דליה אור 1
New member
לאפשרות של תרופה חדשה,
לא תרגום אלא קצת על חומצות שומן מסוג אומגה 3 אומגה – 3 חלק א' מאת: גלמור ישראל מבוא מאמר זה מאפשר חשיפה ראשונה לתת קבוצה מקבוצת חומצות השומן. תת הקבוצה אומגה – 3 מכילה מספר חומצות שומניות, שהעיקריות בהן: EPA ו- DHA. חומצות השומן מקבוצת אומגה – 3 הכרחיות לתפקוד האופטימלי של כל תא בגופנו. למרות זאת אין גופנו מייצר אותן ולפי כך חייב לייבא אותן במסגרת המזון ואו תוספי המזון שהוא צורך בדיאטה היומית. במהלך מאה השנים האחרונות, עם שינוי הרגלי התזונה בעולם התעשייתי המערבי, נוצר חוסר הולך וגדל של אומגה – 3 בגופנו. למחסור זה מיחסים תפקיד במספר רב של מחלות המוגדרות כמחלות העולם המערבי כגון: מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת מבוגרים, מחלות מעיים דוגמת קרון, קוליטיס, מחלות עור כגון פסוריאזיס, התקפים אסמטים וכדומה. פרק א – חומצות שומן ישנן שלוש קבוצות עיקריות של חומצות שומן: חומצות שומן רוויות, שמקורן בעיקר מבעלי חיים, (בשר, שומן, חלב). חומצות שומן חד בלתי רוויות, שמקורן בצומח דוגמת זית, קנולה ואבוקדו. חומצות שומן רב בלתי רוויות, המתחלקות לשתי תת קבוצות: אומגה – 3, שמקורה העיקרי דגי מי ים קרים, אצות וצמחי מי ים קרים ומעט צמחי יבשה דוגמת פשתה ומנטור. אומגה - 6 , שמקורה העיקרי פירות, ירקות, גרעיני תירס, גרעיני סויה ואגוזי דקלים. ההבדל בין סוגי חומצות השומן ניכר מייד בטמפרטורת ההמסה שלהם: חומצות שומן רוויות הופכות קשיחות בקירור, בעוד חומצות שומן בלתי רוויות, שומרות על נזילות וגמישות גם בקירור. שומנים רווים בכמויות גדולות מעורבים בתהליכי השמנה, עלייה ברמת הכולסטרול ושקיעתו על דפנות העורקים. בעקבות זה הם עלולים לגרום לסתימת העורקים ובהמשך לאירועי לב ושבץ. חומצות השומן החד בלתי רוויות חיוניות, אך אינן הכרחיות לתפקוד היומי של כל תא. עם זאת הן קלות לעיכול, מחזקות את המערכת החיסונית ומונעות מספר ניכר של חוליים. בספרה של ד"ר ארטמיס סופולוס "THE OMEGA DIET", (יועצת תזונה לשני בתי הקונגרס בארה"ב) מושם דגש חזק על דיאטות הכוללות חומצות שומן חד בלתי רוויות ובעיקר שמן זית ואכילת מאכלי ים הכוללים חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה – 3. חומצות שומן הרב בלתי רוויות כאמור הכרחיות לתפקוד האופטימלי השוטף של כל תא בגופנו. תפקידן העיקרי לשמור על גמישות הממברנות של כל תא, כך שכל הרספטורים של התא יוכלו לפעול בקליטה והעברה של מסרים. חשיבות רבה יש ליחס שבין שתי חומצות השומן הרב בלתי רוויות, אומגה – 3ואומגה – 6 בגופנו: היחס הנכון והיחס שהיה קיים עד למהפכה התעשייתית בסוף המאה ה- 19 ושינוי הרגלי התזונה, היה 1:1. כרגיל אנו בולטים