להיות חד הורית

דורית++

New member
להיות חד הורית

שלום לכולן, אני אם חד הורית מבחירה, לתאומים (בנים) בני שלוש. עברתי קצת על ההודעות בפורום, ונראה לי שהנושא הפופולרי פה הוא בנקי הזרע / תרומות הזרע למינהם. אני קצת תוהה - בתור מי שכבר מגדלת ילדים לבד, ויודעת במה זה כרוך. אין פה דיונים על הקושי הצפוי בגידול כזה, על השינוי הדרסטי בחיים. קצת משונה בעיני הסופר אופטימיות השוררת פה בדיונים. אני ממש לא מתכוונת למתוח ביקורת, רק להפנות את תשומת ליבכן שהשאלה באיזה בנק לבחור היא בעצם השאלה הכי פחות חשובה בכל התהליך. יותר חשוב להפנים (ולא רק להבין) מה קורה אחר כך. אחר כך מגדלים ילדים, וזה מאד לא קל. מתמודדים עם הכל, והדגש הוא על הכל, לבד. גם אם יש תמיכה מהמשפחה המורחבת, הרי האחריות הבלעדית ליצור הקטן הזה תהיה עליכן. לפעמים זה גורם להרגשה של בדידות עמוקה. גם עם העומס היומיומי מתמודדים כמעט לבד. הילד חולה? את תהיי ערה בלילה חצי שבוע, את תלכי איתו לרופא, לבית המרקחת, את לבד תכריחי אותו לקחת את האנטיביוטיקה, את תשאלי את עצמך איך אפשר להגיע עכשיו לסופר כי המקרר כבר ריק. ועוד לא דיברתי על זה שצריך גם לשלם בסופר. טוב, לא התכוונתי לדכא. אצלי זה גם עם שניים... מאחלת הצלחה, בכל בחירה שתבחרו. רק מה - לפקוח את העיניים.
 

הרמוניה

New member
היי דורית

אני חושבת שחלק מהענין הוא שלפחות כרגע הרוב הכמעט מכריע שכותב כאן הוא של נשים שמנסות להיות אימהות חד הוריות... (אולי בגלל העומס והעייפות שדיברת עליהם אימהות פחות פנויות לכתוב כאן). אני יכולה באמת לכתוב רק על עצמי ההתלבטויות שלי ואני יכולה להגיד שלפחות לגבי תהליך הכניסה להריון והקשיים הסובבים אותו ממלאים את רוב מחשבותי ופחות ומאפשרים לי לחשוב על הצעד הבא. עם זאת מאוד חסר לי כאן הקול של האימהות שבינינו-גם מבחינת הצגת הדברים וגם מבחינת הנושאים וההתלבטויות שאני מקווה שיום אחד יהיו מנת חלקי. מאוד מקווה לכן להמשיך לפגוש אותך כאן להנות מהנסיון-הטוב והרע לצערי אני חוששת שיהיה לי פחות מה לתרום לך... הרמוניה
 
היי דורית וברוכה הבאה

אני שמחה שהגעת לפורום.! אני בתחילת הניסיונות לכניסה להריון מתרומה והנושא שאת מציגה חשוב ועקרוני. את מוזמנת לשתף אותנו בקשיים שלך ובכלל בציור התמונה של אם חד הורית והתייחסות הסביבה ורגעי היאוש לצד רגעי השמחה. שלך במבה
 

TWEETY =^.^=

New member
היי דורית ../images/Emo24.gif ברוכה הבאה

כפי שהרמוניה אמרה, כרגע רוב משתתפי הפורום נמצאים העיצומו של ההליך עצמו, מי שכבר בהריון משום מה פורשת כנפיים וכנל לגבי מי שכבר אמא. לצערי זה המצב כרגע אבל לא לזה פיללתי. נכון הדבר שמי שלפני תתעסק במה שהכי מעניין אותה וזה בהליך עצמו ובבנקי הזרע למינהם, ומי שכבר אמא, יעניין אותה תאכלס איך מתמודדים בחיי היום יום. אם כי כבר היו דיונים בנושא זה בעבר, רק שהם הספיקו לעבור כמה דפים אחורנית. אבל אשמח אם תאספי סביבך את שאר האמהות ויחד תדונו בנושאים שברומו של עולם. המטרה היא להקים לנו קהילה תומכת ומפרגנת לכל שלבי ההורות השונים - מההתלבטות ודרך המימוש ועד להבאת הצאצא המושם לעולם ולהמשיך דרך הגידול והחינוך. זו בעצם המטרה - כי מי יבין אותנו טוב יותר מאשר אנחנו את עצמנו לא
אני אומרת זאת כי ראיתי את הדיון בפורום פונדקאות. בקיצקצ אשמח אם תצטרפי, תשתפי ותעזרי בנו.
 

