BRAND NEW 3
New member
להחמצות הגדולות של חיי
קשה לשבת ולכתוב לכם ככה. אני מרגישה כמו זרה, כמו מישהי שלא מכירה אותכם כלל, שמכירה את הפרצופים שלכם, שהיו פעם חלק ממנה, ואולי עדיין עכשיו. במהלך תקופת חיינו, יש לנו המון חברים. כל פעם מגיעים למקום חדש, לתיכון לחטיבה, לתנועת נוער וכו´. מכירים אנשים חדשים, ונעשים חברים. אך יש חברויות שיודעים כי הם לא יימשכו הרבה זמן, שהן רגעיות ולא ממש אמיתיות. אך יש את האנשים האלה שאליהם אנו מרגישים חיבור כ"כ חזק שיודעים שזה יימשך לנצח, אנשים שאיתם אתה אתה ומקבלים אותך עם הטוב ועם הרע. כאלה הייתם בשבילי. ואת כל אחד מכם הכרתי בדרך המיוחדת שלנו, והיה לנו את הקשר המיוחד שלנו. יש לי והיו לי הרבה חברים, אבל שלושתיכם זה ההחמצות הגדולות של חיי. חשבתי שתהיו שם לנצח, אני לא משלה את עצמי שעם כל חבריי אני אהיה בקשר, אבל שלושתיכם, הייתם משהו מיוחד. וקשה לי להאמין שאת שלושתיכם איבדתי מאותה סיבה - הטיפשות שלי. רציתי לבדוק אותכם, את הנאמנות שלכם, עד כמה תוכלו לסבול אותי ואיפה הגבול שלכם. לא למדתי מטעויות ועשיתי את אותו הדבר עם שלושתיכם. ובשלב מסוים, לא הסכמתם לקבל אותי עוד. אהבתם אותי, אני יודעת, אבל הגזמתי. לחצתי מדי ולא הפסקתי, עד ששברתי אותכם. ואני יושבת כאן, לאחר שאיבדתי אותכם, ומרגישה החמצה גדולה. אני רוצה להחזיר אותכם לחיים שלי, להוכיח לכם שהשתניתי, שאני אוהבת אותכם ורוצה שנחזור להיות כ"כ קרובים, אבל אתם לא מוכנים לשמוע. קשה לי להאשים אותכם, אבל אני יודעת שהייתי נותנת לכם כמה הזדמנויות שהייתם צריכים, כי הייתי יודעת שאתם באמת רוצים ובאמת אוהבים. ואתם לא. אז מה זה אומר בעצם? שאתם לא אוהבים מספיק, או שהגזמתי לחלוטין? אני מניחה שלעולם לא אדע את התשובה לזה. וההרגשה שהחמצתי את הקשרים שהיו לי הכי חשובים בעולם, תלווה אותי לנצח. איבדתי אותכם - שני חברים הכי טובים וחברה אחת הכי טובה. ואתם ממשיכים בחייכם, ואני מסתכלת עליכם יוצרים חברויות חדשות וממשיכים הלאה, ואילו אני עדיין כאן, מחכה, שתסלחו לי. מחכה שתיזכרו למה הייתם חברים שלי מלכתחילה. מחכה שתבינו עד כמה אתם חשובים לי. אני אוהבת אותכם -אני-.
קשה לשבת ולכתוב לכם ככה. אני מרגישה כמו זרה, כמו מישהי שלא מכירה אותכם כלל, שמכירה את הפרצופים שלכם, שהיו פעם חלק ממנה, ואולי עדיין עכשיו. במהלך תקופת חיינו, יש לנו המון חברים. כל פעם מגיעים למקום חדש, לתיכון לחטיבה, לתנועת נוער וכו´. מכירים אנשים חדשים, ונעשים חברים. אך יש חברויות שיודעים כי הם לא יימשכו הרבה זמן, שהן רגעיות ולא ממש אמיתיות. אך יש את האנשים האלה שאליהם אנו מרגישים חיבור כ"כ חזק שיודעים שזה יימשך לנצח, אנשים שאיתם אתה אתה ומקבלים אותך עם הטוב ועם הרע. כאלה הייתם בשבילי. ואת כל אחד מכם הכרתי בדרך המיוחדת שלנו, והיה לנו את הקשר המיוחד שלנו. יש לי והיו לי הרבה חברים, אבל שלושתיכם זה ההחמצות הגדולות של חיי. חשבתי שתהיו שם לנצח, אני לא משלה את עצמי שעם כל חבריי אני אהיה בקשר, אבל שלושתיכם, הייתם משהו מיוחד. וקשה לי להאמין שאת שלושתיכם איבדתי מאותה סיבה - הטיפשות שלי. רציתי לבדוק אותכם, את הנאמנות שלכם, עד כמה תוכלו לסבול אותי ואיפה הגבול שלכם. לא למדתי מטעויות ועשיתי את אותו הדבר עם שלושתיכם. ובשלב מסוים, לא הסכמתם לקבל אותי עוד. אהבתם אותי, אני יודעת, אבל הגזמתי. לחצתי מדי ולא הפסקתי, עד ששברתי אותכם. ואני יושבת כאן, לאחר שאיבדתי אותכם, ומרגישה החמצה גדולה. אני רוצה להחזיר אותכם לחיים שלי, להוכיח לכם שהשתניתי, שאני אוהבת אותכם ורוצה שנחזור להיות כ"כ קרובים, אבל אתם לא מוכנים לשמוע. קשה לי להאשים אותכם, אבל אני יודעת שהייתי נותנת לכם כמה הזדמנויות שהייתם צריכים, כי הייתי יודעת שאתם באמת רוצים ובאמת אוהבים. ואתם לא. אז מה זה אומר בעצם? שאתם לא אוהבים מספיק, או שהגזמתי לחלוטין? אני מניחה שלעולם לא אדע את התשובה לזה. וההרגשה שהחמצתי את הקשרים שהיו לי הכי חשובים בעולם, תלווה אותי לנצח. איבדתי אותכם - שני חברים הכי טובים וחברה אחת הכי טובה. ואתם ממשיכים בחייכם, ואני מסתכלת עליכם יוצרים חברויות חדשות וממשיכים הלאה, ואילו אני עדיין כאן, מחכה, שתסלחו לי. מחכה שתיזכרו למה הייתם חברים שלי מלכתחילה. מחכה שתבינו עד כמה אתם חשובים לי. אני אוהבת אותכם -אני-.