לדליה אור, בנושא תכשירי הקריאון
דליה שלום רב, קריאון 10,000 או 25,000 הנם תרופות המכילות תחליפי אנזימי לבלב הניתנים לחולי סיסטיק פיברוזיס הסובלים מאי ספיקת הלבלב. אנזימים אלו תפקידם לבוא במקום האנזימים המופרשים באורח טבעי מהלבלב לתריסריון בתגובה לכניסת מזון לתריסריון. בשילוב עם חומצות מרה המופרשות מהכבד , וביקרבונט המופרש גם הוא מהלבלב, מפרקים האנזימים האלו את השומנים, החלבונים והפחמימות שבמזון למרכיבים קטנים יותר על מנת שיוכלו להיספג דרך דופן המעי. עם מעבר המזון מהתריסריון למעי פוחת ריכוז האנזימים שבו. כאשר המערכת כולה פועלת כראוי, מתבצע תהליך זה ללא בעיות מיוחדות. בחולי CF , הסובלים מאי ספיקת לבלב, בנוסף לאי הפרשת האנזימים, ירודה גם הפרשת הביקרבונט השומר על סביבה בסיסית בתריסריון (בניגוד לחומציות הקיבה). אי לכך בחולה המקבל את האנזימים הנ"ל (קריאון, פנקריאז, ויוקייז וכד´) באורח מלאכותי, וללא תאום עם המרכיבים האחרים תיתכנה הפרעות שונות בדרכי העיכול כמו עודף גזים , כאבי בטן , פעילות מעיים מוגברת או מועטת – בסיכום "בלגן בבטן" כפי שאמרת. מאחר וחשיבות נטילת האנזימים הנ"ל היא מכריעה בחולי CF הזקוקים להם, אסור להפסיק לקחתם ויש לתפור לכל חולה במרוצת הזמן את "חליפת האנזימים" המתאימה לו. בעבר היו ניטלים האנזימים הנ"ל כאבקה (ויוקייז). אבקה זאת הייתה נהרסת בחלקה במעבר דרך הסביבה החומצית של הקיבה. לכן היה צורך במתן מנות גדולות על מנת שמשהו יגיע בסופו של דבר לתריסריון. מנות גדולות אלו גרמו לתופעות לוואי – כמו גירוי דלקתי באזור פי הטבעת, ועליה בריכוז החומצה האורית בדם. התכשירים החדשים (יחסית) מטיפוס קריאון ופנקריאז, מורכבים מקפסולה המכילה גרגירי אבקה בעלי ציפוי העמיד לחומציות הקיבה. כך נמנע הרס האנזימים בקיבה והגעתם בשלום לתריסריון, שסביבתו הבסיסית גורמת להמסת המעטה המגן ושחרור האבקה. ניתן עקב כך להשתמש במנות קטנות יחסית. יחד עם זאת יש לזכור לא ללעוס את הגרגירים, על מנת לא לשבור הציפוי, ולא להשאירם לאורך זמן מושרים בחומר בסיסי כמו חלב כדי למנוע את פירוקם עוד לפני תחילת הארוחה. קריאון 10,000 או 25,000 הנם תכשירי אנזימי הלבלב המכילים אנזימים המפרקים שומנים , חלבונים ופחמימות . המספר מציין את מספר יחידות הליפאז (האנזים המפרק שומנים) שמכילה התרופה. אין קשר בין ריכוז התכשיר לבין חסימת מעיים. החשוב הוא לקחת את מנת האנזימים שנקבעה. אי לקיחת הכמות שנקבעה, גורם להפרעות בעיכול המזון ולחסימת מעיים, אותה חווים מידי פעם חולי CF, המתרשלים בלקיחת התרופה. את המנה הרצויה ניתן לחשב בהתאם למשקל, ואח"כ להתאימה בהתאם להשפעתה על החולה – שלשולים, שומן בצואה, עליה במשקל, כאבי בטן וכד´. על-פי עבודות שנעשו בשנים האחרונות, חשוב גם להמנע מנטילת כמויות יתר לא מבוקרות של האנזימים הנ"ל, עקב סכנת פגיעה דלקתית בדופן המעי הגס. בברכה, ד"ר אמיר שינברג
