להתעורר בבוקר...
להתעורר בבוקר ולשנוא... לשנוא את הגוף שלא יורד עוד שני קילו, לשנוא את הפנים שיוצאות מגעיל בתמונות, לשנוא את השיער המקורזל שלא מסתדר לבד, לשנוא את החלומות שרודפים לילות, לשנוא את הכאבים בגוף, לשנוא את השרירים התפוסים, לשנוא את זה שהוא לא שם, לשנוא את זה שנתראה רק עוד כמה ימים, לשנוא את זה שזה בטח לא מפריע לו באותה צורה, לשנוא את השירים שיוצאים גרוע, לשנוא את הקול שלא יוצא מושלם, לשנוא את האנשים שמקנאים ולא מפרגנים, לשנוא את מי שלא מבין, לשנוא את עצמי... להתעורר בבוקר ולאהוב... לאהוב את הגוף שביחס לאחרים הוא בעצם לא נורא כל כך, לאהוב את הפנים שהוא אומר שהן יפות, לאהוב את השיער שאחרי שקצת מסדרים אותו- יוצא יפה ומיוחד, לאהוב את החלומות שמגלים את היצירתיות והדמיון ואת האמת, לאהוב את הכאבים בגוף ואת השרירים התפוסים- שמזכירים את הקיום, ואת העבודה, לאהוב את זה שהוא איי שם, לאהוב את זה שנתראה עוד כמה ימים, לאהוב את זה שהוא חושב עליי גם, לאהוב את השירים שיוצאים טוב, לאהוב את הכישרון, לאהוב את החברים ואת אלה שמאמינים, לאהוב את מי שרוצה לעזור, לאהוב את עצמי.... להתעורר בבוקר ולשנוא, ולאהוב, ולא להבין, ומצד שני- לדעת, לרצות, לנשות, ובסך הכל- להיות אני.... זה מכתב לעצמי, רק כדי שאני אדע- שאם יום אחד אני אתעורר בבוקר וארגיש שאני שונאת, אני אוכל לבוא ולקרוא ולראות שעל כל דבר שאני שונאת, יש משהו שאני אוהבת, ושבסך הכל- אני רק אנושית....
להתעורר בבוקר ולשנוא... לשנוא את הגוף שלא יורד עוד שני קילו, לשנוא את הפנים שיוצאות מגעיל בתמונות, לשנוא את השיער המקורזל שלא מסתדר לבד, לשנוא את החלומות שרודפים לילות, לשנוא את הכאבים בגוף, לשנוא את השרירים התפוסים, לשנוא את זה שהוא לא שם, לשנוא את זה שנתראה רק עוד כמה ימים, לשנוא את זה שזה בטח לא מפריע לו באותה צורה, לשנוא את השירים שיוצאים גרוע, לשנוא את הקול שלא יוצא מושלם, לשנוא את האנשים שמקנאים ולא מפרגנים, לשנוא את מי שלא מבין, לשנוא את עצמי... להתעורר בבוקר ולאהוב... לאהוב את הגוף שביחס לאחרים הוא בעצם לא נורא כל כך, לאהוב את הפנים שהוא אומר שהן יפות, לאהוב את השיער שאחרי שקצת מסדרים אותו- יוצא יפה ומיוחד, לאהוב את החלומות שמגלים את היצירתיות והדמיון ואת האמת, לאהוב את הכאבים בגוף ואת השרירים התפוסים- שמזכירים את הקיום, ואת העבודה, לאהוב את זה שהוא איי שם, לאהוב את זה שנתראה עוד כמה ימים, לאהוב את זה שהוא חושב עליי גם, לאהוב את השירים שיוצאים טוב, לאהוב את הכישרון, לאהוב את החברים ואת אלה שמאמינים, לאהוב את מי שרוצה לעזור, לאהוב את עצמי.... להתעורר בבוקר ולשנוא, ולאהוב, ולא להבין, ומצד שני- לדעת, לרצות, לנשות, ובסך הכל- להיות אני.... זה מכתב לעצמי, רק כדי שאני אדע- שאם יום אחד אני אתעורר בבוקר וארגיש שאני שונאת, אני אוכל לבוא ולקרוא ולראות שעל כל דבר שאני שונאת, יש משהו שאני אוהבת, ושבסך הכל- אני רק אנושית....
