לאלה מכם שלא הכירו את עפר,
רבים כתבו לי למייל ושאלו מי היה עפר גלובינסקי לאלה מכם שלא הכירו את עפר, כמה מילים על האיש היקר. עפר היה חברי הטוב ביותר. למרות שהכרנו אך מעט זמן לפני שנהרג, הפכנו להיות חברים קרובים מאד. עפר היה איש של איכות ולא איש של כמות. יכולת עם עפר להגיע לחברות עמוקה תוך זמן קצר. את עפר הכרתי בקורס טיס כשלמדתי בשירגל תיאוריה. בקורס הכרתי גם את רקפת וינטרוב ואת דורון עוז חברי הפורום הזה וכמובן גם חבריו הטובים של עפר. (דורון ועפר גדלו ביחד כילדים) עפר היה טייס בדם. זה היה תחביבו והחלק האהוב והגדול בעולמו. החל מהטסת טיסנים, דרך מטוסים, תעופה כללית ובכלל, כל דבר שטס עניין אותו. בשלב מסוים עפר קנה עם עוד 3 שותפים מטוס אולטראלייט מסוג סטורצ´ בתאריך 24 באוגוסט, ממש לפני שנה, יצא עפר עם אחד השותפים לטיסה ולא חזר. עפר וחברו עמית נהרגו בטיסה זו. לי קשה מאד בלי עפר. עפר הפך לחלק מחיי ולא היה יום שלא התייעצנו, דיברנו וצחקנו. עפר היה איש דבק במובן החיובי של המילה. הוא הכיר לי המון אנשים מיוחדים ויקרים עד היום... וכשאני מנסה להבין מה המכנה המשותף בין כל האנשים הללו ולא מצליח לחבר, אני מבין שמדובר בעפר. הוא פשוט ידע, בכשרונו הייחודי, ליצור הדבקות בין אנשים שונים בעלי תחומי התעסקות שונים. עפר היה איש יקר, אדם גדול וכשרון גדול בהמון תחומים ובטוחני שאם היה בחיים, היה מגיע להישגים בקנה מידה עולמי. אתמול עלינו לקברו וכיבדנו אותו באזכרה הראשונה. מעולם לא ראיתי באזכרה כל כך הרבה אנשים. זהו עפר. האדם שידע יותר טוב מכולם לחבר בין האנשים. וזה העניין, לחבר משורש חבר. דווקא היום בעולם של צביעות ואינטרסים, כל כך קשה למצוא חבר אמיתי. עפר היה חבר אמיתי. עברה שנה, ואין יום שלא מזכיר לי משהו מעפר. עפר. לעולם לא נשכח אותך. יהי זכרו ברוך.