sara_00

New member
תגובה לדורית ולשאר הבנות

טוב, אני בהריון בחודש שמיני מבנק הזרע. אף אחד לא חשב לרגע שזה עומד להיות קל ! קשה פי אלף לדעתי ההחלטה לוותר על הורות !!! מניסיון - בשלב הראשון אכן מעניין ומעסיק באיזה בנק לבחור. בכל שלב מתמודדים עם הבעיות שקשורות בשלב עצמו ולאחר שהשלב מסתיים עוברים לשלב הבא. לא ניתן לצפות את כל השלבים מראש. גם ההריון לבד אינו קל ובוודאי ההמשך .בהריון מתפללים שהכל יעבור כמו שצריך וושיוולד ילד בריא ובאותו זמן גם ממשיכים לחשוש ממה יהיה ואיך יהיה ועל מה אפילו איננו יודעות שיכול להיות, אבל צריך גם אופטימיות כי אחרת מאיפה הכוח ? וממה ששמעתי מאמהות שכבר אמהות - שזה אושר גדול - ואמנם גם לא קל אבל כולן אומרות שזה הדבר הכי נכון שיכלו לעשות, כך שנראה שכדאי להמשיך לנסות ובסוף להצליח ! אז זהו, כל טוב ובהצלחה לכולנו בכל שלב !!!!
 
הי דורית

אני מסכימה איתך, ה"אחרי" בלהיות חד הורית הוא ע-צ-ו-ם- ואין לא שום הכנה מוקדמת!! לי אמנם יש ילדה אחת אבל היא כמו עשר... אני לא הריתי מתרומת זרע אבל אני מבינה שבגלל שרוב הבנות פה נמצאות בשלב ה"לפני"- זה מה שמעסיק אותן, זה לא אומר שהן לא חושבות על ה"אחרי", זה פשוט לא רלוונטי להן כרגע. בכל אופן, לי ובטח לאחרות יהיה מענין לשמוע מחוויותיך...
 

דורית++

New member
סליחה שלא עניתי קודם

אני גולשת בפורומים מהעבודה, אליה אני באה מדי יום כדי לנוח... וברצינות - אני מסכימה שזה אושר גדול, אבל האמת היא שגם קודם הייתי מאושרת (והרבה פחות עייפה). לפעמים אני חושבת שמשהו אצלי לא בסדר, כי הרי כולם אמרו שהורות היא הדבר הכי נפלא ומספק בחיים, ואני בכלל לא מרגישה כך. לפעמים, כמו הלילה, אני מרגישה ממש משונה על שהאמנתי לכל ההצהרות על נפלאות ההורות. הלילה עמית העיר אותי פעמיים בצעקות שנעלמו לו המוצצים מהמיטה. הוא צריך ארבעה, ומצא רק שניים, אז זה תפקידי למצוא לו את השאר, בשתיים ובשלוש לפנות בוקר. טוב, אז עכשיו אני נחה בעבודה. זה המקום שבו אני אוכלת צהריים בשלווה, שותה קפה בשקט לפני שהצטנן, והולכת לשירותים לבד, בלי שמישהו יגנוב לי את נייר הטואלט ובתור בדיחה יברח איתו לסלון... דורית
 

TWEETY =^.^=

New member
../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif סליחה שאני צוחקת,,,

