איכות זה משהו יחסי
כי גם המיזרחים חושבים שדיכאון ים תיכוני זה איכות וגם המעריצות של הגיים בויז חושבות שהגיים בויז זה אומנות לשמה ואני חושבת שמוזיקה עם העזה, עם אמת, עם כישרון מעבר לשירה למקרופון, עם הבעת דעות וכו' - זו איכות. את זה יש לאלה שעושים אימו. אני לא מתה על המראה שלהם ושל הפאנק וכל זה, במיוחד כשהמוזיקה באנגלית ויש כל כך הרבה צרחות חסרות טעם , אבל יש הרבה אומץ וכאב בשירים. זה מה שיפה כאן.