בתחומים חיוביים ושליליים וזו דוגמא קיצונית לצד השלילי. הסיבה העיקרית לרמה החריגה של אומגה – 6 בישראל נובעת מצריכה רבה של "מרגרינה פרווה", הנצרכת על ידי רוב היהודים שומרי המסורת והכשרות. המרגרינה, העשויה שומן צמחי המכיל אומגה – 6, לא רק שמעלה את היחס החריג שבין שני סוגי האומגה, אלה גם המבנה שלה עצמו, (שומן בטרנס) אינו מיטיב עם מערכת העיכול, אינו מתפרק בגוף, גורם להצטברות שומנים על דפנות העורקים ולסתימתם. פרק ב - אומגה – 3 ואומגה – 6, תחרות על הגמוניה בגוף המבנה המולקולרי הדומה של חומצות אומגה – 3 ו אומגה – 6, LINOLIC ACID 18-2 LA ALPHA-LINOLENIC ACID 18-3 ALA ARACHIDONIC ACID 20-4 AA EICOSAPENTAENOIC ACID 20-5 EPA DOCOSAHEXAENOIC ACID 22-6 DHA מאפשר להן להחליף זו את זו. (בדרך כלל החומצה הארכידונית AA מקבוצת אומגה - 6הזמינה בגוף, מנצלת את חוסר הזמינות של חומצת ה - EPA מקבוצת אומגה - 3, נכנסת במקומה לממברנת התא וגורמת לתופעות שליליות שונות עליהן נרחיב בהמשך. חשוב לציין: חשיבותן של חומצות השומן מסוג אומגה – 6 אינו נופל מחשיבותן של חומצות השומן מסוג אומגה – 3, שתי הקבוצות חיוניות לגוף, שתיהן אינן מיוצרות על ידי הגוף וללא כל אחת מהן, תפקודן של המערכות השונות בגוף כושל. אולם – הזמינות הרבה של חומצות השומן מסוג אומגה – 6, כנגד חוסר הזמינות של חומצות השומן מסוג אומגה – 3, גורם לעודף משמעותי של אומגה – 6 בגופנו. (בישראל העודף הממוצע של אומגה – 6 בגופו של אדם מבוגר הוא כשלושה קילוגרם!) כתוצאה מכך אנו נחשפים לתקלות הבאות: (השמטתי טבלה המראה נזקים מול יתרונות) פרק ג – אומגה – 3 והמוח רובה המכריע של האבולוציה האנושית היה בסמוך למקורות מים כך, שהתפריט היומי של האדם המלקט לאורך מספר מיליונים של שנים כלל יצורים החיים במים, או טורפים הניזונים מיצורים החיים במים. לכן אין פלא כי ההתפתחות מבנה גוף האדם הייתה בהתאם לסל המזון שלו וכך, ככל שהתפתח המוח האנושי הוא כלל יותר ויותרחומצות שומניות בלתי רוויות, שאותן צרך מיצורים שחיו במים. היום 20% (עשרים אחוזים) מהשומן במוח האדם הם מסוג אומגה –3, (בעיקר DHA). לא יפלא איפה כי אנו מתחילים בתיאור חשיבות אומגה – 3, דווקא במוח. יש חשיבות גדולה להתפתחות מוח הילוד בזמן ההריון וההנקה. לפי כך יש לצרוך מזונות הכוללים אומגה – 3 ואו לצרוך תוספים הכוללים אומגה – 3. מחקרים שנערכו בדנמרק ובאיי פארו מצאו כי נשים הנוטלות אומגה – 3 בזמן ההריון ובזמן ההנקה, ילדו ילדים בשלים יותר, בממוצע שבוע מאוחר יותר ו – עם עשר נקודות משכל גבוה יותר מאשר אחיותיהן שלא נטלו אומגה – 3יותר מכך, נשים שאינן צורכות אומגה – 3, חשופות לדפרסיה שלאחר לידה, הנובעת מגירעון חמור באומגה – 3, (שהועברה