להיות אבא וגם לבנות קריירה??

[ymoran00]

להיות אבא וגם לבנות קריירה??

האם זה אפשרי בכלל בחברה שלנו - להיות גבר שאמור לספק את הפרנסה הביתה וגם להיות שותף מלא בהורות לילדים? אני חבר התנועה לשוויון ולשלום בין המינים, והייתי מעוניין ליידע אתכם/ן על יום עיון שאנחנו עורכים/ות ביום שישי הזה. ראשית כל - מהי התנועה לשוויון ולשלום בין המינים? התנועה (כיום בשלבי מעבר לעמותה) נוסדה ביולי 2004, כשעל דגלה חתירה לשוויון ושיח מגדרי בתוך החברה, תוך שיתוף פעולה נשי וגברי מלא. חשוב לנו לרפא את הכאב וליצור דרכי שלום להתמודדות עם נושאים הכואבים לכולנו - ביחד. אנו מקיימים/ות כנס ראשון בסדרה שעניינו: דרכי התמודדות שונים של נשים וגברים עם המילכודים הישנים והחדשים של עולם העבודה המודרני. את הכנס ננהל כשיח חוויתי, תוך מתן פרספקטיבות רחבות (רעיונוית ומגדריות) לכל סוגיה שנדון בה. ענייננו העיקרי הוא לבחון כיצד דפוסים ישנים של ניצול ואפליה חוברים לדפוסים חדשים של ניצול ההורסים כל חלקה טובה של נשים וגברים כאחד/ת. נחפש ביחד את תשובתנו לחוליים אלו. הכנס יתקיים ב-22.12 (יום שישי הזה), בשעות 08:30 בבוקר עד 14:30, בבית סוקולוב בת"א. אשמח אם תבואו - אני מאמין שהנושא חשוב לכולנו. האימייל של התנועה: [email protected]

 

[שי ז.]

אני לא נמצא בשום מלחמה עם

המין השני. תנועה שלוויון זה בסדר ורצוי אבל לשלום?

 

[ymoran00]

אז תתייחסי רק ל"שוויון"

ה"שלום" נועד לומר שאנחנו עושים דבר יחד ולא אחד מול השני/ה

 

[ymoran00]

התכוונתי "תתייחס" ולא "תתייחסי"

 

[hirshfe]

יש שלכם אתר?

מעניין אותי לדעת למה אתה קוראים שיוויון

 

[ymoran00]

היה לנו אתר

... וכרגע הוא באוף-ליין. מצטער, הכל באחריותי (אני היחיד מחברי ההנהלה שמבין במחשבים...) אז כרגע אין אתר. אני יכול לצוטט לך מחזון התנועה - מה מטרותנו ברמת על: "כינון חברה בעלת תפיסות מגדריות גמישות, שוויוניות וסובלניות, המאפשרת לכל בני האדם - יהא מינם אשר יהא - לממש את החופש האישי שלהם להיות מי שהם רוצים ויכולים להיות, ולא רק מה שהם נאלצים להיות בשל דיכוי, כפיה או ציפיות החברה מהם בשל היותם גברים או נשים." דוגמא בנושא עולם העבודה: עולם העבודה 1. מאבק כנגד כל תופעה של אפליה על בסיס מגדרי בשכר, בתפקיד או בקידום במקומות העבודה,. 2. פעולה לשינוי חוסר האיזון הקיים בין עבודה בשוק העבודה לבין עבודה במשק הבית, ולמען הכרה בהוצאות הטיפול בילדים ואחזקת משק הבית כהוצאה מוכרת. 3. תמיכה בזכותן/ם של נשים וגברים לממש עצמם/ן גם בתפקידים ועיסוקים השונים מתכתיבי המגדר המסורתיים. 4. פעולה למען עולם עבודה ידידותי המאפשר לכל גבר ואישה להקצות את הזמן הדרוש לטיפוח משפחותיהם/ן, מבחינת שעות העבודה, תנאי ההעסקה וכדו'.

 

[חנול]

נשמע מרתק!

