להתראות קטן

[Ilona1990]

להתראות קטן

הדבר האחרון שחשבתי עליו שיקרה לי
הריון ראשון... בדיקות תקינות שבוע לפני... יש דופק הכל תקין... מגיעים לשבוע15 תור לסקירה מערכות.. מחכים בתור לרופא... נכנסים שמחים ומאושרים מחכים שיגידו לנו בן או בת?... הרופר מתחיל... ואז אחריכמה שניות לפי ההבעות שלו הבנתי הכל... הסתכלתי על המסך וראיתי שם את הקטן שליללאתנועה... שוכב ולא זז... הרופא שואל אותי אם יש עדיין בחילות..ענתי שכן.. ואז הוא מבשר לנו אני מצטער אבל העובר בלי דופק. באותו הרגע חשכו עיני ... אני מרגישה את הידיים של בעלי מחזיקות אותי חזק .חשבתי שהרופא צוחקעלי אמרתי לו טוב הבנו את הבדיחה אפשר ךהמשיך. סירבתי להאמין דווקא לי? למה אני? מה לא בסדר בי? לא יודעת כמהימים הסתובבתי איתו בבטן בלמ דופק. יום למחרת הרדמה גרידה כאבים..אבל הכאבים החזקים ביותר הם בלב לראשונה הרגשתי מה זה לב שבור, אני 8 שבועות אחרי... חשבתי שהזמן יעשה את שלו.. ואני פשוט לא מצליחה להמשיך כל הזמן נזכרת במבט של הרופא במשפט שהוא אמר לי... 8 שבועות אחרי והדמעות עדיין מגיעות בלילות
זה היה בן.... בן בכור.

שלחו את הבדיקות של העובר לבדיקה. טרם יש תשובה... אני מאמינה שהכל מלמעלה שההוא שם מתכנן לי משהו טוב אבל הוא רצה להעמיד אותי במבחן... מבחן שקשה לי להתמודד איתו...

ההיתי חייבת לפרוק
תודה

.

 

[אליסקה]

אכן, קורע לב. קשה לתאר את גודל האכזבה.
אני מאחלת לך שלא ימצאו כלום, ושההריון הבא יגיע כהרף עין ויסתיים בידיים מלאות.

 

[שירהד1]

משתתפת בצערך על אובדן ההריון

אכן, מאוד כואב ומאוד עצוב לאבד הריון כה רצוי. זה היה ההריון הראשון שלך, עם כל ההתרגשות, התקווה והנאיביות המתוקה, ובבת אחת- הכל מתנפץ. כל הבועה הזו של האושר מתנפצת והלב שבור ומדמם.
עברו אומנם 8 שבועות מאז, אך את עדיין בתוך תהליך האבל, וזה בסדר גמור.

לגבי הדברים הרפואיים- כמה שאלות-
1. מתי אמורים לקבל את תוצאות הבדיקות?
2. האם לקחו גם לבדיקה את השליה?
3. מה היו תוצאות השקיפות העורפית?
4. מה אמרו לגבי גודל העובר? לאיזה שבוע הוא התאים?
5. האם שלחו אותך לבדיקות נוספות, כמו קרישיות יתר?

כל השאלות, המטרה שלהן היא לנסות ולהבין האם הבעיה היתה ספציפית בעובר הזה או שמא משהו בהריון (כמו השיליה), כדי לנסות וללמוד משהו לקראת ההריון הבא. לא תמיד אפשר לגלות מה היה. לפעמים אפשר רק לשער, ולפעמים גם את זה לא...

חייבת לומר, שאני, לעומתך, לא חושבת שהכל זה מלמעלה, ומבחינתי אין שם מישהו שמתכנן משהו כזה או אחר, ואין מישהו שרוצה או לא רוצה להעמיד אותי בכל מיני מבחנים. מבחינתי יש ביולוגיה ויש טבע. זה עניין של אמונה, ואני לא באה ממקום של להתווכח איתך, אבל את צריכה לחשוב האם האמונה הזו במישהו שמעמיד אותך במבחנים מסייעת לך או גורעת ממך ומעכבת אותך בשיקום הנפשי.
הייתי רוצה להאמין, שאם יש אלוהים, הוא רוצה בטובת האנשים, ולא רוצה להעמיד אותם במבחנים של אובדנים שונים וכואבים בחייהם.
נכנסתי קצת לענייני פילוסופיה, אבל בשורה התחתונה את צריכה לחשוב מה יעזור לך להשתקם נפשית ומה עושה לך טוב.

האם כבר קיבלת מחזור לאחר הגרידה?
במידה וכן- אני מתארת לעצמי שאתם מחכים לכל מיני תוצאות של בדיקות לפני ניסיון להריון נוסף.

שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028

 

[פשוט בחורה]

אני במקום שלך בדיוק .. אני לפני 6 שבועות עברתי

גרידה אחרי שאמרו לי שאין דופק
בהתחלה אני הייתי בוכה בכל פעם שהיו רק מדברים איתי על זה
אני זוכרת שנסעתי למשפחה שלי וכולם הציפו אותי בשאלות ואני רק ניסיתי לא לבכות
&nbsp
אחכ הבנתי שהבכי רק מדכא אותי והיום פשוט רק הלב כואב
&nbsp
צריך להמשיך הלאה ..ולהבין שפעם הבאה יהיה הרבה יותר טוב ( נפשית ופיזית )
&nbsp
אני בשבילך לא הייתי עוצרת והולכת ומדברת עם כל הרופאים שאפשר ( לבקש בדיקות )
זה מה שאני עושה
&nbsp

 

[Ilona1990]

היי

צר לי לשמוע. באיזה שבוע קרה לך?
זה כואב בלב . לא ניתן להסביר את הכאב הזה. רק שהמוח עסוק בעבודה ובדברים אני קצת שוכחת מזה... אבל שחוזרים הביתה הכל חוזר...
כן שלחתי בדיקות של קרשיות פקאור 5 8 ו 2
בדיקות של העובר שלחו לגנטיקה
ובדיקות הורמונים
יש משהו שאת עשית שלא רשמתי פה?

 

[פשוט בחורה]

עשית את אותם דברים כמוני

זה קרה בשבוע 17 אחרי שאמרו שהדופק הפסיק בשבוע 15 ( אחרי שקיפות תקינה )

 

[Ilona1990]

היי

מצאו אצלך משהו שקשור לגן mthfr
איך היו תוצאות של הבדיקות של העובר?
והקרשיות?

 

[מישמיש2408]

כל החיים הם מבחן אחד גדול

תיהיי חזקה מכירה את התחושה ..מקווה שיהיו ממצאים מהבדיקה של העובר.
זה בסדר להתאבל ולתת לגוף לעכל. ותמשיכי להאמין שמשהו טוב מחכה