להתראות
היום, סוף סוף פעם ראושנה הגיע האומץ שלו אני מחכה כבר טרלירדי שנה היום, הורים יקרים בשלוש בלילה בדיוק אקח את התיק שמוכן בארון כבר כמה חודשים טובים ואלך.. הים קורה לי הים מחכה לי.. תמיד היה לי ברור שאם אני אלך מהבית אלך לים לחוף שלי לגלים שלי לים שלי מצטערת שאני מאכזבת אתכם כל פעם מחדש מצטערת שאתם רבים בלי הפסקה בגללי מצטערת שכל האוירה בבית מתוכה בגללי מצטערת שאני גורמת לכם להגיד דברים שאתם לא רוצים מצטערת שאני גורמת לכם להרגיש דברים שאת לא צריכים מצטערת לא, אני לא שונאת אתכם יודעת שגם אתם לא שונאים אותי בדרכחם המעווטת אכפת לכם ממני אבל למה הכל צריך להיות כרוך בשקרים למה אני צריכה לגלות שכולי חשופה שאין לי פינה אחת שלי שלא מגיע לכם לראות נכנסתם לורידים! קראתם מחשבות פרטיות! אבל השיא, זה הסכינים לא יכולה לסבול יותר את הסכינים! מילים שמופרכות לאויר בלי שום חשיבה מוקדמת משאירות צלקות כה כואבות אתם שומעים?! זה כואב! כואב לי... ת´אמת, שנים אני נלחמת בזה אומרת שהכל באשמתי אבל רבאאאאאאק לא! לעזזל, את לא רואים איך כל התסבוכים שלכם עם עצמכם <כל אחד לחוד ושניכם יחד> משפיעים עלינו עזבו אותי, מקרה אבוד לא? עוד מופרעת אכילה.. אבל אח שלי, אוח, אח קטן ויקר שלי... לא מגיע לו.. אני לא נשארת כאן יותר..לא יכולה ואתם יודעים למה? כי אני רוצה לחיות אני רוצה אור ושמש שמים, ים, פרחים אני רוצה הכלללל רוצה חיים וכאן, ככה, זה לא חיים... אח יקר שלי, תמיד שמרתי שהם לא יתקרבו אליך שלא יזרקו את הסכינים שלהם גם עליך אנא ממך, אל תחשוב שעזבתי שנטשתי כי אני לא! אתן לך צ´אנס לחיים "נורמאלים" אבל אם לא ילך אחזור לקחת אותך תהיה איתי אני אוהבת אותך אח יקר, מלאך קסום שלי כל כך אוהבת רוצה להגיד שלא אוהבת אתכם באמת שרוצה אבל לא מסוגלת אז זהו, היום שלוש בלילה הכל כבר מוכן אל תדאגו אני מהשורדים רואים? לא בוכה אפילו אני חזקה אני יסתדר
היום, סוף סוף פעם ראושנה הגיע האומץ שלו אני מחכה כבר טרלירדי שנה היום, הורים יקרים בשלוש בלילה בדיוק אקח את התיק שמוכן בארון כבר כמה חודשים טובים ואלך.. הים קורה לי הים מחכה לי.. תמיד היה לי ברור שאם אני אלך מהבית אלך לים לחוף שלי לגלים שלי לים שלי מצטערת שאני מאכזבת אתכם כל פעם מחדש מצטערת שאתם רבים בלי הפסקה בגללי מצטערת שכל האוירה בבית מתוכה בגללי מצטערת שאני גורמת לכם להגיד דברים שאתם לא רוצים מצטערת שאני גורמת לכם להרגיש דברים שאת לא צריכים מצטערת לא, אני לא שונאת אתכם יודעת שגם אתם לא שונאים אותי בדרכחם המעווטת אכפת לכם ממני אבל למה הכל צריך להיות כרוך בשקרים למה אני צריכה לגלות שכולי חשופה שאין לי פינה אחת שלי שלא מגיע לכם לראות נכנסתם לורידים! קראתם מחשבות פרטיות! אבל השיא, זה הסכינים לא יכולה לסבול יותר את הסכינים! מילים שמופרכות לאויר בלי שום חשיבה מוקדמת משאירות צלקות כה כואבות אתם שומעים?! זה כואב! כואב לי... ת´אמת, שנים אני נלחמת בזה אומרת שהכל באשמתי אבל רבאאאאאאק לא! לעזזל, את לא רואים איך כל התסבוכים שלכם עם עצמכם <כל אחד לחוד ושניכם יחד> משפיעים עלינו עזבו אותי, מקרה אבוד לא? עוד מופרעת אכילה.. אבל אח שלי, אוח, אח קטן ויקר שלי... לא מגיע לו.. אני לא נשארת כאן יותר..לא יכולה ואתם יודעים למה? כי אני רוצה לחיות אני רוצה אור ושמש שמים, ים, פרחים אני רוצה הכלללל רוצה חיים וכאן, ככה, זה לא חיים... אח יקר שלי, תמיד שמרתי שהם לא יתקרבו אליך שלא יזרקו את הסכינים שלהם גם עליך אנא ממך, אל תחשוב שעזבתי שנטשתי כי אני לא! אתן לך צ´אנס לחיים "נורמאלים" אבל אם לא ילך אחזור לקחת אותך תהיה איתי אני אוהבת אותך אח יקר, מלאך קסום שלי כל כך אוהבת רוצה להגיד שלא אוהבת אתכם באמת שרוצה אבל לא מסוגלת אז זהו, היום שלוש בלילה הכל כבר מוכן אל תדאגו אני מהשורדים רואים? לא בוכה אפילו אני חזקה אני יסתדר