לא פעם טענתי במרץ שעולם העבודה "הגברי" לא מאפשר לנו הנשים, למצות את עצמנו עד תום, ולו בגלל מוסכמות העבודה "הגבריות". היום אני גם מוטרדת מכך שעולם העבודה "הגברי" הורס לכם-הגברים, ולפעמים אתם לא שמים לב. אני מסכימה שלגבר כיום כמעט בלתי אפשרי לקחת חלק שווה בגידול הילדים, וגם לצלוח את עולם העבודה. נשים נוטות לרוב לעבוד פחות, וכך הן נמצאות זמן רב יותר בבית, ולוקחות חלק גדול יותר בגידול הילדים. כמובן שיש כאלו שיגידו שגם זו סוג של בחירה (כי הרי גם האבא יכול היה לקבל את ההחלטה שהוא עובד פחות), אבל מבחינתי, עצם העובדה שצריך לבחור בנזוג אחד שיעבוד יותר ויהיה פחות בבית, הוא רע ונורא (אם כי לצערי זו המציאות). אנחנו בחוג שחיה עד 10 בבוקר. האם ניתן יהיה להצטרף אח"כ לדיון?

 

[ymoran00]

בהחלט

קחי בחשבון שדמי כניסה 30 ש"ח - בלי קשר באיזה שעה מגיעים. מתוכננים 3 מושבים - נראה לי שתספיקי לשניים מהם. אשמח מאד אם תבואו - ככל שיש יותר אנשים, כך העוצמה גדולה יותר.

 

[kees]

השורה הראשונה שלך מצביעה על חוסר

בשיוויון בין המינים גם בתפיסה שלכם "האם זה אפשרי בכלל בחברה שלנו - להיות גבר שאמור לספק את הפרנסה הביתה וגם להיות שותף מלא בהורות לילדים?" הגבר אמור לספק את הפרנסה הביתה????? לפי תפיסתכם שני בני הזוג אמורים להיות מפרנסים אז תשקלו שוב את המטרה שלכם כי כרגע היא נראית כמו פטרוניזם גברי

 

[ymoran00]

חבל שקפצת למסקנות

לא מדובר על תפיסה שלנו כתנועה ולא שלי כאדם. ממש אין צורך להתקיף אותי ולהגדיר את התנועה כבעלת "פטרוניזם גברי". אני ממליץ תמיד לספור עד 10 לפני שמתגוללים על מישהו בהאשמות. אני דיברתי בכוונה מתוך גישה תרבותית שנעוצה עמוק ברוב הגברים, גישה אותה ינקנו מגיל אפס. המטרה שלי הייתה לעורר, לגעת בבטן הכואבת של גברים רבים, ולא "להמליץ על התנהגות חברתית". ברור שאמור להיות שוויון בין בני הזוג - אבל אסור לעצום את העיניים מול הקשיים והמהמורות שקיימים בדרך! לשני המינים קשה להשתחרר מעול של שנים של חינוך תרבותי. נשים רבות מספרות שטובה להן החלוקה שהן במטבח והבעל עובד - זהו החינוך התרבותי שמעוות את החשיבה ומקשה לראות את המציאות המיטבית והשוויונית. כשכתבתי - כתבתי מתוך אותה מצוקה שמוכרת ודאי לגברים רבים. מדובר על תחושה בסיסית ופרימיטיבית שמסתובבים איתה גם ה"משוחררים" ביותר, ומקורותיה קדומים מאד. מהמקום הזה דיברתי - ולא כדי לאשר אותו או לחזק אותו. רק לגעת בכאב.

 

[schlomitsmile]

