אז את לא עברת את החוויה...
האמת שאני לא מבינה למה עושים מזה כזה עניין, אלא אם מדובר בילד שהיה בן יחיד הרבה זמן (ו-3 שנים לא נחשב הרבה זמן) אני לא חושבת שצריך להיות כל כך קשה לקבל אותו. בנוסף, בדרך כלל חלק נכבד מהחברים מהגן "מקבלים" אחים קטנים באותו זמן כי המשפחות מתכננות בדרך כלל הפרש של 3 שנים+- בין האחים, אני זוכרת שכשאחותי נולדה זה היה אחרי שלכמה מהחברים מהגן כבר נולדו אחים קטנים ולאחרים נולדו אחריה, וגם בשכבת הגיל שלי יש לא מעט ילדים שהאחים שלהם בגיל של אח שלי. אני זוכרת בעיקר שמחה שהגיעה גם מאחרים על כך שנולד אח/אחות. ובאופן יותר אישי - אני לא זוכרת את אמא עם בטן גדולה, אני לא זוכרת יותר מדי דיבורים על הלידה הצפויה, אם כי אני זוכרת שרציתי אח (מה שאומר שהייתי מודעת לכך שצפויה לידה. אז לא היה אולטרסאונד ולא ידעו מה יוולד עד ללידה עצמה...). אני זוכרת שביקרנו את אמא בבית החולים וראינו את התינוקת ואני זוכרת שמאוד אהבתי אותה מהשניה הראשונה. כמה חודשים לאחר מכן גם דודה שלי ילדה וגם על התינוקת ההיא שמחתי. אבל כבר אמרו לי שאני חריגה מאוד בקטע הזה ושזה שלא התעוררה בי קנאה גם כשאחותי גדלה קצת ולקחה עוד הרבה תשומת לב זה לא משהו שנתפס כל כך בקלות.