מאוד הצחיקה אותי התאור של הניר טואלט
סליחה סליחה סליחה אני יודעת שאותך זה מאוד לא מצחיק
ובכל זאות
וברצינות,,,יקירתי, אל תרגישי שמשו לא בסדר אצלך, זה מה שאת מרגישה נקודה, ואף אחד אינו יכול להתווכח עם תחושות. אולי זה נובע מעצם העובדה שהונחתו עליך שניים יחד ואולי כי הם עוד קטנים וזו בתקופה הכי מתישה ואולי בגלל שזה לא ממש היה מבחירה,,,יכול להיות מלאנטלפים של סיבות, אבל כל הסיבות שבעולם לא ישנו לך את התחושה נכון
אבל אם תדעי מהיכן זה נובע, אולי יהיה לך קל יותר לטפל בזה ולהרגיש יותר טוב עם עצמך ויותר שלמה עם תחושותייך. אני ממש לא יודעת מה להגיד לך ואני יודעת שאני יורה חיצים באפלה, אבל מאוד הייתי רוצה להבין מהיכן ולמה כדי להתכונן באופן אישי ונפשי לקראת הבאות ובכדי לעזור לך להרגיש יותר טוב,,,כדי שלגוזליך תהיה אמא מאושרת באמת. אם אצלך הכל נובע מעיפות החומר, אולי תקחי לך יותר פיסקי זמן לעצמך, אפילו איזה חופשונית קטנה או יום פינוק בספא,,,משו שיחזיר לך את הכוחות. ואולי בכלל זו תחושה טבעית שכולן מרגישות,,,אני ממש לא יודעת, כי אני עוד לא שם. בקיצקצ יקירה,,,אני שמחה שאת משתפת אותנו מהבפנוכו שלך,,,כי רק כך נוכל באמת להפרות אחת את השניה.
 

דורית++

New member
אז הנה התיאור המפורט

אמא יושבת בשירותים. ליאור קורא לה. אמא צועקת: אני בשירותים. ליאור הולך לחפש אותה בשירותים השניים, ומילל כשלא מוצא שם כלום. אמא (ביאוש): לא ליאורי, אני בשירותים באמבטיה השניה. ליאור מגיע בריצה, מסתכל בעניין. אמא אומרת: ליאורי, גם אתה רוצה ללכת לשירותים כמו גדול (הגמילה בתכנון)? ליאור: לא. אני קטן. ליאור מסיר את גליל נייר הטואלט ממקומו. אמא: ליאורי, אני צריכה את הנייר הזה. תחזיר בבקשה. ליאור: לא. זה שלי. אני צריך לעשות מזה גשר. אמא: אז תן לי חתיכה. ליאור קורע חתיכה בקוטר שני סנטימטר בדיוק ונותן לאמא. אמא: תודה, זה מאד נחמד מצדך. אני צריכה עוד. ליאור: יש לך כבר. אני צריך בשביל הגשר. ליאור רץ לסלון. אמא מיואשת מסתכלת מסביב ומחפשת אלטרנטיבות. מוצאת טישו עם קצת נזלת על הרצפה. סוף טוב.
 

TWEETY =^.^=

New member
../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif אהבתיייייייי../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

LOLLLLLLLLLLLLLLL זה היה טוב אוי את לא מתארת לעצמך כמה שצחקתי עכשיו
אפילו יורדות לי דמעות מרוב צחוק
חחחחחחחחחחחחחח יאללה אני לא מצליחה להרגע כדי למצוא את המילים ויי אחלה סיפור.
יאללה עשית לי טעם של עוד
עוד קוריוזים בבקשה
אני צוחקת,,,למרות שאני מתארת לעצמי את החוסר אונים באותו הרגע. אם את גרה לידי אני מוכנה בכייףףףףףף לשחרר אותך לאיזה חופשונית לעצמך, בכייפפפפ,,,נו אני צריכה להתאמן כי תאומות זה החלום שלי - חחחחח הנה מצאנו שידוך לבניך, הבדל של 4 שנים זה בהחלט שידוך מוצלך, ועוד מקצוע מכובד של בונה גשרים, אני ישר מאמצת אותו לחתן עבור אחת מתאומותיי.
 

דורית++

New member
הוא באמת שידוך מצוין

ואפילו יש לו כבר דירה! אבל מה - החותנת זה משהו שלא נדע (אפילו לא הצליחה לתפוס בעל).
 
צחקתי אבל...

נהיה לי עצוב..ככה בגלל מה שאת מספרת ,הקשיים וכו´. דורית אפשר לשאול אותך עוד שאלות? בני כמה הילדים? איך את מספרת להם על אביהם?
 

