שוקולדמנטה
New member
להגיד תודה
בהשפעת ההורמונים בימים האחרונים די מדוכדכת. וסיבות לא חסרות (המחטים, ההשמנה, הנסיעה לבדיקות, העומס שגדל, העייפות...)
בערב כשנכנסתי לישון בעלי חיבק אותי, ואמר לי שהוא אוהב אותי. טרוויאלי ועדיין בדיוק הדבר שהייתי צריכה.
חשבתי שעם כל הקושי יש לי הרבה דברים שצריכה להודות עליהם:
הנסיכה המקסימה שלי, בעלי שמלווה אותי בהרבה סבלנות בכל הטיפולים, ההורים שמגוייסים לעזור,
ההזדמנות הזו שניתנה לנו ומחזקת את הזוגיות שלנו, ומאתגרת אותי ללמוד דברים חדשים.
הרופאה שמטפלת בי בטיפולים שהיא איכפתית ומקסימה.
וכך נרדמתי מעודדת, ומנסה לשמור את האופטימיות הזו כל היום הזה, ומקווה לשמר לאורך כל הטיפול הנוכחי.
מזמינה גם אתכן להגיד תודה.
ברור לי שלאלה שבפורום קשה כמו שלי ולחלק יותר. ועדיין יש דברים טובים שקורים לנו, וחשוב לזכור גם אותם, להודות עליהם, ולהתחזק מהם.
בהשפעת ההורמונים בימים האחרונים די מדוכדכת. וסיבות לא חסרות (המחטים, ההשמנה, הנסיעה לבדיקות, העומס שגדל, העייפות...)
בערב כשנכנסתי לישון בעלי חיבק אותי, ואמר לי שהוא אוהב אותי. טרוויאלי ועדיין בדיוק הדבר שהייתי צריכה.
חשבתי שעם כל הקושי יש לי הרבה דברים שצריכה להודות עליהם:
הנסיכה המקסימה שלי, בעלי שמלווה אותי בהרבה סבלנות בכל הטיפולים, ההורים שמגוייסים לעזור,
ההזדמנות הזו שניתנה לנו ומחזקת את הזוגיות שלנו, ומאתגרת אותי ללמוד דברים חדשים.
הרופאה שמטפלת בי בטיפולים שהיא איכפתית ומקסימה.
וכך נרדמתי מעודדת, ומנסה לשמור את האופטימיות הזו כל היום הזה, ומקווה לשמר לאורך כל הטיפול הנוכחי.
מזמינה גם אתכן להגיד תודה.
ברור לי שלאלה שבפורום קשה כמו שלי ולחלק יותר. ועדיין יש דברים טובים שקורים לנו, וחשוב לזכור גם אותם, להודות עליהם, ולהתחזק מהם.
