להיות קורבן

[chek]

המשפט שעזר

אני שמחה מאוד שיכולתי לתת מעצמי ולעזור לך בן, יקירי. זה ממלא לי את הלב שהאמת שלי יכולה להינתן גם לאחר. זה באמת נותן המון אושר. תודה

 

[בן טל-שחר]

דוגמאות כלליות לקורבנוּת

כשמשהו מקולקל בבית וצריך לתקן אבל אין כסף... (קרה לכם? קורה לכם? אתם לא מרגישים קצת כמו קורבנות בקטע הזה?)

כשמישהו חושב עליכם דברים איומים בלי שום הצדקה... (למי זה קרה? האין זו קורבנות קלאסית?)

כשאיזה מוסד או משהו כזה מטרטר אותנו...

כשהבוס או העבודה מנחיתים עלינו משהו...

כל מה שקשור לכסף, לבנק, ל"צורך" לעבוד...

כשאתם יודעים שאתם צודקים, אך אחרים לא יודעים... (זוהי תחושה של חשיבות עצמית, שמכסה על תחושה של קורבן... לא?)

כל מה שקשור למחוייבויות חברתיות... משפחתיות... להתנהג בצורה מסויימת בחברה... לעמוד בציפיות מסויימות... בקיצור, משהו מהדברים האלה מוכר לכם??? ואגב, נראה לי שיש עוד הרבה... אנחנו כולנו קורבנות של המון דברים, לא?

 

[אורלי_ל]

קורבנות (בשורוק)

אצלי ההרגשה הזאת נמצאת דווקא במצבים שאני יודעת שהשליטה בידי ובכ"ז נמצאת במצב של שיתוק. במצבים כמו שתיארת (מוסדות שמטרטרים למשל) אני לא מרגישה קורבן כי השליטה ממילא לא בידי.

 

[דרדרית]

קורבנות../images/Emo59.gif

בן, ברשותך, אתייחס לקורבנות באופן שונה.. טוב? להיות קורבן זה לוותר על עצמך במידה מסויימת, לעשות משהו שאתה לא רוצה רק בשביל האחר או האחרים כדי שיוכלו לומר לך מילה טובה, או לחילופין, שלא תרגיש לא נוח ולא "ירדו עליך". להיות קורבן זה לחיות במסכנות מסויימת, לוותר על עצמך למען האחר, לבטל את רצונותיך למען האחר להיות קורבן זה מבחירה, כי יש גם טובות הנאה: אתה מקבל מילה טובה, אתה זוכה לתשבוחות (בעבודה, על עבודה נוספת או על גחמנות של הבוס) להיות קורבן זה להיות עסוק כל הזמן ב"למה הוא חושב כך עלי?" ו"מה עשיתי שהוא אומר לי כך"? ו"איך אוכל לרצות אותו כדי שיתייחס אלי"? מה שבפועל לא קורה כי ככל שאתה מבטל את עצמך ועושה למען האחר על חשבונך, אתה נכנס יותר ויותר לבור או לתהום של הקורבנות.. להיות קורבן הוא לעולם לאמשהו שלא קשור אלי כמו קילקולים בבית, או בעלת בית מרגיזה או תקלות בבנק- אלה דברים שפשוט קורים. תגובתנו היא זו שקובעת אם אנחנו קורבנות או לא. דוגמה רלוונטית מבחינתי- והיום אני לא קורבן היא הסיפור הקצרצר הבא: אני מחפשת בית חדש בהשכרה ועוזבת את הבית הנוכחי למרות הנוחיות (ולעבור כחד הורית עם 3 ילדים וכלבה זה לא פשוט). הסיבה: יחסה הלא הוגן ויחסה המרושע של בעלת הבית שלי. במקום שאשלם את מה שהיא רוצה בתיקונים, וכל פעם זה עימות אחר איתה- החלטתי לא להישאר שם כי אם אכנע לה ואשלם את תיקון הביוב שהיא שיכנעה אותי שאני צריכה (ולפי החוזה שאני חתומה היא צודקת לצערי)ארגיש קורבן...אז- החלטתי להשאיר זאת כך ופשוט לעזוב. למה? כי אני אחליט בכסף שלי איפה לגור. והיא? נורא מסכנה אם היא כזו רעה ולא מתחשבת. שולחת לה אור ואהבה ולא כעס וזהו. דרדרית

 

[אורלי_ל]

אחלה ../images/Emo45.gif שיהיה בהצלחה

 

[בן טל-שחר]

בהצלחה, דרדרית! ../images/Emo23.gif ותודה! ../images/Emo39.gif

המשפט הבא שכתבת פשוט העניק לי ה-מ-ו-ן: "להיות קורבן הוא לעולם לא משהו שלא קשור אלי כמו קילקולים בבית, או בעלת בית מרגיזה או תקלות בבנק- אלה דברים שפשוט קורים. תגובתנו היא זו שקובעת אם אנחנו קורבנות או לא" דרדרית, תודה על השיעור הגדול והחשוב שהענקת לי.

באהבה בן

 

[דרדרית]

תודה לך בן על תגובתך החמה../images/Emo39.gif