דורית++

New member
הם בני שלוש

ולא סיפרתי כלום, כי הם לא שאלו... האמת היא שאני די רגועה בקטע הזה, ומתכננת לספר כשישאלו. בינתיים לא ראיתי שום סימן שמשהו מפריע להם. אני מאמינה ביכולתי לתת להם ילדות מאושרת ונקודת פתיחה טובה לחיים מוצלחים, אז עניין האבא לא נראה לי חיוני... שמעתי שיש פסיכולוגים המתמחים בנושא זה, וכנראה אתייעץ עם אחד כזה כשיגיע רגע האמת. אני רק צריכה למצוא את הפסיכולוג הזה כבר.
 

ליברה*

New member
גדול ../images/Emo6.gif רק התיאור הזה לכשעצמו

עושה לי חשק לילד - ו מ ה ר !!! וחוץ מזה, לדעתי את יכולה לכתוב טור משלך באחד העיתונים.
ואגב, למה לא קיבלו אותך לנעמ"ת? סליחה על החטטנות זה מדאיג אותי באופן אישי מכיוון שאני בונה עליהם בעתיד, אני לא משופעת בכסף ומתכוונת להמשיך לעבוד אחרי הלידה (בתנאי שיהיה גם הריון בדרך...
ליברה
 

דורית++

New member
תודה

אשתדל להיזכר בקטעים המעצבנים לשם איזון. לא קיבלו אותנו למעון נעמ"ת בטענה ש"אין מקום". לי זה נראה קצת מוזר, כי אמורה להיות לי עדיפות, אבל החלטתי לא להתעמת איתם (וגם די נטיתי לגן הפרטי שאליו נרשמתי במקביל). חלק מהבעיה היתה שרשמתי אותם לשנה האחרונה במעון, כי עד אז העדפתי שישארו בבית עם מטפלת, ואז במעון די מלא בילדים שעוברים אוטומטית מהשנה הקודמת. אני בטוחה שאם רושמים בגיל צעיר יותר אז אין בעית מקום. זה פשוט לא התאים לי כי אני מאמינה שעדיף לילד להישאר בבית עד גיל שנתיים+.
 

TWEETY =^.^=

New member
יקירתי "אין מקום"../images/Emo3.gif

נע <ושוב האצבע האמצעית> לך כחד הורית יש עדיפות ואין דבר כזה מעבר אוטומטי, מי שהיה שנה קודם לכן צריך להרשם בדיוק כמוך גם להשנה (חוצ מהמתחת לשולחן-וגם זה קיים). לא נלחמת כי זה התאים לך,,,לו היית נלחמת, זה מה שהיו מספרים לך.
 

TWEETY =^.^=

New member
אומנם אבסורד,,,לצערי זה המצב../images/Emo4.gif

הורה במשפחה חד הורית זכאי להנחה במעונות המוכרים ע"י משרד העבודה והרווחה. ההסדר נעשה דרך המעון וסכום ההנחה נקבע ע"י חישוב מיוחד שמתבסס על מספר שעות העבודה בשבוע, גובה ההכנסה ומספר הנפשות במשפחה. ז"א שאם שמגיעה לשכר X שהוא גבוהה ממה שנקבע, לא תהיה זכאית להנחה במעונות היום,,,זה סופר אבסורד, כי מצד אחד המדינה מעודדת את תושביה לעבוד, ומצד שני היא אומרת לך O.K. נחמד שאתה עובד ואנחנו מאוד מודים לך על שאינך נטל למדינה ואינך נתמך סוציאלי אבל השכר שלך הוא גבוה (לא חשוב שמשכר זה קשה לגמור את החודש), ולכן אינך זכאי להנחה - בקיצור, נע<סימן של אצבע אמצעית>. בזמנו הייתה לי שכנה עם 4 ילדים,גרושה, אחות במקצוע שעבדה 3 משמרות כדי לקיים את משפחתה בכבוד, והמעון סירב להעניק לה הנחה כי השכר שלה גבוהה. ולא מעניין אותם שבשביל להגיע לשכר כזה, צריך גם לקחת מטפלת שתקבל את הילדים בסוף היום ותכין להם איזה ארוחה חמה - מצידם שיהיו ברחוב כי השכר שלך הוא מעל למינמום שהם קבעו. הנה עוד משו שצריך להלחם עבורו
אבל קודםםםםםםםםםםםם ה-ר-י-ו-ןןןןןןןןןןןןןן
 