בעת ההריון על ידי האם לעובר). מחקרים שנערכו באוניברסיטת הרווארד ובבית החולים מקלין, שליד אוניברסיטת הרווארד, מצאו קשר ישיר בין דפרסיה לאחר לידה ורמת אומגה – 3 נמוכה בדם. ילדים הנולדים עם גירעון ב – DHA, חשופים יותר ל – ADHD, חוסר יכולת ריכוז, היפראקטיביות ודימוי עצמי נמוך. מחקרים נוספים שנערכו על ידי הצוות בראשותו של מנהל המחקר הפסיכיאטרי – פרמקולוגי באוניברסיטת הרווארד ד"ר אנדרו סטול, הראו קשר ישיר גם בסוגי התנהגות דכאונית נוספים, בין המחלה ורמת אומגה – 3 נמוכה בגוף החולה. כתוצאה מכך החלו להוסיף לחולים דכאוניים אומגה – 3, בנוסף לטיפולים הקונונציונליים ובהדרגה החלו להקטין את המינונים של כדורים מסוג פרוזאק, ליטיום, ריטלין ואחרים, ששימשו לטיפול בחולים דכאוניים ובילדים עם תסמונת הפרעות קשב. פריצת הדרך במחלות הדכאוניות הביאה חוקרים נוספים לטפל במחלות הקשורות בעצבים. בהולנד נערכו ניסויים רחבי הקף לצורך מניעת אלצהיימר. במחקר שערכו על קבוצות בנות כמה אלפי קשישים מעל גיל 65, נמצא כי הקבוצה שקיבלה אומגה – 3 כתוסף תזונה, לקתה ב- 70% פחות באלצהיימר לעומת קבוצה שקיבלה תזונה מקבילה, אך ללא אומגה – 3. המשך המאמר יעסוק ב-אומגה – 3 ומערכת הלב, אומגה – 3 ושיפור תפקוד כלי הדם, אומגה – 3 והמערכת החיסונית, אומגה – 3 והתא הבודד, אומגה 3 וסרטן. טל: 08-6897499 פקס: 08-6891845
לא תרגום אלא קצת על חומצות שומן מסוג אומגה 3 אומגה – 3 חלק א' מאת: גלמור ישראל מבוא מאמר זה מאפשר חשיפה ראשונה לתת קבוצה מקבוצת חומצות השומן. תת הקבוצה אומגה – 3 מכילה מספר חומצות שומניות, שהעיקריות בהן: EPA ו- DHA. חומצות השומן מקבוצת אומגה – 3 הכרחיות לתפקוד האופטימלי של כל תא בגופנו. למרות זאת אין גופנו מייצר אותן ולפי כך חייב לייבא אותן במסגרת המזון ואו תוספי המזון שהוא צורך בדיאטה היומית. במהלך מאה השנים האחרונות, עם שינוי הרגלי התזונה בעולם התעשייתי המערבי, נוצר חוסר הולך וגדל של אומגה – 3 בגופנו. למחסור זה מיחסים תפקיד במספר רב של מחלות המוגדרות כמחלות העולם המערבי כגון: מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת מבוגרים, מחלות מעיים דוגמת קרון, קוליטיס, מחלות עור כגון פסוריאזיס, התקפים אסמטים וכדומה. פרק א – חומצות שומן ישנן שלוש קבוצות עיקריות של חומצות שומן: חומצות שומן רוויות, שמקורן בעיקר מבעלי חיים, (בשר, שומן, חלב). חומצות שומן חד בלתי רוויות, שמקורן בצומח דוגמת זית, קנולה ואבוקדו. חומצות שומן רב בלתי רוויות, המתחלקות לשתי תת קבוצות: אומגה – 3, שמקורה העיקרי דגי מי ים קרים, אצות וצמחי מי ים קרים ומעט צמחי יבשה דוגמת פשתה ומנטור. אומגה - 6 , שמקורה העיקרי פירות, ירקות, גרעיני תירס, גרעיני