חוף מבטחים
New member
להביט אל העתיד מאת: אלה כנען
בשיעור ביולוגיה למדתי מזמן, שיש בגופנו איבר לא גדול לא קטן, איבר שהוא שריר עם חדרים ועליות, שמזרים את הדם בלי בעיות. זהו הלב והוא כמו משאבה... אבל שאין שום קשר בינו לבין אהבה. זה מה שלימדו אותי המורים, אבל החיים לימדו אותי דברים אחרים. הלב הוא באמת איבר מאוד חשוב לאדם, אבל לא בגלל מערכת הדם... הלב הוא באמת איבר גמיש עד מאוד, וכשאוהבים הוא מתרחב עוד ועוד ועוד... הלב יכול להכיל אהבה מהחזה עד הגב, ולפעמים זה נכון - הוא עולה על גדותיו. והלב בודד כשעצוב ולבד, והלב נשבר ברגע אחד, והלב מתכווץ שמישהו עוזב, והלב בוכה כשלנו כואב. אבל הלב גם יודע מה טוב ומה נכון, הוא גאה ומשרה הרגשת ביטחון, וגם כשבודד ועצוב וכואב - עדיין כדי לסמוך על הלב, שידע החלים ולאסוף את שבריו, ולאמץ את גופינו על כל אבריו, ולפעום שוב בקצב אחיד, בתקווה להביט אל העתיד.
בשיעור ביולוגיה למדתי מזמן, שיש בגופנו איבר לא גדול לא קטן, איבר שהוא שריר עם חדרים ועליות, שמזרים את הדם בלי בעיות. זהו הלב והוא כמו משאבה... אבל שאין שום קשר בינו לבין אהבה. זה מה שלימדו אותי המורים, אבל החיים לימדו אותי דברים אחרים. הלב הוא באמת איבר מאוד חשוב לאדם, אבל לא בגלל מערכת הדם... הלב הוא באמת איבר גמיש עד מאוד, וכשאוהבים הוא מתרחב עוד ועוד ועוד... הלב יכול להכיל אהבה מהחזה עד הגב, ולפעמים זה נכון - הוא עולה על גדותיו. והלב בודד כשעצוב ולבד, והלב נשבר ברגע אחד, והלב מתכווץ שמישהו עוזב, והלב בוכה כשלנו כואב. אבל הלב גם יודע מה טוב ומה נכון, הוא גאה ומשרה הרגשת ביטחון, וגם כשבודד ועצוב וכואב - עדיין כדי לסמוך על הלב, שידע החלים ולאסוף את שבריו, ולאמץ את גופינו על כל אבריו, ולפעום שוב בקצב אחיד, בתקווה להביט אל העתיד.