riki yot levi
New member
להיות בן שבע עשרה לנצח... ולמות...
או - אהבה ראשונה...
בין ראש השנה לסוכות... הבנימין שלי פגש את
'האהבה הראשונה' שלו...
'היתה בי אהבה אין סופית אליה' הוא מספר לאמא שלו...
והוסיף 'זה אפילו כאב'...
'לא, אמא, לא היה לה חבר באותם הימים... ואני סבלתי מכל מפגש שלה לבחור... ולא חשוב לרומנטיקה או ללמוד בע"פ את שירת הים...'
'ולמה לא ניגשת?' שאלתי...
אמר לי 'אמא, התאהבתי לא ביפה שבבנות... רציתי להתחיל בנערה בעלת חזה לתפארת... לא היו בה תכונות נכונות למה שציפה הגבר שבי...'
'ולכן לא ניגשת?' שאלתי אותו לנחמו להגיד לו...
אבל מי אני ומניין לי... אני הרי האמא... אני הכותל... והכותל
רואה... הכותל שומע... לכותל קר בחורף ולכותל חם בקיץ... אבל הכותל - הכותל שותק.
'ואין לה... ואין בה... והיא... והיא לא... ואני פשוט...'הוא אומר וחוזר ואומר...
היא 'אהבת החיים שלי'... ואני סובל.
'יש לה חבר... כבר שנתיים הם ביחד... הוא בטח...'הוא אומר ואני מבינה את מה שלא אמר במילים... והם ידידים... ממש ידידים טובים... אבל לא... והוא הבחור שלי מאוהב...
בארנק של הבן שלי שתי תמונות... במקום שמכניסים את הרישיון נהיגה... שתיים ועוד כרטיס שלא יהיה... שבצד אחד אמא... ובצד האחר 'אהבת חיי' ...
'הולכת איתי בדרכים הכי קשות שהלכתי בחיים' הוא אומר בביטחון של נער בן 20... 'עזרה לי לסיים במקומות שהכי טובים נכשלו'... היית איתו בלילות ארוכים של בוץ וגשם... היתה איתו במקומות שלא תעלה בדעתה להגיע... בלילות של קיץ ובימים מלאי יתושים וזבובים... שחת לצידו בכנרת... עמדה מעליו כשיושב היה ולועס בשר צלוי על האש... עודדה אותו... הלהיבה אותו... נשקה לא בכל פעם כשנירדם... בשדה קוצים כמו במיטה החמה שבבית...
מאחר ובא וסיפר... אמרתי לו שאומרים...
אומרים שגבר לא שוכח את אהבתו הראשונה של חייו - עד יום מותו...
או - אהבה ראשונה...
בין ראש השנה לסוכות... הבנימין שלי פגש את
'האהבה הראשונה' שלו...
'היתה בי אהבה אין סופית אליה' הוא מספר לאמא שלו...
והוסיף 'זה אפילו כאב'...
'לא, אמא, לא היה לה חבר באותם הימים... ואני סבלתי מכל מפגש שלה לבחור... ולא חשוב לרומנטיקה או ללמוד בע"פ את שירת הים...'
'ולמה לא ניגשת?' שאלתי...
אמר לי 'אמא, התאהבתי לא ביפה שבבנות... רציתי להתחיל בנערה בעלת חזה לתפארת... לא היו בה תכונות נכונות למה שציפה הגבר שבי...'
'ולכן לא ניגשת?' שאלתי אותו לנחמו להגיד לו...
אבל מי אני ומניין לי... אני הרי האמא... אני הכותל... והכותל
רואה... הכותל שומע... לכותל קר בחורף ולכותל חם בקיץ... אבל הכותל - הכותל שותק.
'ואין לה... ואין בה... והיא... והיא לא... ואני פשוט...'הוא אומר וחוזר ואומר...
היא 'אהבת החיים שלי'... ואני סובל.
'יש לה חבר... כבר שנתיים הם ביחד... הוא בטח...'הוא אומר ואני מבינה את מה שלא אמר במילים... והם ידידים... ממש ידידים טובים... אבל לא... והוא הבחור שלי מאוהב...
בארנק של הבן שלי שתי תמונות... במקום שמכניסים את הרישיון נהיגה... שתיים ועוד כרטיס שלא יהיה... שבצד אחד אמא... ובצד האחר 'אהבת חיי' ...
'הולכת איתי בדרכים הכי קשות שהלכתי בחיים' הוא אומר בביטחון של נער בן 20... 'עזרה לי לסיים במקומות שהכי טובים נכשלו'... היית איתו בלילות ארוכים של בוץ וגשם... היתה איתו במקומות שלא תעלה בדעתה להגיע... בלילות של קיץ ובימים מלאי יתושים וזבובים... שחת לצידו בכנרת... עמדה מעליו כשיושב היה ולועס בשר צלוי על האש... עודדה אותו... הלהיבה אותו... נשקה לא בכל פעם כשנירדם... בשדה קוצים כמו במיטה החמה שבבית...
מאחר ובא וסיפר... אמרתי לו שאומרים...
אומרים שגבר לא שוכח את אהבתו הראשונה של חייו - עד יום מותו...
