Blutige Erde
New member
להיות, או לא להיות?
צפיתי בהצגה 'המלט' והיא הייתה מאוד מעניינת. נהניתי מאוד. אני מעריצה גדולה של שייקספיר ועבודותיו, ולמרות שאין לי קשר לתאטרון למדתי הרבה מונולוגים מהמחזות שלו בע"פ. בכל מקרה, אגש לעניין עם אחד הקטעים המפורסמים ביותר, ואולי אף המפורסם ביותר שלו: "להיות או לא להיות, זו השאלה: כלום נעלה יותר לשאת באורך רוח חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו, או אם חמוש לצאת מול ים הייסורים, למרוד וקץ לשים להם. למות. לישון. ולא יותר. ודעת השינה הזאת תשבית מכאוב הלב ואלף הפגעים, זה חלק כל בשר, הנה היא התכלית, אליה יכסף אדם. למות, לישון, לישון! אולי לחלום! הא, זה הקוץ: מה חלומות נראה בתרדמת המוות, אחרי שננער חבלי עולם הזה, הנה המעצור! הנה הנסיבה לאורח ימיהם של יסורי אנוש! כי מי ישא את שוט הזמן ולעגו; חמס העריצים, בוזם של שחצנים, עצבת אהבה נכזבת, עינוי דין, עזות השליטים וכל הבזיונות, אשר ינחל צדיק מיד חדל אישים, אם הוא במו ידיו יכול לפתור הכל במחי פגיון אחד? מי זה ימשוך בעול, גונחָ ממסע חיים לעייפה, לולאי אימת דבר מה שאחרי המוות - זו ארץ לא נודעת, שמכל באיה לא שב עוד הלך - זו המביכה לבב, עדי אשר נבחר צרות שבעליל מחוש אל זולתם, אשר לא נטען. וכך מתוך הגות נהיה לפחדנים, ואודם הטבעי של עוז ההחלטה ילקה בחיוורונם של הרהורי הלב, ועלילות הרבה נהדרות בכח יורדות ממסלותן מפני החשבונות, ולא יהלמן התואר מעשה." נו, אז להיות או לא להיות?
צפיתי בהצגה 'המלט' והיא הייתה מאוד מעניינת. נהניתי מאוד. אני מעריצה גדולה של שייקספיר ועבודותיו, ולמרות שאין לי קשר לתאטרון למדתי הרבה מונולוגים מהמחזות שלו בע"פ. בכל מקרה, אגש לעניין עם אחד הקטעים המפורסמים ביותר, ואולי אף המפורסם ביותר שלו: "להיות או לא להיות, זו השאלה: כלום נעלה יותר לשאת באורך רוח חיצי גורל אכזר, אבני מרגמותיו, או אם חמוש לצאת מול ים הייסורים, למרוד וקץ לשים להם. למות. לישון. ולא יותר. ודעת השינה הזאת תשבית מכאוב הלב ואלף הפגעים, זה חלק כל בשר, הנה היא התכלית, אליה יכסף אדם. למות, לישון, לישון! אולי לחלום! הא, זה הקוץ: מה חלומות נראה בתרדמת המוות, אחרי שננער חבלי עולם הזה, הנה המעצור! הנה הנסיבה לאורח ימיהם של יסורי אנוש! כי מי ישא את שוט הזמן ולעגו; חמס העריצים, בוזם של שחצנים, עצבת אהבה נכזבת, עינוי דין, עזות השליטים וכל הבזיונות, אשר ינחל צדיק מיד חדל אישים, אם הוא במו ידיו יכול לפתור הכל במחי פגיון אחד? מי זה ימשוך בעול, גונחָ ממסע חיים לעייפה, לולאי אימת דבר מה שאחרי המוות - זו ארץ לא נודעת, שמכל באיה לא שב עוד הלך - זו המביכה לבב, עדי אשר נבחר צרות שבעליל מחוש אל זולתם, אשר לא נטען. וכך מתוך הגות נהיה לפחדנים, ואודם הטבעי של עוז ההחלטה ילקה בחיוורונם של הרהורי הלב, ועלילות הרבה נהדרות בכח יורדות ממסלותן מפני החשבונות, ולא יהלמן התואר מעשה." נו, אז להיות או לא להיות?