סויה ואגוזי דקלים. ההבדל בין סוגי חומצות השומן ניכר מייד בטמפרטורת ההמסה שלהם: חומצות שומן רוויות הופכות קשיחות בקירור, בעוד חומצות שומן בלתי רוויות, שומרות על נזילות וגמישות גם בקירור. שומנים רווים בכמויות גדולות מעורבים בתהליכי השמנה, עלייה ברמת הכולסטרול ושקיעתו על דפנות העורקים. בעקבות זה הם עלולים לגרום לסתימת העורקים ובהמשך לאירועי לב ושבץ. חומצות השומן החד בלתי רוויות חיוניות, אך אינן הכרחיות לתפקוד היומי של כל תא. עם זאת הן קלות לעיכול, מחזקות את המערכת החיסונית ומונעות מספר ניכר של חוליים. בספרה של ד"ר ארטמיס סופולוס "THE OMEGA DIET", (יועצת תזונה לשני בתי הקונגרס בארה"ב) מושם דגש חזק על דיאטות הכוללות חומצות שומן חד בלתי רוויות ובעיקר שמן זית ואכילת מאכלי ים הכוללים חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה – 3. חומצות שומן הרב בלתי רוויות כאמור הכרחיות לתפקוד האופטימלי השוטף של כל תא בגופנו. תפקידן העיקרי לשמור על גמישות הממברנות של כל תא, כך שכל הרספטורים של התא יוכלו לפעול בקליטה והעברה של מסרים. חשיבות רבה יש ליחס שבין שתי חומצות השומן הרב בלתי רוויות, אומגה – 3ואומגה – 6 בגופנו: היחס הנכון והיחס שהיה קיים עד למהפכה התעשייתית בסוף המאה ה- 19 ושינוי הרגלי התזונה, היה 1:1. כרגיל אנו בולטים בתחומים חיוביים ושליליים וזו דוגמא קיצונית לצד השלילי. הסיבה העיקרית לרמה החריגה של אומגה – 6 בישראל נובעת מצריכה רבה של "מרגרינה פרווה", הנצרכת על ידי רוב היהודים שומרי המסורת והכשרות. המרגרינה, העשויה שומן צמחי המכיל אומגה – 6, לא רק שמעלה את היחס החריג שבין שני סוגי האומגה, אלה גם המבנה שלה עצמו, (שומן בטרנס) אינו מיטיב עם מערכת העיכול, אינו מתפרק בגוף, גורם להצטברות שומנים על דפנות העורקים ולסתימתם. פרק ב - אומגה – 3 ואומגה – 6, תחרות על הגמוניה בגוף המבנה המולקולרי הדומה של חומצות אומגה – 3 ו אומגה – 6, LINOLIC ACID 18-2 LA ALPHA-LINOLENIC ACID 18-3 ALA ARACHIDONIC ACID 20-4 AA EICOSAPENTAENOIC ACID 20-5 EPA DOCOSAHEXAENOIC ACID 22-6 DHA מאפשר להן להחליף זו את זו. (בדרך כלל החומצה הארכידונית AA מקבוצת אומגה - 6הזמינה בגוף, מנצלת את חוסר הזמינות של חומצת ה - EPA מקבוצת אומגה - 3, נכנסת במקומה לממברנת התא וגורמת לתופעות שליליות שונות עליהן נרחיב בהמשך. חשוב לציין: חשיבותן של חומצות השומן מסוג אומגה – 6 אינו נופל מחשיבותן של חומצות השומן מסוג אומגה – 3, שתי הקבוצות חיוניות לגוף, שתיהן אינן מיוצרות על ידי הגוף וללא כל אחת מהן, תפקודן של המערכות השונות בגוף כושל. אולם – הזמינות הרבה של חומצות השומן מסוג אומגה – 6, כנגד חוסר הזמינות של חומצות השומן מסוג אומגה – 3, גורם לעודף משמעותי של אומגה – 6 בגופנו. (בישראל העודף הממוצע של אומגה – 6 בגופו של אדם מבוגר הוא כשלושה קילוגרם!) כתוצאה מכך אנו נחשפים לתקלות הבאות: (השמטתי טבלה המראה נזקים מול יתרונות) פרק ג – אומגה – 3 והמוח רובה המכריע של האבולוציה האנושית היה בסמוך למקורות מים כך, שהתפריט היומי של האדם המלקט לאורך מספר מיליונים של שנים כלל יצורים החיים במים, או טורפים הניזונים מיצורים החיים במים. לכן אין פלא כי ההתפתחות מבנה גוף האדם הייתה בהתאם לסל המזון שלו וכך, ככל שהתפתח המוח האנושי הוא כלל יותר ויותרחומצות שומניות בלתי רוויות, שאותן צרך מיצורים שחיו במים. היום 20% (עשרים אחוזים) מהשומן במוח האדם הם מסוג אומגה –3, (בעיקר DHA). לא יפלא איפה כי אנו מתחילים בתיאור חשיבות אומגה – 3, דווקא במוח. יש חשיבות גדולה להתפתחות מוח הילוד בזמן ההריון וההנקה. לפי כך יש לצרוך מזונות הכוללים אומגה – 3 ואו לצרוך תוספים הכוללים אומגה – 3. מחקרים שנערכו בדנמרק ובאיי פארו מצאו כי נשים הנוטלות אומגה – 3 בזמן ההריון ובזמן ההנקה, ילדו ילדים בשלים יותר, בממוצע שבוע מאוחר יותר ו – עם עשר נקודות משכל גבוה יותר מאשר אחיותיהן שלא נטלו אומגה – 3יותר מכך, נשים שאינן צורכות אומגה – 3, חשופות לדפרסיה שלאחר לידה, הנובעת מגירעון חמור באומגה – 3, (שהועברה בעת ההריון על ידי האם לעובר). מחקרים שנערכו באוניברסיטת הרווארד ובבית החולים מקלין, שליד אוניברסיטת הרווארד, מצאו קשר ישיר בין דפרסיה לאחר לידה ורמת אומגה – 3 נמוכה בדם. ילדים הנולדים עם גירעון ב – DHA, חשופים יותר ל – ADHD, חוסר יכולת ריכוז, היפראקטיביות ודימוי עצמי נמוך. מחקרים נוספים שנערכו על ידי הצוות בראשותו של מנהל המחקר הפסיכיאטרי – פרמקולוגי באוניברסיטת הרווארד ד"ר אנדרו סטול, הראו קשר ישיר גם בסוגי התנהגות דכאונית נוספים, בין המחלה ורמת אומגה – 3 נמוכה בגוף החולה. כתוצאה מכך החלו להוסיף לחולים דכאוניים אומגה – 3, בנוסף לטיפולים הקונונציונליים ובהדרגה החלו להקטין את המינונים של כדורים מסוג פרוזאק, ליטיום, ריטלין ואחרים, ששימשו לטיפול בחולים דכאוניים ובילדים עם תסמונת הפרעות קשב. פריצת הדרך במחלות הדכאוניות הביאה חוקרים נוספים לטפל במחלות הקשורות בעצבים. בהולנד נערכו ניסויים רחבי הקף לצורך מניעת אלצהיימר. במחקר שערכו על קבוצות בנות כמה אלפי קשישים מעל גיל 65, נמצא כי הקבוצה שקיבלה אומגה – 3 כתוסף תזונה, לקתה ב- 70% פחות באלצהיימר לעומת קבוצה שקיבלה תזונה מקבילה, אך ללא אומגה – 3. המשך המאמר יעסוק ב-אומגה – 3 ומערכת הלב, אומגה – 3 ושיפור תפקוד כלי הדם, אומגה – 3 והמערכת החיסונית, אומגה – 3 והתא הבודד, אומגה 3 וסרטן. טל: 08-6897499 פקס: 08-6891845