להתאהב במטפל/ת - דיון

[pomelit]

להתאהב במטפל/ת - דיון

יצא לכם? נראה לכם חשוב? האם חייב להיות קשר רומנטי עם המטפל/ת כדי להגיע לתובנות לגבי יחסים עם אנשים? נניח שאתם בטיפול כבר כמה שנים, ולא הראיתם כל עניין רומנטי במטפל, למרות שהיה הגיוני שכן תראו (מבחינת גיל, העדפה מינית, מצב משפחתי וכו') - זה נראה לכם חשוד שזה לא קרה?

 

[סלינוש]

אני לא מבינה

בזה הרבה, העברה ארוטית, לא העברה ארוטית... לא למדתי פסיכולוגיה. הייתה לי תקופה שהייתי כרוכה אחרי הפסיכיאטר שלי בטירוף. לא יודעת אם מאוהבת, ובטח שלא אמרתי לו מילה, אבל כשהייתי חושבת עליו הייתי מתחרפנת, וכשהייתי רואה אותו, הלב שלי היה צונח, פרפרים בבטן.. וכל הזמן רק רציתי שהוא יהיה איתי. מה שכן - לא, לא חשבתי עליו בצורה מינית לרגע. אז אני מניחה שזה היה פחות רומנטי ויותר אולי הערצה, הערכה, כדמות אבהית אולי, לאיש שכל כך אכפת לו. עבר לי אחרי מספר חודשים. אני עדיין יודעת שהוא בנאדם מדהים, רופא מעולה, ומעריכה אותו כל כך. אבל כל ההתרגשות ההיא בבטן חלפה לה. אבל הוא שלי. הוא תמיד יהיה הד"ר שלי. רק שלי. אגב סוגיית ההתאהבות במטפל, הם לקחו את זה בסדרה אולי קצת רחוק מידי. איך שנעמה ממש דורשת מראובן שייענה לה.. לא יודעת, בכזו פתיחות, בכזה אומץ ובכזו אסרטיביות מטופל "ידרוש" מהמטפל שיהיה שלו?.. לא נראה לי מציאותי, ואף מטריד אותי.

 

[טארה מקליי]

גם אותי מטריד.

נראה לי שזה אחד הדברים שמוקצנים כי מדובר בסדרת טלוויזיה. בנעוריי הייתי אצל מטפל והייתי מאוהבת בו. הוא ניסה לגרום לי לדבר על זה אבל לא רציתי. בטח ובטח שלא הייתי מנסה להתחיל אתו, אבל זה היה לי לרועץ בטיפול כי הייתי עסוקה בלהקסים אותו.

 

[אלעד אברון]

לי זה לא קרה, אבל מטריד אותי שזה

קורה לידידה שלי :-{ נראה לי שהיא בלי לשים לב לאט לאט מתאהבת במטפל שלה. אמאלה.

 

[ליבלובית מהסרטים]

פספסתי את פרק 11 עם נעמה../images/Emo4.gif

מישהו יכול לספר מה היה בפרק?

 

[טארה מקליי]

עצם העובדה שזה קורה

פחות מטרידה, כי זה חלק מאוד טבעי ומובן מהטיפול. לעומת זאת, בעקבות הפרק של אתמול במיוחד, נראה לי שנעמה היא הקצנה מאוד גדולה. קודם כל היא חכמה לא פחות מראובן אם לא יותר, קולטת כל זיוף הכי קטן שלו, ויש לה רמות אומץ ואסרטיביות שבעיניי הן לא כל כך אמינות. אבל אני לא אומרת את זה כביקורת על הסדרה - ההקצנה של דברים אמיתיים מאפשרת להתבונן בהם כמו בזכוכית מגדלת, ואני חושבת שטוב שעושים את זה בסדרה.

 

[אל דן]

האישיות של נעמה

עד עתה, ניתן להבחין במספר תכונות שמבטאת נעמה, שמובילות לאבחנה של תפרעת אישיות היסטריונית. סדוקטיביות רבה בשעת לחץ, בעת רגרסית (לאחר שחשפה את תחושותיה בפני ראובן, כאילו הקליפה שעטתה על עצמה, נמוגה). ממשיכה בסוף הפרק בחיזור מפתה עם ליאור אשכנזי הטייס- די היה לראות את שפת הגוף שלה, את העיניים המדברות- כמו היתה שהיה גולשת לעולם פנטזיות. חרדת הנטישה שלה, גורמת לה להיאחז בכל אחד, עם מעברים מהירים ביותר. ללא ספק אתגר אינטלקטואלי גדול בחדר הטיפול. לטעמי הצבת הגבולות של ראובן עד כה, הינה מחויבת המציאות ועשויה לקדם את הטיפול, בצד אמפטיה גבוהה. קשה היה לי להסכים עם הצגת נושא סיום הטיפול בפרק 11 מצידו של ראובן. ככל הניראה בשל פגיעותו עקב מצבו האישי, נטה בסופו של דבר לאמץ את גישתה של גילה, שהתבררה בעבר כשגויה עבורה, והוא משחזר את טעותה, בשל אותן חרדות.