שיוויוני משמעו בהכרח זהה??? מסכימה איתך שחסרונם של גברים מחינוך הילדים (בבית כמו גם במערכת החינוך) מזיק לילדים, לאבות וגם לאימהות. בהקשר זה, אני תמיד נזכרת בסרט-טבע שראיתי פעם (וסליחה אם כבר הזכרתי אותו כאן): הסרט עסק בפילים. כידוע חברת הפילים היא חברה מטריארכלית. לכן מנהלי שמורת טבע כלשהי באפריקה, הניחו שלא תהיה בעיה, אם הזכרים הבוגרים יילקחו לגני-חיות בחו"ל. לתדהמתם, החלו הפילים הזכרים הצעירים, להתנהג באופן פרוע ואלים, שלא נצפה בעבר, ולפילות לא היתה שום דרך לרסנם. מיד הוחזרו הפילים הבוגרים, ובתוך זמן קצר, השתפרה התנהגות הצעירים פלאים. כך אצל הפילים, ועל אחת כמה וכמה אצל בני-אדם, שם המורכבויות עמוקות עוד יותר, ולא רק הבנים אלא גם הבנות זקוקות ליותר מעורבות גברית בטיפול וחינוך. אבל--- אם אני (או כל אשה אחרת) בוחרת את האימהות כקריירה שלה, האם זה בגלל "החינוך התרבותי שמעוות את החשיבה" ?! עבודה בבית, תובענית ותורמת למשפחה ולחברה, לא פחות מעבודה שתלוש משכורת בצידה. אגב- התרומה היא גם כלכלית, כי אילו הייתי עובדת מחוץ לבית, היו הוצאות של מטפלת, צהרון, עוזרת וכו' וכו'. לעניות דעתי, המצב האופטימלי שאליו ראוי לשאוף, הוא שכל אדם ימצא את הדרך בו הוא/היא מבטא/ת את עצמיותו/ה, באופן משוחרר מכבלים חיצוניים ופנימיים, ומעניק/ה את אותו דבר יחודי שיש לו/לה להעניק למשפחה ולחברה. פעם נאבקנו בדיעות קדומות לפיהן "נשים למטבח". כיום יש מאיתנו שמוצאות עצמן נתקלות בדיעות קדומות שאשה שהאימהות היא מפעל חייה, 'אינה עובדת' ואפילו 'מבזבזת את עצמה'.

 

[ymoran00]

מסכים לחלוטין

"לעניות דעתי, המצב האופטימלי שאליו ראוי לשאוף, הוא שכל אדם ימצא את הדרך בו הוא/היא מבטא/ת את עצמיותו/ה, באופן משוחרר מכבלים חיצוניים ופנימיים, ומעניק/ה את אותו דבר יחודי שיש לו/לה להעניק למשפחה ולחברה.". זה המצב שמבחינתי מהווה הגעה למטרה - חופש לבחירה. ואני חושב ש, אפרופו חופש לבחירה, עדיף לי לבחור לא להסביר את עצמי יותר מדי, כי אני מעורר את חמתם של יותר ויותר אנשים. אני באמת לא מומחה במילה הכתובה או בהתנסחויות שיהיו מדויקות - ואני שוב הובנתי כאומר שנשים שבוחרות לעבוד בבית זה לא טוב. התכוונתי רק לאלה שעושים זאת מתוך הכרח תרבותי וללא יכולת בחירה. אנשים מתבטאים פה מקסים, ובאמת שחבל לי שלא באתם ביום שישי לפני שבועיים ליום העיון. היה מעניין (ברובו, אני מודה), והחשוב ביותר - זה איפשר עוד קצת החלפת דיעות ורעיונות ותמיכה בתהליך (גם רעיונית וגם רגשית. תמיד טוב לחוש שאת/ה לא לבד בדרך). וזהו - לפני שאעשה עוד שירות דוב לאנשים הנפלאים בתנועה.

 

[schlomitsmile]

../images/Emo6.gif ../images/Emo24.gif לא להבהל...אך טבעי הוא, שיש לפעמים אי-הבנות. אף אחד לא 'שורף את המועדון' בגלל זה... אז הסברת את עצמך שוב, הבנתי, והכל טוב ../images/Emo140.gif מקוה שתשאר איתנו../images/Emo70.gif

 

[ymoran00]

תודה... ../images/Emo140.gif

יש פורומים אחרים שבהם קיבלתי תגובות ממש נזעמות, אז עברתי פה מהר להתגוננות (ללא צורך אמיתי). יום מקסים!

 

[schlomitsmile]

באמת? מי כעס ולמה? ומה יש בכלל לכעוס על איש נחמד, שרק רוצה לפנות מקום חברתי ופנימי, לו ולגברים אחרים להיות אבות טובים?