betya

New member
תגובה לדורית

נראה לך שהבעיות שאנו עוסקות בהן הן שוליות? אז הבה ואסביר לך: בנקי הזרע ומרפאות הנשים עובדים בד"כ בימים א´-ה´, הביוץ כידוע לכולנו הינו עניין טריקי שדורש כמה ימי מעקב לפני שמגיע . אז זה יוצא משהוא כזה: אם בייצת ביום א´ – קצת בעייתי מכיוון שבימים שישי שבת אין אפשרות למעקב, אם בייצת בשישי או שבת – כמובן שהעניין אבוד לאותו מחזור. אם בייצת ביום ה´ – אז המעקב מתבצע ללא בעיות, אולם ניתנת לך האפשרות לעשות הזרעה אחת בלבד – מה שמפחית את הסיכויים. מכאן יוצא שבנוסף לבעיות פוריות שונות שיש לנשים, נוסף גם העניין שפרטתי לעיל שמביא אותנו לסיכוי טוב רק אם הביוץ התרצה והחליט להופיע בימים ב´,ג´ ו ד´. העיסוק בענייני בנקי זרע שנראה לך אולי שולי, בא כדי לבדוק מה ניתן לעשות כדי להקל על נשים שצריכות לעבור את התהליך שמהסיבה שפירטתי הופך להיות יותר קשה ,ארוך, מסורבל מתיש, ומרוקן לחלוטין את חשבון הבנק של אמהות חד הוריות לעתיד, וכולנו – גם נשים שאין להן בעיות פוריות, צריכות להלעיט עצמן בהורמונים שמתעללים בגופן (ושמעתי גם יכולים לפגוע בעוברים) – וזה כדי שיהיה איכשהו אפשרי – אולי לתזמן את הביוץ לימים הנוחים ולתאם אותם עם שעות פתיחה של הגורמים השונים. וכל זה ימשיך עד שמישהו שם יבין שהביוץ לא לוקח שישי שבת חופש, ויש לתת את השירותים הללו שבעה ימים בשבוע, כמו שבלידות לא דוחים את היולדת ליום א´. אני מניחה שאמהות לילדים גדולים, אם קוראות את תיאורייך על בעיותייך עם התאומים יחייכו בסלחנות וימלמלו לעצמן:"היא עוד לא יודעת שהבעיות גדלות יחד עם הילדים". ואצלנו הילדים עוד ממש ממש קטנים, רק זרע קטנטן – רק חלום גדול. בברכת אור וחיים שמחים מלאי סיפוק,
 

דורית++

New member
לא צריך להגזים

אין לי כוונה להפריע לאף אחד בדיונים. יש מספיק מקום לכולם, וההודעות יכולות לרוץ במקביל. סתם עיצה קטנה, שאני מרגישה שאני יכולה להציע בתור מי שהייתה שם לאורך כל הדרך - להיכנס לפרופורציות. ובקשר לריקון חשבון הבנק - סתם בשביל השעשוע אספר לך שאני מוציאה 3600 ש"ח לחודש על גן (לא קיבלו אותנו לנעמ"ת, אז הולכים לגן פרטי), עוד 1000 ש"ח לחודש למטפלת (כי שעות הגן לא מכסות משרה מלאה שלי + נסיעות), ועוד 600 ש"ח לחודש לעוזרת (כי אני לא מסוגלת לשטוף את הבית ב-10 בלילה). אגב - אי אפשר לקחת מנה יום מראש ולשמור בתרמוס?
 

betya

New member
תיקון טעות

גם יום שני בעצם לא טוב כי הבנק הנותן את שירותיו לי - סגור בימי שני, בנק אחר סגור בימי שלישי, וכן הלאה. ולענין גידול הילד/ים (אם וכאשר....), אין לי ספק שהקשיים שאתקל בהם כאם חד הורית יהיו גדולים, וחיי לא יהיו קלים, אולם בהם נטפל כשיגיעו, ואם אשב ואטריד את מוחי בבעיות הצפויות והקשיים, כאשר כל הכיף שבעניין ידוע לי רק תיאורטית (לא קיים אצלי בהרגשה היום), רוב הסיכויים שאוותר על הרעיון. ואני עדיין לא מוכנה לcold feat. יש דברים בחיים שצריך לזרום איתם, לא לשבת ולפחד מהם. ואגב... רק מעונות נעמ"ת מסופסדים למשפחות חד הוריות? כל השאר פרטי בתשלום מלא?
 
למעלה