להגשים חלומות כסוכרתי
אני כאן בעיקר כי בעלי היקר לא מוכן לעשות זאת אבל אני חושבת שזה חשוב שעוד אנשים ידעו ולכן בחרתי לספר על התקופה האחרונה שלו כסוכרתי.
באוגוסט האחרון ביתנו אובחנה כסוכרתית, ההתחלה היתה לא פשוטה ודי מהר בעלי מצא את עצמו מחוץ לעבודה רץ לבי"ס במהלך שעות היום...
בעיון קצר באתר לסוכרת נעורים הוא מצא שסוכרתי לא יכול לקבל רשיון נהיגה ציבורי
למה? ככה!
אז במשך כחצי שנה הוא התחיל להקפיד ולשמור על עצמו, נבדק, התחבר למשאבה ובעיקר התעקש לנסות. לפחות לנסות....
היה ארוך ומייגע, בדיקות וטלפונים שלא קידמו דבר כשלאורך כל התקופה אנחנו סביבו היינו סקפטיים לחלוטין.
אנחנו עדיין בתהליך, יש עוד דרך ארוכה לפנינו אבל מחסום אחד נשבר - בחודש שעבר הוחלף הרשיון שלו עם הערת "חייב לשאת מתוקים"
בנוסף הוא קיבל את אישור משרד התעבורה ללימודי נהיגת אוטובוס.
הוא לומד, מאושר, בעיקר מההישג.
מקווים שבעזרת השם כשהכל יסתיים נוכל לפחות לאגודה ולהסביר שגם זה אפשרי...
אני כאן בעיקר כי בעלי היקר לא מוכן לעשות זאת אבל אני חושבת שזה חשוב שעוד אנשים ידעו ולכן בחרתי לספר על התקופה האחרונה שלו כסוכרתי.
באוגוסט האחרון ביתנו אובחנה כסוכרתית, ההתחלה היתה לא פשוטה ודי מהר בעלי מצא את עצמו מחוץ לעבודה רץ לבי"ס במהלך שעות היום...
בעיון קצר באתר לסוכרת נעורים הוא מצא שסוכרתי לא יכול לקבל רשיון נהיגה ציבורי
למה? ככה!
אז במשך כחצי שנה הוא התחיל להקפיד ולשמור על עצמו, נבדק, התחבר למשאבה ובעיקר התעקש לנסות. לפחות לנסות....
היה ארוך ומייגע, בדיקות וטלפונים שלא קידמו דבר כשלאורך כל התקופה אנחנו סביבו היינו סקפטיים לחלוטין.
אנחנו עדיין בתהליך, יש עוד דרך ארוכה לפנינו אבל מחסום אחד נשבר - בחודש שעבר הוחלף הרשיון שלו עם הערת "חייב לשאת מתוקים"
בנוסף הוא קיבל את אישור משרד התעבורה ללימודי נהיגת אוטובוס.
הוא לומד, מאושר, בעיקר מההישג.
מקווים שבעזרת השם כשהכל יסתיים נוכל לפחות לאגודה ולהסביר שגם זה אפשרי...
