כשנועה מנהיים היתה ילדה היא התמודדה עם דיסלקציה לא מאובחנת, שאילצה אותה להבין דברים מתוך ההקשר • בספרה "הרשת הספרותית" היא משתמשת ביכולת שפיתחה בעקבות זאת - כדי להתחקות אחר חייהם של הסופרים הגדולים ביותר והפגישות המכוננות שהולידו יצירות ששינו את פני עולם הספרות, ולמפות את האבולוציה שעברו המעשיות המודרניות שמגדירות עד היום את תרבות הפופ העולמית
אהוד פירר
5/12/2024
יום שלישי, שמונה בערב. על גג בניין סמוך לשדרות רוטשילד התכנסו כ־120 איש לחגוג את ההשקה של "הרשת הספרותית", ספרה החדש של נועה מנהיים. היו שם בכירי עולם הספרות, שאותם היא מכירה מעבודתה כראש מחלקת הספרות העברית בהוצאת כנרת זמורה דביר, לצד אנשי טלוויזיה, שאותם פגשה כעורכת תסריט של כמה מהסדרות המעוטרות של השנים האחרונות, ובהן "שעת אפס", "שמיים אדומים" ו"8200".
"הסתכלתי על מי שהגיע, ויכולתי לראות אנשים בפינות החלל מדברים, מרכלים, צוחקים", היא מספרת. "הייתי אמורה לעלות לדבר, ולא הכנתי שום דבר כתוב. אז במקום, סיפרתי על שתי פגישות מכוננות בהיסטוריה. הראשונה קרתה באגם ז'נבה בשנת 1816. מרי שלי, בעלה פרסי שלי, הלורד ביירון והרופא שלו, פולידורי - יוצאים לחופשה מאוד גשומה, שממנה יוצאים שני ספרים, הראשון הוא 'פרנקנשטיין' של מרי שלי והשני הוא 'הערפד' של פולידורי, שהיה ספר הערפדים הראשון.
שרלוק הולמס וד"ר ווטסון. מרחק פגישה אחת מלסיים את דרכו במאה ה-19, צילום: יח"צ
"הפגישה השנייה קרתה בלונדון, בארוחת ערב של מו"ל אמריקני עשיר מאוד, שהזמין אליו שני סופרים צעירים ומבטיחים - אוסקר וויילד וארתור קונן דויל. משם יצאו 'תמונתו של דוריאן גריי' של וויילד ו'חותם הארבעה' של קונן דויל. אם לא היתה הפגישה הזו, כנראה שרלוק הולמס לא היה קורה. קונן דויל החליט לתת הזדמנות אחרונה לבלש שלו, אחרי כמה ניסיונות כושלים, וזה מה ששם את הולמס על המפה. בהשקה אמרתי שכל מה שאני רוצה זה שאולי בעוד מאתיים שנה מישהו יכתוב בהערת שוליים באיזה ספר על הערב הזה, שבו התגוששו באיזו פינה אנשים שלעולם לא היו נפגשים בדרך אחרת, ומתוך המפגש הזה נוצר משהו ענק".
להמשך קריאהhttps://www.israelhayom.co.il/culture/books/article/16907402