להורים שלי יש כל הזמן בעיות רפואיות זה משגע

[AEOLIAH]

להורים שלי יש כל הזמן בעיות רפואיות זה משגע

גם ככה קשה לי בחיים אני לא צריך גם את זה על הלב שלי קשה לי גם ככה עכשיו כשאני מנסה לצאת מהקורבנות יש לאמא שלי אבנים בכיס המרה קודם היה לה כאב ברגל וגם לאבא היה ואז עשיתי לו רייקי וגם עשיתי לה פעם אחת.
היא לא רוצה רייקי הצעתי לה .
זה מעצבן אותי שיש להם כל פעם בעיה רפואים חדשה זה מעצבן אני מרגיש שאני רוצה לחיות ברוגע והיקום הבן כלב לא נותן לי!!!!!!!!!!!!

 

[dibablas]

אתה לא צריך לקחת את כל הדברים האלה עליך

מגיע גיל מסוים שכמעט אי אפשר להימנע מבעיות רפואיות כלשהן, אתה לפי הכרטיס בן 36 ההורים שלך בני...60+ אני מניח כך שזה טבעי שזה קיים, הם יסתדרו תדאג לעצמך, אתה מסתכל המון על הכללי כמה לא טוב ולא טוב אבל תעשה דברים שיעשו לך טוב תתחיל במשהו אחד ולאט לאט תמשיך ואז אולי יהיה טוב..
בהצלחה

 

[AEOLIAH]

זה לא נכון אני מכיר המון אנשים מבוגרים מהם

שאין להם שום בעיות.
להורים שלי כל פעם בזמן האחרון יש בעיה חדשה.

 

[dibablas]

אנשים לא תמיד מספרים את האמת

בטח לא בעניינים אישיים כמו ענייני בריאות...

 

[AEOLIAH]

והדבר הכי מעצבן הוא שהם שומרים

על בריאות ואוכלים ממש בריא בהשוואה לאנשים שמבוגרים מהם ולא אוכלים בריא ואין להם בכלל בעיות.

 

[KFIRB]

ו...?

זה מדאיג - כן.

אבל לפחות יש אבחנה .
ואפילו אבחנות קלות והפיכות.

לפני כשנה מצבו של אבי הדרדר באופן פתאומי במספר מערכות בגופו, מערכת הבליעה, חלל הפה, הלשון, מערכת העיכול- עצירות חדשה, מצב רוח ירוד, כאב גב, ירידה תפקודית ואפילו ירידה במשקל.

כשאתה עושה את כל הדברים האלו זה מפחיד, בעיקר כשאף אחד לא ידע להגיד מה זה, ויותר גרוע אף אחד לא יכל לעשות את ההקשר והקישור. כל אחד בדק את המערכת שלו. ונוסף על זה החלו בעיות ערמונית האופיינים לגיל

לי הייתה הרגשה שמדובר בדיכאון שמעבר לממצאים האובייקטיבים תרם את תרומתו ואף היו תקופות שהיה מיואש.

האם יחשתי אחריות ? כן. האם זה הדאיג? כן האם זה עצר את חיי? גם כן .

ואם נוסיף אש למדורה, אחד הכדורים לשינה עשה לו תופעות קוגניטביות קשות שהדאיגו. רופא המשפחה עלה על התופעת לוואי והחליף את התרופה. התוצאות של הבירורים הגיעו זה אחר זה ופתאום הבעיה הגדולה עם שמונה הראשים היא יותר ממוקדת. (עצירות, כאבי גב , בעיות בליעהמה שיותר החשיד לדיכאון אצל קשישים). הבעיית בליעה החלה להירגע עם סותרי חומצה דווקא , וגם עם הביטחון. אולם עדיין יש את החרדה מבעיית בליעה, אך מעבר לכך אין כל סכנה לבליעה. הבעיה של העצירות נפתרה דווקא באמצעות תזונה ו...רופא שיניים שהמליץ על פרוביוטיקה. כאבי הגב נפתרו בטיפול במגע.