 

[ymoran00]

היו תגובות לא חביבות

בפורום "התמודדות עם המצב הכלכלי" ההודעה שלי שורשרה תחת "ה-VOIP כבר כאן!". זה היה שרשור של הודעות דרושים ומכירות, וכשביקשתי שיסבירו לי למה זה קשור התעלמו ממני. בפורום "נשים בעסקים ובקריירה" קיבלתי תגובה אחת בלבד והיא אמרה שטעיתי בפורום ושאני צריך לרשום את ההודעה בפורום מד"ב... הקשיים העיקריים שלי היו מחוסר הכרות עם כללי ההתנהגות בפורומים השונים - לכל פורום יש את ה"תרבות" הפנימית שלו. בפמיניזם שורשרתי תחת "לוח הודעות", ניסיתי לברר מדוע ההודעה לא נשארה עצמאית וזכיתי לכמה תגובות נזעמות על דורסנות - עד שהבנתי שפשוט לא הכרתי את הכללים בפורום והשרשור היה לגיטימי. אבל ההכרות עם הכללים לפעמים לא פשוטה. It's a wild-wild world out there. אני מודה שהנושא עצמו גורם לי להיות רגיש יותר לתגובות שליליות. אני איש היי-טק, ובכל מה שקשור למחשבים אני יודע את מקומי היטב ומכיר את החומר בו אני עובד. אבל בתחומים החברתיים, בנושאים בהם הרגישויות גבוהות מאד ולמילים מקל כבד כל-כך, אני משתדל להתנהל ביתר זהירות... ושלומית - תודה על סבר הפנים המאירות (שמורגשות גם אם לא נראות בפורום).

 

[schlomitsmile]

פורום מד"ב?../images/Emo6.gif דוקא נשמע לי תגובה משעשעת... אולי כי מרבית ידידיי הם ../images/Emo153.gifים...בעצם, גם אני מרגישה ../images/Emo153.gifית לעיתים מזומנות../images/Emo9.gif מהתאור שלך אני מנחשת שגם לך זה קורה לפעמים... אגב- מותר לשאול- בן/בת כמה הצאצא/ית/ים שלך?

 

[ymoran00]

כן, אני גם חש ../images/Emo153.gif לעתים קרובות..

קלטת נכון... אין לי צאצאים - אני צאצא-less כרגע (יש לי כלבה אם זה נחשב - ואני כבר מזהה לכיוונה התנהגות מגוננת קשה...) אני מנסה לבנות עולם שיעבוד לי כשאעשה ילדים, שיהיה לי נוח לתמוך בבת-זוגי ולהעדר מהעבודה כמה שצריך - ולהיות בחיים של הילדים שלי. אבל בכל מקרה, הצאצאית העכשווית שלי קוראים לה נלה והיא כלבה בובונת בת שנה וחצי. האם הגילוי שאין לי ילדים משנה לך פתאום את הפרספקטיבה לנושא?

 

[schlomitsmile]

ממש לא להיפך: על זה נאמר- איזהו חכם? הרואה את הנולד... אגב- גם לי היתה פעם כלבה שהיתה התינוקת שלי...ואכן כבר אז גיליתי סימנים ראשונים של נטיות מגוננות מדאיגות... אולי אם הייתי עושה משהו בנידון אז, הייתי חוסכת מעצמי קטעים מביכים היום (כמו לא להיות מסוגלת ללכת לישון לפני שאני בודקת שילדיי -בני 4, 7, 11 , עדיין נושמים...) בכל מקרה- נפלא שאתה לוקח חלק בעשיה למען עולם שפוי יותר; ובלי קשר למידת ההצלחה של המאבק הזה- נראה לי שאם שני ההורים נחרצים בחשיבות מעורבותו של אבא בחיי הילדים, לכל בני המשפחה; הוא יהיה מעורב וכולם ירוויחו מזה בגדול ../images/Emo13.gif ובעניין זה, אני לא יכולה להתאפק, חייבת לספר קטע שהיה לי עם האמצעי שלי לקראת עלייתו לכתה א'. ה../images/Emo210.gif:"יהיה לי מורה או שתהיה מורה?" אני:"מה אתה מעדיף?" ה../images/Emo210.gif::"מורֶה" אני:"למה?" ה../images/Emo210.gif:"כי זה מעייף כל הזמן מורות". והיום, בכתה ב', ענה על השאלה "האם אתה לפעמים לא מבין מה רוצים ממך בביה"ס?" "לא" וכעבור רגע הוסיף:"לא לפעמים". (אבל זה כנראה שייך להיותו ../images/Emo153.gif לא פחות מלהיותו בן בשלטון חינוכי נשי מדכא...)

 

[ymoran00]

בונבון...../images/Emo6.gif דברים של חכמה.