להתרחק? להפגע? לחכות?

[free S bee]

להתרחק? להפגע? לחכות?

עד לפני שבוע, חשבתי שמי שאני אספר לו שאני הומו, ולא יקבל אותי (הכוונה היא שהוא ישנה את היחס שלו כלפי בעקבות זה), אז כנראה הוא לא בדיוק חבר, ו"מי צריך אותו"... אבל אז חשבתי על זה שוב, ונזכרתי כמה זמן לקח לי עד שהשלמתי עם עצמי לחלוטין, אז איך אני מצפה ממישהו אחר שיקבל את זה, ולא יעשה בעיות... עכשיו אני בדיעה שגם אם אני מספר למישהו, ובהתחלה הוא מתרחק ממני, אז לא להפגע מזה, ויכול לקחת גם חצי שנה ויותר, עד שהיחסים בינינו יחזרו להיות אותו הדבר... מה דעתכם? מה הייתם עושים אם מישהו מהחברים שלכם לא היה "מקבל" אתכם? המצב הזה עוד לא קרה לי, אבל למקרה שזה יקרה...

 

[פיציק]

אני מפחד שאני במסלול התנגשות

לכיוון הזה .... אחד החברים הטובים שלי, ולמעשה החבר הסטרייט היחיד שלי (לפחות מהבית - כי בצבא הכרתי עוד כמה), עדין לא יודע. אני ממש לא יודע איך לספר לו. כבר סיפרתי לשותפים שלי שהם גם סטרייטים ושניהם קבלו את זה בצורה ממש טובה. אבל הוא לא בדיוק כמוהם.... מצד שני - הוא גם אחד החברים הכי טובים שלי ... היום ספרתי לידידה שלי שלא דברתי איתה שנה שאני הומו. היא קבלה את זה נורא בכיף ואז היא שאלה אותי אם החבר הזה יודע (כי היא יודעת שאנחנו חברים נורא טובים) ואמרתי לה שעדין לא, והיא למעשה אימתה את החששות שלי לגבי "עד כמה נורא הוא יגיב לזה". אבל שנינו סיכמנו, שאם הוא באמת חבר - הוא יוכל לראות מעבר לזה. אם לא בהתחלה (כמו שאמר free) אז בהמשך. ואם לא, אז הוא כנראה לא באמת חבר. הרי בסופו של דבר, זה לא שאני הולך להתנהג בצורה שונה, ברגע שאני אספר לו. אני אהיה אותו בנאדם שהייתי לפני זה. ממממ... לא יודע. מצטער עם סיבכתי את העניין....

 

[הרמיוניDanger]

דעתי..

לדעתי זה טבעי שיחס של אנשים מקורבים ישתנה כלפי האדם שיצא מהארון, זה טבעי. זו דרישה מוגזמת מאנשים להישאר אדישים, כאילו זה שהחבר הכי טוב שלך מהגן פתאום יצא מהארון זה עוד דבר שבשגרה (זה לא!! וזו תהיה העמדת פנים וזיוף!!!) השאלה שלי - מה היא הסיבה שאנשים יגיבו רע? אחרי הכל.. אין בזה רע.. כלומר, ברב העניין.. אני יודעת שבתור אם, לדוגמה, הייתי מגיבה רע אם בני היחיד היה בא ומודיע לי שהוא לגמרי לא בקטע של בנות ואין סיכוי שהוא אי פעם יהיה. הייתי מגיבה רע *מאוד*. כי כמו שאלה שהציצו בכרטיס האישי שלי יכולים להעיד, מאוד חשוב לי להעביר את הגנים שי הלאה, אני רוצה לראות נכדים ולדעת שהם קיימים בזכותי, ואולי גם בגלל שאני מין נרקיסיסטית שכזו - אני נורא רוצה לראות הרבה נכדים קטנים דומים לי

ואני גם חושבת שזה יהיה ממש ממש חבל אם אני והבן שלי נמות ולא ישאר ממני שום זכר..

זה נורא עצוב כזה.. אם מישהו מהחברים שלי לא היה מקבל אותי, כלומר היה אומר לי: "לכי, איני רוצה לראותך עוד! כופרת!!!" רק בגלל הקטע הזה של הזהות מינית, אני חושבת שהייתי שמחה להיפטר ממנו בעצמי. כי אין לי בעיה עם הומופובים וכאלה, הם הרי לא יכולים לשלוט בזה. אבל אם מישהו מחליט פתאום שזהו, הוא לא רוצה יותר שום קשר אליי רק בגלל שבמיטה אני עם אישה במקום עם גבר (מה שבכלל לא נוגע לו, לעזאזל!) אז זה אומר שהוא אידיוט מושלם, תודה רבה לו ושלום ולא להתראות.

