להתמודד עם נבחרנו
עוד לא עברו 24 שעות מאז הפיגוע באוניברסיטה העברית, אחד המוסדות המזוהים ביותר עם מדינת ישראל ועם העם היהודי, ואנו נאלצים להתמודד עם נבחרנו. השר נווה אמר - "יש להמשיך עם ההקלות לאוכלוסייה הפלשתינאית, בתנאי שהן לא יפגעו בביטחון ישראל". ואילו השר לנדאו אמר - "אנחנו במלחמה ובמלחמה צריך לנצח. אתבע מהממשלה להחריף ולהרחיב את המלחמה". ועכשיו לנוכח דברים אלו, שבו לרגע וחישבו. למי אנחנו בוחרים להאמין, עם מי אנחנו מזדהים, מה אנחנו בעצם רוצים. כשברקע אנו מתבשרים, כי ברצועת עזה התקיימו בערב תהלוכות שמחה בעקבות הפיגוע בירושלים. ומצד שני הרשות הפלשתינית מגנה בתוקף את הפיגוע ומטילה את האחריות לפיגועים האחרונים על ראש הממשלה. ובאותה נשימה - שר הביטחון בן אליעזר מגלה לתקשורת כי בידי צה"ל 133 מחבלים שהתכוונו לבצע פיגועי התאבדות. ואחר כך מתפלאים שהציבור לא מוצא את ידיו ורגליו. שהציבור מעדיף לשבת על הגדר ולהמתין, כי משום מה נבחריו, אלו שעליהם סמך, לא יודעים לתת את התשובות או שמא התשובות, כבר ממזמן אינן משקפות את מצב הרוח הלאומי. ומשום מה התשובות האלו כבר לא נחשבות, לא שאנו מידי יום מובילים את מתינו בדרכם האחרונה. ובלילה הולכים לישון בידיעה, כי זו לא הפעם האחרונה. ועם שחר שנתעורר, גם אנו עלולים להיכנס לסטטטיסטיקה הנוראה. ולי זה לא יקרה - זו כבר לא סלוגן, אלא רק בגדר תפילה.
עוד לא עברו 24 שעות מאז הפיגוע באוניברסיטה העברית, אחד המוסדות המזוהים ביותר עם מדינת ישראל ועם העם היהודי, ואנו נאלצים להתמודד עם נבחרנו. השר נווה אמר - "יש להמשיך עם ההקלות לאוכלוסייה הפלשתינאית, בתנאי שהן לא יפגעו בביטחון ישראל". ואילו השר לנדאו אמר - "אנחנו במלחמה ובמלחמה צריך לנצח. אתבע מהממשלה להחריף ולהרחיב את המלחמה". ועכשיו לנוכח דברים אלו, שבו לרגע וחישבו. למי אנחנו בוחרים להאמין, עם מי אנחנו מזדהים, מה אנחנו בעצם רוצים. כשברקע אנו מתבשרים, כי ברצועת עזה התקיימו בערב תהלוכות שמחה בעקבות הפיגוע בירושלים. ומצד שני הרשות הפלשתינית מגנה בתוקף את הפיגוע ומטילה את האחריות לפיגועים האחרונים על ראש הממשלה. ובאותה נשימה - שר הביטחון בן אליעזר מגלה לתקשורת כי בידי צה"ל 133 מחבלים שהתכוונו לבצע פיגועי התאבדות. ואחר כך מתפלאים שהציבור לא מוצא את ידיו ורגליו. שהציבור מעדיף לשבת על הגדר ולהמתין, כי משום מה נבחריו, אלו שעליהם סמך, לא יודעים לתת את התשובות או שמא התשובות, כבר ממזמן אינן משקפות את מצב הרוח הלאומי. ומשום מה התשובות האלו כבר לא נחשבות, לא שאנו מידי יום מובילים את מתינו בדרכם האחרונה. ובלילה הולכים לישון בידיעה, כי זו לא הפעם האחרונה. ועם שחר שנתעורר, גם אנו עלולים להיכנס לסטטטיסטיקה הנוראה. ולי זה לא יקרה - זו כבר לא סלוגן, אלא רק בגדר תפילה.