להתחייב
מה אתם חושבים על זה? נכון שזה דומה קצת למה שכתבתי על האפור של החיים. אבל הדגשה מאוד מסויימת של הנקודה הזו. איך אתם עם התחייבויות? אתם מוכנים להתחייב? מפחדים מזה? אתם בדרך כלל עומדים בהתחייבויות שלכם? (עבודה, בן זוג, התנדבות, ידידות, כל דבר אחר....) ומה הצד השני של התחייבות? מה מרוויחים מזה? אותי התחייבות כרגע מאוד מפחידה. כי זה קושר אותי ואני מרגישה שזה לא יאפשר לי חופש לנשום. ואני צריכה הרבה לנשום. חסר לי חמצן. בעיקר אני מפחדת מהתחייבות לעבודה. מפחדת מהצורך לבוד יומיום. להשקיע. להיות שלא של עצמי. חשבתי אפילו על בן זוג - גם זה מפחיד אותי, אני חושבת. אחד שיצאתי אתו לא מזמן, ובהתחלה הוא מצא חן בעיניי, אבל הרגשתי שהוא כל הזמן נדבק. מתקשר,שואל כל הזמן על התוכניות שלי. ורק רציתי שיעזוב אותי במנוחה כבר. אז אולי זה פשוט לא היה זה, אולי הוא פשוט לא היה בשבילי, אבל אולי אני לא יכולתי עם זה שמישהו נדבק לי לנשמה ונשאר שם.
מה אתם חושבים על זה? נכון שזה דומה קצת למה שכתבתי על האפור של החיים. אבל הדגשה מאוד מסויימת של הנקודה הזו. איך אתם עם התחייבויות? אתם מוכנים להתחייב? מפחדים מזה? אתם בדרך כלל עומדים בהתחייבויות שלכם? (עבודה, בן זוג, התנדבות, ידידות, כל דבר אחר....) ומה הצד השני של התחייבות? מה מרוויחים מזה? אותי התחייבות כרגע מאוד מפחידה. כי זה קושר אותי ואני מרגישה שזה לא יאפשר לי חופש לנשום. ואני צריכה הרבה לנשום. חסר לי חמצן. בעיקר אני מפחדת מהתחייבות לעבודה. מפחדת מהצורך לבוד יומיום. להשקיע. להיות שלא של עצמי. חשבתי אפילו על בן זוג - גם זה מפחיד אותי, אני חושבת. אחד שיצאתי אתו לא מזמן, ובהתחלה הוא מצא חן בעיניי, אבל הרגשתי שהוא כל הזמן נדבק. מתקשר,שואל כל הזמן על התוכניות שלי. ורק רציתי שיעזוב אותי במנוחה כבר. אז אולי זה פשוט לא היה זה, אולי הוא פשוט לא היה בשבילי, אבל אולי אני לא יכולתי עם זה שמישהו נדבק לי לנשמה ונשאר שם.
