בטח שהייתי !!!!!!!!!

 

[פורשת כנפיים]

הופה - סוכן סמוי יש לנו כאן ...

אריק ידידי אתה לא חדל מלפתיע אותנו ... למען האמת קצת בילבלת אותי ...מה עושה חייל בנח``ל בסדרת שטח שלנו ואפילו לא אומר שלום ...איזה חוצפן ...נעלבתי אז בבקשה בכל הבקשות שבלב תסביר את עצמך במפורט בלי התחמקיות למען תמשיך ידידתנו הנפלאה ...( נכון טל ...) אז קדימה אני מחכה בהמון תשומת לב ...

 

[after.]

הבהרה

הכתבת, דקלה ערבות, לא משתייכת ל``אחרי``- סדנת ההכנה לצה``ל שבה חברות טל עדתו ו``פורשת כנפיים`` היא קראה לכתבה שלה ``אחרי? בנות??`` ללא כל קשר לסדנה זו. בברכה, צוות ``אפטר``