הטיפול במגע עשה את רוב העבודה כי הוא החזיר אותו למסוגלות תפקודית עוד לפני שהבעיות האחרות נפתרו ועזר בשיפור התפקוד וגם שיפור מצב הרוח.

היום נשארנו עדיין עם הבעיה בלשון...

המקום שיכולתי להרשות לעצמי להמשיך הלאה בתפקוד והגשמה שלי היא ההבנה שהנזקקות שלו היא אשלייה, יש דברים שאוכל לסייע לו אך הוא לא היה רוצה שאפסיק את חיי למענו ,

בשנה הזו אימי אובחנה עם בעיות גסטרו חדשות שעדיין לא נמצאה האבחנה וגם לא המענה הטיפולי ההולם, בנוסף יש לה אתרטיתיס והתחלה של נוירופתיה סכרתית ,סכרת ואפילו כאבי שרירים .
עכשיו השאלה מה אני בוחר לעשות עם זה? האם אני יכול לסייע? אם כן, אסייע, האם היא זקוקה\רוצה את הסיוע ? לא ממש, אבי רצה את התשומת לב ואת הנזקקות הזו.. זה מעצבן? כן. זה מתיש? כן

האם זה קורבני? לא. כי בעצם זה שאני אומר שאבי או אימי קורבניים, זה בעצם אמירה שיפוטית. אולי אני הקורבן? וכאן יש לי בחירה.

"זה פשוט אבל לא אמרתי שזה קל" משפט חכם ששמעתי אתמול

 

[רותי 11]

AEOLIAH סליחה מראש על מה שאני אומרת לך כאן

אבל הריכוז העצמי שלך הוא גבוה ברמות מטורפות
טיפה אמפתיה לא הייתה כאן להורים שלך אפילו שציינת
שעשית להם רייקי.
תראה כמה קורבנות הייתה לך בפוסט הזה, אמא שלך
מפריעה לך לתאת מהקורבנות שלך? אף אחד לא יכול
לעשות את זה אתה היחיד מחפש סיבות להישאר שם
ובעיות רפואיות יש לכולם ולא משנה אם הם שומרים
על אורח חיים בריא - יש לי דומגה חיה לכך בבית בעלי
שמר על תזונה טובה עושה ספורט לא מעשן לא שותה
ולמרות הכל קיבל ארוע מוחי - אז?
ולכולנו כולל אותי שאני משתדלת לשמור על מודעות
עצמית גבוהה למרות הכל זה לא פוסח גם עלי אז מה?
לכעוס על עצמי? לכעוס על הסביבה? מיותר ומשאיר אותי
במקום של קורבנות.
שים לב לזה.

 

[AEOLIAH]

עם כל הכבוד רותי לפחות לך יש משפחה אהבה ילדים

את לא לבד יש לך נשים סביבך שאוהבים אותך.
לא חושב שהיית מדברת ככה אם הייתי ללא אף אחד גרה לבדך ללא חלברים ללא זוגיות ללא אף אחד לא היית חושבת כך.
כשבן אדם מנסה להתרומם והוא כל פעם מקבל מקל בגב שמפיל אותו הוא כועס

 

[elar84]

אפשר להבין

אותך,זה בהחלט לא פשוט להרגיש בדידות עצומה ועם כל הניסיונות לקום , זה מלווה בקשיים.
ההורים שצריכים להיות מקום בטוח מוגן, מקום של אהבה ותמיכה ולא תמיד זה כך, וזה נורא מתסכל.
אני יכולה להזדהות, אבל מצד שני אני חושבת שבאו כאן להגיד לך שחבל לבזבז את החיים כך.
הם הרי לא ישתנו, ואת כן יכולה לעשות שינוי אצלך (זה לא קל כמובן) . ואז דברים לאט לאט יכולים להשתנות לטובה.
הכוונה כאן הייתה רק לטובתך, להאיר לך את הדרך להגיד לך שאפשר לחיות אחרת.
אף אחד לא יכול לשפוט אותך כי אף אחד לא במקומך, ואני יכולה להבין את הכעס התסכול. זה בהחלט ניסיון לא פשוט בו את עומדת.

