להוולד מחדש

להוולד מחדש

סתם רעיון שקפץ לי לפתע לראש, שבגלל חוסר הזמן (כי אני צריכה להכנס לדיון עוד מעט) לא אוכל לפרט עליו עכשיו אבל הייתי חייבת לכתוב לפחות משהו. פרטים בהמשך...
 
המשך....

אוקיי, גם תודות לתמיכה הרבה שקיבלתי ושאני מקבלת פה וגם כי פשוט החלטתי, מהיום אני חייבת להתחיל לפתוח דף חדש ואני מתחייבת לזה שחור על גבי לבן (פשוט חשבתי שאם אכתוב את זה זה יהיה יותר מחייב) ועד כמה שזה יישמע מוזר, אני מתכוונת לשנות את העבר. כן, כן, שמעתם טוב. אני רוצה להתחיל מ -0 כאילו נולדתי מחדש ומרגע זה להתחיל לחוות ולחיות. בקיצור רוצה להיות אני האמיתית ולא נטע שמוצגת כאן בפורום.
 
להיוולד מחדש..

אסור לי להכחיש. חייבת לומר את הכל. כולם מסתכלים וזה הרגע להתוודות.. אם הייתי יכולה להיוולד מחדש, לא הייתי קיפודה. הייתי נחש, שמחליף את עורו פעם ב.. כך שאני אוכל לראות את הכל בדרכים אחרות, כל פעם מחדש. או אולי, נשר? שחוצה את השמים בסערה ובימים שטופי שמש. לא! אני יודעת, הייתי פיל. שגם שהוא עושה לו אמבטיות בוץ, וגם כשהוא הולך ועושה מעשות, הוא נשאר אחד החיות הכי מדהימות שהכרתי. ואולי.. אולי נמר? זיקית? כלב? חתול?עכבר? ארנב? דוב? שימפנזה??? אם הייתי יכולה להיוולד מחדש, הייתי לוקחת את שילוב התכונות של כל חיה והייתי מה שיצא. אבל. הדרך היחידה שאני יכולה להיוולד מחדש, זה לתת לעצמי לפרוח, לא לשכוח, וכמובן לא לברוח. להיות אני, בכל מצב. ולא לכעוס כל כך הרבה שדברים לא יוצאים כמו שהייתי רוצה. אני יכולה להיוולד מחדש כבר עכשיו. ואני יכולה להחליט ממחר. אבל כמו דיאטה שרק מאויימת. אסור לחכות. אלא להחליט על עכשיו. בלי איומים. עם הרבה כוונות. להבטיח לעצמי. ומה אם קשה? ומה אם אני אפול? לא נורא, כל רגע, זה בעצם עכשיו. והנה עכשיו ועכשיו ועכשיו ועכשיו. כל נפילה שתהיה לי בדרך להיות מי שאני רוצה, רק תרים אותי. אני יודעת. אני נולדת מחדש. קיפודה אמיתית ולפעמים גאה. ואני יכולה ללמוד מבעלי החיים האחרים איך להיות ואיך לחיות. אבל הם לא אני. כי אני קיפודה אחת. ויש באמת מליוני קיפודות אחרות, אבל לכולם יש תכונות שונות ממני. גם אם זה בדבר היחיד, שזה שהם פשוט לא אני. ואני? נולדת מחדש. כל יום. כל רגע. עכשיו! שלך, קיפודה ימית שכזו.
 
((((((((((((שני))))))))))

תודה, תודה ושוב תודה!!! את יודעת, אומרים שתמיד יש את הרגעים הקטנים האלה שגורמים לך אושר. ההודעה שלך היתה בשבילי אחד מאותם רגעים קטנים של אושר. את לא מפסיקה להדהים אותי בכתיבה שלך. ויותר מהכל, היא מעוררת השראה. אוהבת אותך, נטע.
 
למעלה