להשתחרר מהעבר

[asafasaf26]

להשתחרר מהעבר

היי אני בן 31. היום ירדה לי תובנה חדשה. יש בי המון כעס על אנשים מהעבר הרחוק וגם אנשים שאני לא מכיר בכלל שמזכירים לי בעיניים הרעות \תחמניות שלהן את אותם אנשים שפגעו בי בעבר. היום הבנתי שחבל לי על הנפש שלי כי אני פוגע רק בעצמי, תמיד ידעתי את זה אבל היום זה פשוט נתפס. אין לי כוח יותר לכעוס אני רוצה לשחרר את העבר מה אתם ממליצים? משפט חיובי? מדיטציה? יש לי משפט כזה: "אני סולח לכל אדם שאי פעם פגע בי במודע ושלא במודע בחיים אלו ואחרים" מה אתם ממליצים? תודה

 

[שפי גור ארי]

הי אסף

אני מכיר את הקושי שאתה מדבר עליו, ואני חושב שהרבה מאוד אנשים חווים אותו, בגלל שאנחנו מאוד רגילים לראות את עצמנו כמאוד נפרדים אחד מהשני. תראה, זה בסדר לכעוס על אנשים שפגעו בך, אבל צריך גם להכיר בזה, שתמיד בחיים יש אנשים שגם "פוגעים" בך בדרכים שונות, למרות שהרבה פעמים זה לא בכוונה, או בגלל פחד וחוסר הבנה, ובמיוחד בגלל שאותם אנשים עצמם נפגעו על ידיד אנשים אחרים. מה שחשוב להבין שהכעס הוא בך, הדברים כאילו קוראים לך, ואנשים עושים לך אותם, אבל זו החוויה שלך, ואייך אתה חושב עליה או מגיב עליה זה העניין שלך. הי אם אני אגיד לך עכשיו שמישהו דפק לך את האוטו בחנייה. ממש בא ונתקע בו בשיא הכוח וברח. אם אתה מאמין שזו האמת, יתכן שמאוד תתעצבן. הרבה פעמים בחיים קורא לנו משהו, ואנחנו מחליטים על הפרשנות שלו באופן כזה שאנחנו נפגעים. למשל אתה נוסע בכביש (סליחה שאני נותן דוגמאות דווקא מתחום הרכב) ומישהו מהבהב לך כדי שתפנה את הנתיב ועוקף אותך במהירות. המחשבה הראשונה יכולה להיות שהוא ממש חוצפן, ואייך הוא מעז, וזה יכול אשכרה לגרום לך לכעוס ולהרגיש רק. אבל מה אם אותו אדם היה בדרך לבית חולים עם אשתו בדרך ללידה, או שלא שמת לב אבל זה בכלל אמבולנס. אז כל הכעס שהתחולל אצלך בראש הוא לא אמיתי. וגם אם זה היה מישהו שממהר מאוד לאיזה מקום, ונוסע בצורה מסוכנת, מה יותר טוב בשבילך, לחוות את זה כמישהו שלא אכפת לו ממך ומסכן אותך בכביש. או להבין שאותו מישהו בעצם הוא די מסכן, שהוא חי במחשבה שאין לו מספיק זמן ובלחץ. בכל מקרה, אני ממליץ לך להקשיב לפודקאסט הזה: http://www.stevepavlina.com/audio/ הוא אומנם מדבר על התגברות על פחד בתחלה, שזה קצת קשור לנושא אבל לא ממש זה, אבל אחרי זה הוא מדבר גם על הנושא של הסתכלות דואלית על החיים לעומת הסתכלות שאינה דואלית. בהצלחה, שפי

 

[מגע הקסם1]

היי לך

קודם כל- הגעת לתובנה אדירה! מה שעזר לי באמת ובתמים לשחרר את העבר שלי היו שני דברים הראשון היה להסתכל על כל סיטואציה, כל אדם, כל דבר שגרם לי כעס, כאב וכל שאר החברים ופשוט שאלתי את את עצמי "מה המתנה בזה"? שוב ושוב ושוב, בכנות וציפיה אמיתית להשתחרר, זה לקח לי כמה ימים טובים אבל לא ויתרתי, וקיבלתי תשובה על כל סיטואציה וכל אדם שהכאיב לי. הדבר השני שעשיתי היה לראות שבלי כל מה שקרה, בלי כל רצף האירועים והאנשים הללו, לא הייתי יכולה להפוך למי שאני היום, זה יצר בי איכויות ותכונות שיוצרות את מי שאני, וגם אם ממש תתאמץ- לא תמצא עוד אדם אחד שהוא ב-ד-י-ו-ק כמוני בכל העולם. וזה קרה דווקא ב-ז-כ-ו-ת כל האנשים וכל הסיטואציות ובסוף בסוף.... הבעתי הכרת תודה אמיתית על כל סיטואציה וסיטואציה וברגע שעשיתי את זה בכנות, מתוך הבנה אמיתית- השלמות שלי עם עצמי יצאה לדרך. .. מקווה שעזרתי

 

[DBTK]

מגע הקסם1

שלוש המילים האלו שמחברות שאלה אחת - הן למעשה המתנה הנפלאה לכל אחד/ת

אני גם מסתכלת על כל סיטואציה שגרמה לי לחוש כאב חזק או חושבת על חברים שלא נשארו ושאני מרגישה לבד כל הזמן. ואם אני לרגע אעצור את הסרט העצוב ופתאום אשאל: מה המתנה בזה? אני לא חושבת שאגיע מיד לתשובה, אבל זה עוצר מיידית את החוסר אונים שדומה לחור עמוק בלב. וגם עכשיו כשאני לחשתי את זה לעצמי אחרי שקראתי את התגובה שלך, אני כבר חושבת שההרגשה הספיקה להתפשט באיזורים מסויימים בגוף ונותנת לי הרגשה של השתחררות קלה מהדאון. הרי אני בחורה חכמה, נכון?