 

[פיציק]

הומופובים לא יכולים לשלט בזה../images/Emo35.gif

I resent that

כל בנאדם יכול לשלוט בתחושות וברגשות שלו

לחשוב אחרת זה פשוט לתת לגיטימציה לכל אותם אנסים/רוצחים סדרתיים או הומופובים שעושים משהו עם הרגשות שלהם (ויש מספיק כאלה - קחו לדוגמא את הסרט שכתבתי עליו בשרשור סרטים "בנים אינם בוכים")

 

[טל קר]

קצת קשה לשלוט בתחושות וברגשות,

אבל בהחלט יש אחריות לכל אדם על המעשים!

 

[הרמיוניDanger]

קצת עירבבת.

אני לא אמרתי שאני סולחת לאנשים שמכים הומואים, מפלים וכו´ וכו´ וכו´ רק בגלל שמשהו דפוק אצלם בראש. לא ולא. יש הבדל בין רגשות ותחושות לבין מעשים. הבדל ע-צ-ו-ם. מה שאני אמרתי, זה שאין לי בעיה עם זה שבנאדם הוא הומופוב. אף האחד לא בחר להיות הומופוב כמו שאף אחד לא בחר להיות הומו. וגם אם מישהו מתנגד בצורה זו או אחרת לכל העסק של שני אנשים מאותו מין ביחד - זו דעתו. ומי אני שאחלוק עליה? זכותו! אחרת, אני לא אהיה יותר טובה מכל אלה ש*עושים*. נגד אלה ש*עושים* יש לי מה. נגדם, כן. אבל אני בכל זאת אקרא את הסרט שלך

 

[פיציק]

ושוב ...

אף אחד לא בחר להיות הומופוב

אני לא ממש מבין איך משווה בין "להיות הומו" ל"להיות הומופוב". הומוסקסואליות קשורה למשיכה מינית הומופוביות קשורה לדעות קדומות/מחשבות של בנאדם. כמו שניתן ללמד פלסטינאי שיהודים הם מפלצות או ללמד אותם שיהודים הם בדיוק כמוהם, אפשר "ללמד" אנשים להיות הומופובים או ליברלים ופתוחים לדברים שונים כמו הומואים.

 

[הרמיוניDanger]

אף אחד לא בחר להיות טיפש ../images/Emo3.gif

יש הומופובים שחונכו כך, יש הומופובים שנולדו כך (בעתה מהומוסקסואליות. יש דבר כזה, אתה יודע) בכל אופן, אני מסכימה שאפשר ללמד כאלה אנשים להיות פתוחים יותר וליברלים אבל את שני הסוגים שהוזכרו קודם מאוד קשה לפתוח, כי הם פשוט אטומים וזהו. והם לא אשמים בזה. ככה הם יצאו. דפוקים כאלה ולא מתאימים למאה ה-20. מה לעשות.. וגם אם בנאדם אטום בדיעות שלו, אני עדיין חושבת שצריך לכבד את הדיעות האלה ובטח שלא *להכריח* אותו לשנות את דעתו. זו בעיה שלו.. הפסד שלו

הוא לא יוכל לקרוא סלאשים שווים ^_^ ("אנחנו אוהבים הומואים!"

)

 

[sarah]

רק רגע... סיגולש... ../images/Emo6.gif

האם את מזדהה עם המשפט האחרון שלך?

באעבה, שרה (האם אני במיטה עם גבר או אישה?!)

 

[הרמיוניDanger]

../images/Emo13.gif it was hipothetic...

but.. no, i´m not identified with it.

I´m not in the bed, with a girl right now.. any volunteers?

(making sarah run in screams) hihihihi..^_^

 

[מלכת הביצה]

לפעמים לוקח זמן,

אבל רוב הפעמים אחרי השוק הראשוני, אם יש כזה אחד, (ואצל כל אחד זה אחרת כמובן), המצב חוזר לקדמותו. לומדים (החברים) שהיחסים בינכם לא צריכים להשתנות בגלל הגילוי החדש, להיפך, עכשיו הם יותר פתוחים אפילו, ויותר נוח לדבר על עוד דברים שלא יכולת קודם. מה שכמעט בטוח הוא שתמיד בסוף הכל מסתדר, צריך לתת קצת זמן, ולהיות סבלניים, אבל זהו.

 

[sarah]

../images/Emo45.gif !! ../images/Emo13.gif מסכימה עם כל מילה בערך

 

[שמנתולה]

בעשר השנים

בהן אני משתפת א/נשים בנטיותי, רק חברה אחת ניתקה קשר. כל השאר (10 שנים זה די הרבה אנשים שסיפרתי להם...) עיכלו בהצלחה כזאת או אחרת. מה שכן, ככל שמתבגרים התגובות טובות יותר, בגיל 26 אנשים מגיבים אחרת לעומת גיל 16... ולגבי מי שלא מקבל - זכותו! (מי בכלל רוצה להיות בקשר עם מי שלא מקבל?!)

 

[TheHock]

זה תלוי...

