רק לפעמים?
לא רק שזה מבאס - ההיתקלות בו הייתה מכוונת מצידי.
יש דברים שצריך להתמודד איתם.
קצת מבאס?
אין לי מילים לנוראות התחושה הזו. אותי באופן אישי היא מובילה לייאוש.
אני מתקדמת ומצליחה להשיג מטרות ומרגישה ייאוש אז מה יהיה???
אבל אני מצפה לטוב. כשמגיעים לתחתית היתרון שאפשר מכאן רק לעלות
אלא שאני לא בטוחה שזו התחתית...
וחלק מהמטרות שלי הן להיכנס למקומות האלו מבחירה
היתרון הוא אולי שלא הקושי זמני אלא אנחנו.
ללא תלות ברצונותינו הרגשות מגיעים ביחד.. ככל שמוכנים יותר לסבול כך גם ההנאה יותר אפשרית. אם יש לך נעליים את הולכת גם על הרים וגם על מרצפות.. לנעליים זה לא משנה
אני לא חושבת שאפשר לחוות רגשות רק על פי בחירה.. אם מצליחים להגיע ליכולת לחוות רגשות מקבלים את כל העסק ביחד. (לא פלא שאין להן ביקוש גדול- למאלחשים לעומת זאת יש ויש- אוכל, סיגריות, אלכוהול, ספורט וכד')
כך שאני מקווה לטוב, רק שיגיע בהדרגה שלא ימוטט אותי
ואני מקווה מאד שאיש מקצוע יסכים ללוות אותי באופן הזמני לפחות בשנים הראשונות
, אלא אם כן נצליח לעבור את הקושי תוך פגישה או שתיים כמובן.
תודה לאורה על האיחולים הטובים.