אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
להיות או לא להיות, זאת השאלה.
- פותח הנושא dogli3
- פורסם בתאריך
עופר בן אברהם
Member
לא מדויק...
ובלי קשר לכך, רציתי להמליץ על מאמר זה, שאצטט קטע ממנו: שושנה בהט, שהיתה מזכירת האקדמיה ללשון העברית במשך שנים רבות, כתבה בתש"ן (1989-90), בגיליון המיוחד של "לשוננו לעם" לשנת הלשון, כי "מתפקידיה החשובים של האקדמיה ללשון העברית להורות על צורה אחת מועדפת לכל העם". הדברים נכונים לא רק לכוונותיה של האקדמיה ללשון העברית, ולא רק לתורת הצורות: בכל מקום שהיה בו עושר של ביטויים מקבילים הרווחים בספרות, נחפזו המתקנים לצמצמו, ולהותיר על-פי-רוב צורה אחת "מועדפת" בלבד. ברוח זו גזרו מחברי "ודייק" לומר רק "מדוע" היכן שהיה מצוי גם "למה", או רק "אפילו" היכן שהיה מצוי גם הביטוי "אפילו אם". כך, למשל, נכתב ב"ודייק": "אמור: אפילו ירד גשם, נצא לטייל. אל תאמר: אפילו אם". טענו המחברים כי בתוך מלת "אפילו" כבר כלולה מלת "אילו", ולפיכך "אין טעם לכפול". מי זוכר היום את ההסברים שנתן אבינרי, כי מלת "אפילו" אמנם משמשת לעתים במשמעות של "אף אילו" (כלומר כפותחת משפט תנאי), אך יש לה גם משמעות של "אף" בלבד ("אפילו פעם אחת", "אפילו כמלוא נימה")? מי זוכר היום את אינסוף הראיות שהביאו הוא והמילונאי אברהם אבן-שושן לקיומו של "אפילו אם" במקורות, מימי חז"ל ועד לשונם של סופרי העת החדשה כביאליק, מנדלי ואחד-העם? על כל פנים, מחברי "ודייק" הגדילו לעשות שלעתים קרובות לא נתנו הסברים, אלא רק חרצו דין בלי להביא את טעמיהם כלל.
ובלי קשר לכך, רציתי להמליץ על מאמר זה, שאצטט קטע ממנו: שושנה בהט, שהיתה מזכירת האקדמיה ללשון העברית במשך שנים רבות, כתבה בתש"ן (1989-90), בגיליון המיוחד של "לשוננו לעם" לשנת הלשון, כי "מתפקידיה החשובים של האקדמיה ללשון העברית להורות על צורה אחת מועדפת לכל העם". הדברים נכונים לא רק לכוונותיה של האקדמיה ללשון העברית, ולא רק לתורת הצורות: בכל מקום שהיה בו עושר של ביטויים מקבילים הרווחים בספרות, נחפזו המתקנים לצמצמו, ולהותיר על-פי-רוב צורה אחת "מועדפת" בלבד. ברוח זו גזרו מחברי "ודייק" לומר רק "מדוע" היכן שהיה מצוי גם "למה", או רק "אפילו" היכן שהיה מצוי גם הביטוי "אפילו אם". כך, למשל, נכתב ב"ודייק": "אמור: אפילו ירד גשם, נצא לטייל. אל תאמר: אפילו אם". טענו המחברים כי בתוך מלת "אפילו" כבר כלולה מלת "אילו", ולפיכך "אין טעם לכפול". מי זוכר היום את ההסברים שנתן אבינרי, כי מלת "אפילו" אמנם משמשת לעתים במשמעות של "אף אילו" (כלומר כפותחת משפט תנאי), אך יש לה גם משמעות של "אף" בלבד ("אפילו פעם אחת", "אפילו כמלוא נימה")? מי זוכר היום את אינסוף הראיות שהביאו הוא והמילונאי אברהם אבן-שושן לקיומו של "אפילו אם" במקורות, מימי חז"ל ועד לשונם של סופרי העת החדשה כביאליק, מנדלי ואחד-העם? על כל פנים, מחברי "ודייק" הגדילו לעשות שלעתים קרובות לא נתנו הסברים, אלא רק חרצו דין בלי להביא את טעמיהם כלל.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.