 

[pomelit]

ואם לא מתרחשת התאהבות

זה מעיד על כך שמשהו לא תקין? שאין קשת מספיק רחבה של נושאים בטיפול? שמשהו מודחק?

 

[טארה מקליי]

לדעתי לא מעיד.

אין משהו ש"חייב" לקרות, כל מטופל לפי צרכיו...

 

[ניטשה המבכה]

גם בסדרה נאמר שזה לא מחויב...

לא שצריך לקבל את מה שנאמר בסדרה כנכון ומקובל מדעית, אבל לידיעתך כשראובן דיבר על זה עם המדריכה שלוהם הזכירו שזה קורה בחלק מן המקרים ולא בכולם!!! כמו שטארה אומרת, גם לדעתי אאין דבר כזה שחייב לקרות בטיפול. וגם אני (גבר שאוהב נשים) לא התאהבתי במטפל הגבר שלי

 

[לילי נמר]

מזל שאני מטופלת אצל נשים...חחח...

אני לא חושבת שהייתי מרגישה פתוחה כמו נעמה לשוחח עם גבר על כל מיני נטיות מיניות זיונים וכיו'... כמו שנעמה פתחה בפניו בפרק הראשון את הלילה הסוער שהיה לה...

 

[ניטשה המבכה]

אכן מזל שאני מטופל אצל גבר

גם לי יש דבר או שניים שהייתי מתקשה לספר לאישה. דרך אגב, לאור העובדה שרוב המטפלות הן נשים כפי שנאמר לי, זה קצת שוביניסטי שיש לנו את ראובן ולא את ראובנה, נכון?

 

[לילי נמר]

נראה לי שעדיף את ראובן כי ראובנה

היתה מקבלת שווץ אם היו בוגדים בה וכנראה בגלל שזה פונה לקהל יותר נשי ולמטופלות העדיפו גבר, למרות שאל לנו לשכוח את גילה!!!

 

[BillyJoe]

עכשיו אני מאוהבת בפסיכולוג שלי.

או בכלאופן נדמה לי שאני מאוהבת בו. כן אני באמת חושבת שזה פחות בקטע המיני ויותר בקטע הרגשי, כשסוף סוף יש מישהו שאיכפת לו ממש ומנסה לעזור.... יושב איתי שעה שמוקדשת רק לי. צוחק מהבדיחות שלי. זה הרגשה מדהימה. הייתי כל כך מתחתנת איתו. כל הבנים שהכרתי אי פעם הם מניאקים. מאבא שלי ועד לאקס. רק הוא.... רק הוא מבין.. תומך.. עוזר. אני מחכה לשעה איתו..אני יוצאת מהפגישה כל כך מאושרת... אבל זו אשליה.

 

[קצת דיווה]

לא!!!!!!!

נראה לא בריא.. בעצם לא רק נראה. זה לא בריא יש סיבה שיש חוק איסור על "התעסקות" בין מטפל למטופל.. רופא יכול לאבד את הרשיון שלו בגלל זה

 

[קטריס]

אנשים צלחו טיפולים יפה מאוד עם

מטפלים בני אותו מין (סטרייטים) אז כנראה שלא.

 

[הטאו של מי]

התאהבות במטפל

הוא משהו שקורה ויקרה תמיד מעצם ה"תלות" של המטופל המטפל שעוזר לו וקשוב לו באמת, הרי למה הולכים לטיפול? כדי שיהיה אדם אחד עלי אדמות שיהיה אפשר לספר לו הכל ולבטוח בו, בסיס להתאהבות. אני, מטפלת הוליסטית, גם בי התאהבו במסגרת טיפולים ואני חייבת לציין, זה לא בריא ואי אפשר להמשיך לטפל במטופל ברגע שהעיניין מתגלה.

 

[pomelit]

מה שאת אומרת זה שאם לא התאהבתי

זה אומר שבעצם אין קשר אמיתי בטיפול? נראה לי גם קצת פשטני שהולכים לטיפול כדי שיהיה אדם אחד שאפשר לספר לו הכל.

 

[הטאו של מי]

ממש לא! מה שאני אומרת

שזה טריוויאלי להתאהב במטפל מעצם התהליך ומעצם זה שזה המקום שבו אפשר להפתח ולספר הכל, יוצרים תלות במטפל שלפעמים בטעות מתפרשת אצל המטופל כהתאהבות. וזה בדיוק העיניין, אל תשכחי שמטפל הוא בעל מקצוע המוסמך לטפל בך, איזה קשר יש לדעתך בין מטפל למטופל? מה את מחשיבה כאמיתי? תפקידו של המטפל הוא לעזור לך, להראות לך דברים שקשה לך לראות בסביבה הרגילה שלך וממקום לא שופט ולא מבקר. תפקידך כמטופלת הוא להפתח ולהיות קשובה לתהליך על מנת ליצור שינוי. בסופו של דבר, כדי ליצור שינוי, כדי שהטיפול יצליח זה המקום שבו אנו מספרים הכל, משילים את השריון שלנו.