להאמין לחברה או לחברים../images/Emo35.gif
אני פשוט חסר מילים ברגע זה ממש בא לי לשבור משהו ולנפץ אלפי דלתות וחלונות לרסיסים קטנים. לפני 10 דקות כנראה סיימתי סופית את הקשר עם מי שהייתה לצידי במשך חודשיים ימים. זה נראה כמו כלום זמן אבל זה בדיוק העניין. לא האמנתי שאני אחזיק קשר מחייב כל כך קצת זמן. סיפור מקרה: לפני 3 חודשים הכרתי במועצה העירונית (שבה תיפקדתי במשך שנתיים יו"ר עד שהשנה החלטתי לא להתמודד), נציגת מועצה ששנינו בלשון המעטה לא היינו אהובים אחד על השני. במשך חודש וקצת התהפכו היוצרות ואיכשהו קרה שבאמת אהבנו והתאהבנו אחד בשני, שיא התמימות. ביום אחד אחרי חודש של שעות על גבי שעות של דיבור בטלפון, והליכה לאורך הים ורגשות חלומיים שלא הרגשתי שנים (ואני מדבר על שנים), בשעות לילה מאוחרות ולאחר שיחה של שעתיים וחצי לפחות-החלטנו שאנחנו ביחד. לקח לנו כל כך הרבה זמן להגיע להחלטה משום שהיה לה עדיין חבר שהיא יצאה איתו במשך שנה וחצי. היא נפרדה ממנו כי לטענתה היא אמרה שהיא מרגישה כלפי משהו לגמרי אחר. חשוב לי ככר עכשיו לומר שהם היו בתקופה מאוד לא טובה מבחינתם. היינו זוג. ומי שמכיר אותי יודע כמה הקשר הזה עשה לי כל כך טוב בהתחלה. הייתי אדם מאושר והשינוי שהיה אצלי היה עצום. נהנו להיות ביחד. ומבחינתי זה היה יכול להמשיך להיות אידיליה. עד שיום אחד קיבלתי מידידה קרובה טלפון. היא אמרה שהיא ראתה את החברה מתגפפת עם מישהו שהכרתי והיינו פעם בקשר טוב. בהתחלה לא רציתי להאמין ובסופו של דבר לאחר שיחה עם החברה החלטתי להמשיך קדימה. לא רציתי שבגלל מידע לא ברור שאני אפסיק קשר מדהים כל כך. ואז עבר שבוע וחצי. והפעם אחת הידידות הכי קרובות אלי ביקשה להפגש איתי. כשנפגשנו היא אמרה לי שהיא קיבלה מידע שהחברה לא כנה איתי והיא מאוד לא נאמנה. לא ידעתי איך לאכרל את זה. אין סיכוי שזה באמת קורה. לא יכול להיות שזה באמת המצב. ושוב העדפתי לא להאמין. והמשכתי. היום ידידה קרובה אחרת מתקשרת אלי. רצתה להפגש דחוף ומיד. אמרתי לה שאני רוצה לדעת למה זה כל כך דחוף. היא לא רצתה להגיד לי. והתעקשתי. היא אמרה לי את מה שאמרו לי קודם-החברה לא נאמנה. וכאן כבר הפסקתי לקנות. הרגשתי מושפל. הרגשתי שהכבוד שלי נרמס לרסיסים. לא יכולתי לשתוק ולהעמיד פנים שכלום לא קרה.
אני פשוט חסר מילים ברגע זה ממש בא לי לשבור משהו ולנפץ אלפי דלתות וחלונות לרסיסים קטנים. לפני 10 דקות כנראה סיימתי סופית את הקשר עם מי שהייתה לצידי במשך חודשיים ימים. זה נראה כמו כלום זמן אבל זה בדיוק העניין. לא האמנתי שאני אחזיק קשר מחייב כל כך קצת זמן. סיפור מקרה: לפני 3 חודשים הכרתי במועצה העירונית (שבה תיפקדתי במשך שנתיים יו"ר עד שהשנה החלטתי לא להתמודד), נציגת מועצה ששנינו בלשון המעטה לא היינו אהובים אחד על השני. במשך חודש וקצת התהפכו היוצרות ואיכשהו קרה שבאמת אהבנו והתאהבנו אחד בשני, שיא התמימות. ביום אחד אחרי חודש של שעות על גבי שעות של דיבור בטלפון, והליכה לאורך הים ורגשות חלומיים שלא הרגשתי שנים (ואני מדבר על שנים), בשעות לילה מאוחרות ולאחר שיחה של שעתיים וחצי לפחות-החלטנו שאנחנו ביחד. לקח לנו כל כך הרבה זמן להגיע להחלטה משום שהיה לה עדיין חבר שהיא יצאה איתו במשך שנה וחצי. היא נפרדה ממנו כי לטענתה היא אמרה שהיא מרגישה כלפי משהו לגמרי אחר. חשוב לי ככר עכשיו לומר שהם היו בתקופה מאוד לא טובה מבחינתם. היינו זוג. ומי שמכיר אותי יודע כמה הקשר הזה עשה לי כל כך טוב בהתחלה. הייתי אדם מאושר והשינוי שהיה אצלי היה עצום. נהנו להיות ביחד. ומבחינתי זה היה יכול להמשיך להיות אידיליה. עד שיום אחד קיבלתי מידידה קרובה טלפון. היא אמרה שהיא ראתה את החברה מתגפפת עם מישהו שהכרתי והיינו פעם בקשר טוב. בהתחלה לא רציתי להאמין ובסופו של דבר לאחר שיחה עם החברה החלטתי להמשיך קדימה. לא רציתי שבגלל מידע לא ברור שאני אפסיק קשר מדהים כל כך. ואז עבר שבוע וחצי. והפעם אחת הידידות הכי קרובות אלי ביקשה להפגש איתי. כשנפגשנו היא אמרה לי שהיא קיבלה מידע שהחברה לא כנה איתי והיא מאוד לא נאמנה. לא ידעתי איך לאכרל את זה. אין סיכוי שזה באמת קורה. לא יכול להיות שזה באמת המצב. ושוב העדפתי לא להאמין. והמשכתי. היום ידידה קרובה אחרת מתקשרת אלי. רצתה להפגש דחוף ומיד. אמרתי לה שאני רוצה לדעת למה זה כל כך דחוף. היא לא רצתה להגיד לי. והתעקשתי. היא אמרה לי את מה שאמרו לי קודם-החברה לא נאמנה. וכאן כבר הפסקתי לקנות. הרגשתי מושפל. הרגשתי שהכבוד שלי נרמס לרסיסים. לא יכולתי לשתוק ולהעמיד פנים שכלום לא קרה.