להפרד מהמיטה של אמא...

ravit1977

New member
להפרד מהמיטה של אמא...

שלום, בני בן שנה ושלושה חודשים, נולד בשבוע 35, עד היום ישן בחדרנו, כאשר הוא נרדם במיטתנו ורק כאשר אנו נכנסים למיטה אני מעבירה אותו למיטתו הצמודה למיטתנו. (זאת כאשר בעלי בבית, הוא נמצא כמחצית החודש בחול מטעם העבודה ואז בני נשאר לישון איתי כל הלילה). גם כשעובר למיטתו באיזשהו שלב של הלילה מגיע למיטה שלנו. בגן הוא נרדם לבד ונשכב לבד על המזרן, רק מחכה שיכסו אותו. בבית, הוא רגיל להירדם כאשר אני שוכבת לידו והוא מלטף אותי באיזור הצאוור והחזה . הוא ינק עד גיל 11 חודשים. לאחרונה התנהגותו השתנתה והוא יותר מתפנק וזקוק למגע, הוא דוחף את ידו ואת כפות רגליו וממש משפשפ אותם בגופי, באיזור הבטן, חזה וצאוור. גם מתוך שינה. זה מאוד מציק לי ואני כל הזמן מזיזה לו את הידים והרגלים ובמקום מלטפת אותו תוך כדי שאני אומרת שזה לא נעים לי.... בדקתי בגן אם היה אירוע חריג ואיך הוא במשך היום, נאמר לי שהכל רגיל... אני בחודש שלישי להריוני השני - יכול להיות שהוא מרגיש? מה גם אנחנו רוצים להעביר אותו לחדרו ולא יודעים מהי הדרך הנכונה והבריאה לעשות זאת, הוא מבין הכל, אך מאוד עקשן. מה הדרך הנכונה להוציא את מיטתו לחדרו ולהקנות לו הרגלי שינה חדשים? תודה.
 
להיפרד מהמיטה של אימא... פרוייקט יזום ומתוכנן

שלום רב רווית וברוכה הבאה לפורום, הבוקר עניתי לשתי שאלות דומות מאוד לשלך. מצטטת לך את התשובה ג מילה מאכילה ליליתו שלום ובוקר טוב מירי, זה עתה עניתי לליאת שפנתה בנושא בעיית שינה. אכן, בגיל שנה ושמונה חודשים אין צורך באוכל. זהו הרגל שצריך לעזור לילד להיגמל ממנו. להלן תשובתי לליאת: שלום לך ליאת, בנך התרגל להירדם בתנאים מיוחדים, על הידיים כשאת מאכילה אותו. פעוטות כמו מבוגרים מקיצים מידי פעם בלילה. כדי לחזור ולהירדם הם זקוקים לתנאים שהיו מנת חלקם בשעת ההשכבה. כעת עליכם להיכנס לפרויקט מתוכנן. להקדיש מספר לילות (כנדרש) כדי להרגיל את הפעוט להירדם עצמאית. מה עושים? לא קושרים ארוחה לשינה. אוכלים במטבח או בסלון. עורכים טקס קבוע של לילה טוב ומשכיבים את הפעוט במיטתו. בלילות הראשונים נשארים לצידו ומלטפים אותו.( נוגעים לא מרימים). בלילות הבאים יושבים לצידו. לא עוזבים את החדר. וכך בצעדים בוני הרגל ואמון מתיישבים למשך מספר ימים ליד דלת חדרו ומאפשרים לו להירדם. המסר אנחנו לא עוזבים אותך לנפשך אנחנו איתך יחד עם זה, אנחנו סומכים עליך שתירדם לבד. זה תהליך מודרג, זו השקעה זמנית. אני חושבת שהיא תשתלם לטווח ארוך. מה שחשוב לשמור על שקט ועל ענייניות בנחישות ובעקביות. מה דעתך? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר. ועוד תוספת מירי, הבן שלך למד שבלילה הוא מקבל יופי של התיחסות. הדבר מסב לו הנאה. נסי במקביל ל"פרויקט הגמילה" להקדיש לו זמן קבוע ביוזמתך במשך היום. בדרך זו הוא יקבל את תשומת הלב לה הוא זקוק בשעה שנוחה לך. מה דעתך? עינת גבע, מכון אדלר. הי רוית, האם הגעת בקריאה עד כאן? ואם כן, האם התשובה עונה לשאלתך? עינת.
 
למעלה