לבי איתך- תשובה קצת ארוכה
אז ככה- כששירה היתה בת 5 חודשים נסענו לסופ"ש מחמישי עד שבת לפני שבוע נסענו לסופ"ש שוב- שירה בת שנה לפני חודש נסעתי לאמסטרדם מהעבודה לחמישה ימים ובעלי היה במילואים באותו זמן- שירה בת אחת עשרה חודש בכל שלושת הפעמים שירה היתה אצל סבא וסבתא ועשתה כייף חיים אני כל כך מבינה את חששותייך כי גם אני חששתי וחברי הפורום יכולים להעיד כי הם היו הפסיכולוגים שלי אני יכולה להגיד לך בביטחה אחרי 3 נסיעות שזה לא נורא בכלל, אם הילדה תישאר בסביבה מוכרת ואוהבת, שירה נשארה אצל ההורים שלי שלפעמים נאי חושבת שהיא יותר מבסוטית שם מאשר בבית אין לה שום טראומה מהעזיבה והדבר היחיד שקרא זה שכמה ימים אחרי שחזרנו היא דבוקה אליי ולא רוצה שאני אלך לעבודה וכל הזמן אמא אמא אבל אחרי כמה ימים היא נרגעת וחוזרת לעצמה כאילו כלום לא קרה להיפך אני באמת חושבת ומאמינה שחופש זוגי זה חשוב מאוד, במרוץ היום יומי אין לנו יותר מדי זמן לשמור על הזוגיות ואנחנו זקוקים לחופש הזה. לפני שנסעתי לאמסטרדם פניתי לבנות פה לעזרה ואני מביאה לך כמה תגובות שקיבלתי והיו כל כך נכונות רותי- לפחות על זה יש לי תשובה חד משמעית - בטח שלא.. אנחנו עזבנו את עידן בגיל 10 חודשים כזה ל-3 ימים עם סבתא והוא בילה מצויין. אני הייתי על קוצים והתקשרתי 3 פעמים ביום (כי החזקתי את עצמי לא להתקשר יותר). היא לא תבין ולא תשאל אפיה את. בגיל כזה הם חיים את הרגע וכרגע אמא לא פה וסבתא כן. מהבחינה הזו אין הרבה משמעות בין יומיים ל-4. חודש זה כבר סיפור אחר.. לדעתי רוב הסיכויים שאת תתקשרי ויספרו לך שהוא נהדר. אצלנו היה קטע כשחזרנו-הוא עשה לי ברוגז בשעות הראשונות ולא רצה לבוא אלי ואח"כ נשארתי איתו יומיים בבית כי הוא לא רצה להיפרד ממני. ואז זה עבר לא ללא טראומות אחרות. אבל זה גם מאוד אינדיוידואלי. יש ילדים שזה לא משפיע עליהם כלל. וגם עניין של תקופה-בגיל שנה ו-10 חודשים עזבנו אותו ל-5 ימים ולא היתה לו כלל חרדת נטישה. בכל מקרה-סעי, נסי גם להנות מהחוויה, ותהיי רגועה שאת לא גורמת לה לנזק.. mom&shaked לאמא של שירה אני חושבת שאין לך מה להלחץ ואין לך מה לדאוג, הכל יהיה בסדר ושירה תקבל טיפול מעולה ואוהב. אנחנו עזבנו את שקד כשהיה בערך בגיל של שירה לארבע ימים וטסנו לאורלנדו, שקד נשאר עם הסבתא וסבא שלו ועשה חיים משוגעים. אני הייתי לחוצה והיסטרית כמו משוגעת (בדיעבד אני יכולה להגיד שההתנהגות שלי הייתה מוגזמת) התקשרתי כל כמה שעות לבדוק מה איתו, עד שבסוף חמותי אמרה לי "הוא כל היום בוכה אמא אמא" בצחוק כמובן ונפל לי האסימון שאני מגזימה ואז התחלתי להוריד את המינון של השיחות לשלוש פעמים ביום, שלדעתה זה גם היה מוגזם. כשחזרנו שקד מאוד שמח לראות אותנו והיה איתנו כל הזמן, כמובן שגם רצה שנהיה לידו כל הזמן ושלא נעלם לו אפילו לשניה (טבעי), בסה"כ היה ממש בסדר, הדאגות שלי היו מוגזמות הוא קיבל טיפול מסור וטוב (אני בטוחה ששירה תקבל טיפול מעולה מהסבא וסבתא שלה, שאגב בטח שמחים עד השמים לקראת הבילוי המשותף) בהצלחה (כמה שקר באמסטרדם, קררררררר הרבה יותר בניו יורק אילנה של יובל ומיכל אנחנו נסענו לשמונה ימים כשיובל הייתה בת 9 חודשים בערך והיא נשארה אצל הסבים שלה. 10 דקות של שוק מצידה כשחזרנו וזהו. אני התגעגעתי יומיים בטירוף ואחר כך "סתם" התגעגעתי ו"פיציתי" את עצמי בלקנות לה כל מה שהיה בסביבה בערך (היינו בארה"ב). מיכל עדיין לא ישנה לילות שלמים וזו הסיבה היחידה שטרם יצא לנו לנסוע בלעדי שתיהן. סעי ותהני. אתן תעבורנה את זה בשלום. אמא של דפנה אנחנו נסענו לשמונה ימים כשיובל הייתה בת 9 חודשים בערך והיא נשארה אצל הסבים שלה. 10 דקות של שוק מצידה כשחזרנו וזהו. אני התגעגעתי יומיים בטירוף ואחר כך "סתם" התגעגעתי ו"פיציתי" את עצמי בלקנות לה כל מה שהיה בסביבה בערך (היינו בארה"ב). מיכל עדיין לא ישנה לילות שלמים וזו הסיבה היחידה שטרם יצא לנו לנסוע בלעדי שתיהן. סעי ותהני. אתן תעבורנה את זה בשלום. שירלי של איה מהנסיון שלי... לי יצא כבר לעזוב את איה לנסיעות עבודה כמה וכמה פעמים מאז שחזרתי מחופשת לידה (בתשעת החודשים האחרונים) - ואת יודעת מה - לא נראה לי שהיא שכחה אותי ופעם אחת היינו בחו"ל יחד לחופשה וגם היה בסדר. כשאני בחו"ל אני לא מתקשרת הרבה הביתה (רק בערבים), אבל גם בימים רגילים כשאני בעבודה אני לא מתקשרת הביתה למטפלת לשמוע מה העניינים - אני פשוט עסוקה ולא שמה לב איך הזמן טס. קחי את זה בקלות, אם היא תהיה בסביבה מוכרת ותומכת אין סיבה שזה לא יעבור בכיף (ואין כמו פינוקים של סבתא). כמובן שזה תלוי גם באופי של הילד. איה מטבעה נפש חופשיה ולא נצמדת מי יודע מה לאמאבא. גם במקומות חדשים אחרי כמה דקות של התרגלות היא משתחררת. רק אל תעלבי אם היא תעשה לך קצת "ברוגז" כשתחזרי - זה עובר תוך יום יומיים. נסיעה טובה, שירלי זהו מקווה שעזרתי נסיעה טובה