אני רק יכולה לספר על עצמי בקצרה:
גם אני הייתי מאוד בודדה והכל פשוט לא הלך לי, גם משפחה בעייתית גם לא היו לא חברות בכלל ואלף ואחד בעיות.
אני פשוט הבנתי שאני לא מוכנה לחיות ככה, ואני לא יכולה לשנות אף אחד מלבד עצמי.
אז אם צריך טיפול, הכוונה וכו'... אני אעשה הכל למען עצמי כי אין סיכוי שחיים שלימים אסבול ולא אהיה מאושרת.
נכון צריך המון כוחות, צריך הרבה סבלנות כי דברים לא משתנים ברגע, וגם כשהם משתנים יש עדיין ימים פחות יפים... וזה תהליך.
אבל אני יכולה להגיד בפה מלא שהיום אני מאושרת... לקחת כמה זמן שלקח ועודני עושה שינויים. אבל האושר שלי לא תלוי באף "גורם" חיצוני.
למדתי לראות מי אני, למדתי לא לכעוס על העולם, לא להיפגע מכל דבר שהרי לא כל העולם נגדי... והכי למדתי שאם יש רצון ואמונה הכל אפשרי... פשוט כך.

אז המטרה של הכתיבה שלי היא אך ורק להשתדל לתת לך טיפת אופטימיות. ושלא תתייאשי.
מקווה שהצלחתי בכך

 

[elar84]

בטעות

חשבתי שאתה אישה, אז זה בלשון נקבה
סליחה

 

[רותי 11]

אין קשר - אז לי נפטר אבא בגיל 55

מסרטן ואמא בגיל 65 משחמת הכבד
ושוב פעם לראות את החיובי להתחבר
לחיובי אני אחת שיודעת להתחבר
לאנשים כי אני בוחרת ככה. אני הייתי
אדם מאוד בישן ששם את עצמו בפינה
ולמדתי להתגבר על זה והיום אני כזאת
שדי מושכת את תשומת הלב וכבר
פחות נחבאת אל הכלים.
וגם אני הייתי טיפוס קורבני ברמות מטורפות
ולמדתי שזה לא מוביל לשום מקום טוב \
והחלטתי לוותר על זה והיום אני נמצאת
במקום הרבה יותר טוב - אבל זאת עבודה

 

[AEOLIAH]

רותי עם כל הכבוד למקום הקורבני

גם לבני אדם יש חלק בזה!
בזה שהם לא מתקרבים אלי.
בזה כשלפעמים רואים את הפנים שלי הם נבהלים.
בזה שגברים לא נמשכים אלי

נמאס לי לקבלח האשמות למקום הקורבני שלי, אני לא קורבן ולא נעליים הכל בסדר אצלי אני מצויין כמו שאני החברה היא דפוקה היא זו שנגעלת ממני!!

אפילו בפייסבוק הייתי צריך לפתוח פייסבוק ללא תמונות שלי כי בפייסבוק עם התמונות שלי אף אחד לא מגיב להודעות שאני שולח.

אם שמעת על המקרה של אליוט רוגרס מארהב שרצח אנשים כי הוא היה במקום של בני אדם שנגעלו ממנו ונדחו ממנו אני יכול להבין את הכעס והתסכול שאחז בו.
אני לא מצדיק את הרצח אבל מבין ביותר.

נמאס לי שבני אדם בורחים ממני, והדבר הנורא מכל שרואים את הפנים שלי אנשים קופצים בבהלה!!!
אני בן 36 לא 20 אני לא יכול להמשיך לחיות כך עוד הרבה זמן ולא יודע כמה עוד אוכל להמשיך.

 

[רותי 11]

יקירי נתחיל בזה שאני אל מאמשימה אותך בכלום

מי שהאשים בפוסט זה אתה את ההורים שלך שהם חולים
כשאתה מנסה לצאת מהמקום שבו אתה נמצא.
אני למדתי והבנתי שאת האנשים הקורבנים/דרמתיים עדיף
לא ללטף משום שזה רק מחזק את המקום שלהם צריך
"לנער" אותם מדי פעם כדי שהם יראו את האמת לגבי צורת
החשיבה שלהם ואם הם רוצים לעשות שינוי אולי הם יעשו
משהו בעקבות זה. לא תמיד או יותר נכון בדרך כלל הם לא
שמים לבלחשיבה הזאת ויש לי אחד כזה בבית לכן אני
יודעת את זה ולהזכיר לך גם אני הייתי שם ובגדול.
היום כשאני מבינה שאני אחראית במאת האחוזים ליצירת
המציאות שלי אני יודעת שאני לא יכולה להאשים אף אחד
במצב שלי (גם לא את עצמי) אבל אני יודעת להתבונן על
עצמי ולראות את "הנפילות" שלי במחשבה שעדיין מושכת
אותי מדי פעם למטה.
ואגב לגבי המראה שלך אתה נראה טוב ואין סיבה חיצונית
לכך שאתה דוחה אנשים.אמרתי לך אתה צריך לשנות דפוסי
חשיבה כדי שאנשים יתקרבו אליך אבל אתה מעדיף להשאר
במקום שלך וחבל. משום שאתה יכול לשנות את החיים שלך
ב - 180 מעלות לכיוון ההפוך אם רק תקבל את האנרגיה
והכוח לכך. זה תץהליך לא קצר אבל בהחלט אפשרי וכדאי.
וחבל שאתה כועס במקום להקשיב למילים שנכתבו לך ונאמרו
לך זה ממקום של לעזור לך לא לתקוף אותך

 

[AEOLIAH]

ודבר נוסף רותי

בזה שאת חופרת ומתעסקת וכל הזמן מדברלת על קורבן קורבן את רק מעצימה את המקום הזה, גם אם מישהו באמת במקום של קורבן להגיד לו את זה זה ממש לא יעזור לו לצאת מהמקום הזה כדי לצאת ממקום כזה צריך לעשות בדיוק ההפך ולהראות לאדם את האור ולא לחפור לו על זה שהוא בחושך כי הוא כבר יודע את זה.(חומר למחשבה)

 

[חני2222]

לא מבינה למה אתה כועס מהאמת

אם אתה מודע לכך שאתה קורבני זה כבר חצי דרך
צריך גם לפעול אם רוצים לשנות ..
אבל ..
זה תלוי בך אם באמת אתה רוצה לשנות את תפיסות מחשבות שלך .
או שאולי טוב לך במקום הקורבני הזה .
ורותי רוצה להגיד לך : עשה משהו בנידון פעל ....

 

[AEOLIAH]

כי אני כבר לא במקום הזה..

אבל את ממשיכה לטעון שאני כן.

 

[חני2222]

אני לא טענתי כלום

זה אתה שרשמת ככה :

גם אם מישהו באמת במקום של קורבן להגיד לו את זה זה ממש לא יעזור לו לצאת מהמקום הזה כדי לצאת ממקום כזה צריך לעשות בדיוק ההפך ולהראות לאדם את האור ולא לחפור לו על זה שהוא בחושך כי הוא כבר יודע את זה.(חומר למחשבה)

ועל סמך מה שכתבת עניתי .

 

[AEOLIAH]

לא התכוונתי אלי.

 

[חני2222]

לא בושה להיות במצב זה

כשמזהים את הקורבנות כדפוס מחשבה כהתנהגות .
אפשרי לטפל בבעיה .
ככה האדם לא סוחב לחייו עוד דפוסים דומים של קורבנות .
והאדם משחרר ..
גם אני עד לפני כמה שנים הייתי במצב הזה .
ופעלתי בנושא זה .
כיום נמצאת במקום אחר לגמרי
היות והחלטתי לקחת 100% אחריות על חיי .
ולא להאשים אף אחד במצבי .
בדוק מניסיון .
כתבתי זאת כנושא כללי לא אלייך .

 

[AEOLIAH]

מסכים בהחלט הייתי במצב הזה והיום אני כבר לא