החברים היחידים שבאמת אמרתי "מי צריך אותם" זה לא חברים שהתרחקו יפה אחרי שסיפרתי להם (ואיפלו לא זו שבטוחה שזה מדבק - זה דיי עבר לה

) אלא זה החברים שלא רק שהייחס כלפי השתנה אצלם אלא גם התחילו להפיץ את זה ו\או להעביר דברים מאחורי הגב שלי - כאלה אנשים באמת מי צריך אותם. החברים האמיתיים ברגע שהם מבינים מה זה (יש כאלה שלא פגשו הומואים ולא יודעים שאין לנו קרניים) ועברו על השוק הראשוני בד"כ המצב נשאר אותו דבר. יש לי חברים שאני עד היום לא בטוח אם הם יודעים או לא - כי הם פשוט מתייחסים לזה כדבר נורמאלי לחלוטין.

 

[אהוב יקר מוכר]

מה שעלייך לעשות זה

לקרוא את הסיפור המצורף ואז להחליט למי אתה מספר וכיצד אבל עלייך לספר בלי לפחד.. תתמקד בבקשה בחלק האחרון של הסיפור- במוסר ההשכל בהצלחה.. נ.ב. אשמח לשמוע כיצד הסתיים הסיפור. אני לא הומו, אבל מוקף בהמון כאלה אתם אחלה אנשים

 

[free S bee]

זה סיפור ממש יפה!

אתה כתבת??? לא חשבתי להסתיר את זה מהמשפחה, אני בטוח שאני אספר להם השנה (אני חושב שבחודשיים הקרובים אפילו), אני עדיין מתלבט איך. אני מעדיף לעשות את זה "פנים אל פנים", כדי שהם לא ידחיקו את זה, ושלא יתביישו לדבר איתי על זה, וגם כדי להרגיש שאני לא בורח מהעניין. בינתיים שלושת החברים שסיפרתי להם קיבלו את זה ממש טוב, הם מדברים איתי על זה, שואלים אותי דברים שהם רוצים לדעת, ואפילו מתבדחים איתי על זה לפעמים... ממש תודה על ה

! דרך-אגב, שמתם לב ששמו את השרשור הזה ב"הודעות נבחרות"? איזה יופי!

 

[missing]

אמ......אני חושב שזה משתנה...

אני סיפרתי לאחותי לפני שלושה שבועות בערך..... היא קיבלה את זה בצור מעולה (למרות שלא ראיתי את הפנים שלה כשהיא גילתה כי זה היה דרך פתק). היחסים שלנו לא השתנו בכלל, לקח לה שבוע לעכל את זה, ועוד כמה ימים להשלים עם זה, אבל בסופו של דבר היחסים בננו לא השתנו כלל. (ואם בני משפחה זה יותר מסובך מאשר ם חברים, כי איתם זה יותר בעיה לנתק קשר). אם חבר לא היה מקבל אותי הייתי פשוט אומר לו בצורה הכי פשוט שאני עדיין אותו בנאדם, ומערכות היחסים שלי, אם זה במיטה או בקשר רומנטי, לא צריכות לשנות את היחסים בננו. כמה שזה נדוש, אפשר למצוא חברים אחרים, שיקבלו אותך בשביל מי שאתה, ולא בשביל מה שאתה עושה במיטה.

 

[Gal-Mo0D]

גם אני עשיתי עם עצמי את חשבון הנפש

הזה והחלטתי שמי שלא יתמודד עם זה טוב (והיו כאלה...) לא צריך להיות חבר שלי. וכן, הראשון שסיפרתי לו בכיתה ח´ לקח את זה מאוד קשה וכשבאתי לישון אצלו הוא הרחיק את המיטות שלנו ולאחר מכן די ניתק את הקשר ולא עשה שום מאמץ לאחר כמה חודשים\שנים לנסות לדבר איתי שוב. היו לי חברים שקיבלו ביותר פתיחות ("ידעתי!") והיו כאלה שבפחות (אחת הלכה לכותל והכניסה פתק בו היא ביקשה שאני אשתנה) אבל סה"כ - 99% מהם נשארו חברים שלי אחרי שסיפרתי להם (חוץ מהאחד הזה).

 

[חיים חפר]

אני חושב

שכשאני שם מצד אחד את הרווחה העצומה של חברים שיודעים ואפשר להתנהג טבעי לידם, אל מול האפשרות שמישהו יחליט להיות מגעיל אלי ולנתק איתי קשרים, אני מעדיף לספר. אם מישהו מחליט שבגלל שאני הומו הוא לא רוצה להיות בקשר איתי, אז כניראה שאני אף פעם לא הייתי מספיק חשוב לו ולא מגיעה לו הזכות להיכלל במעגל החברים שלי. מאז שהחלטתי שאני "בחוץ", הכרתי המון אנשים חדשים ונפלאים שקיבלו אותי מההתחלה כח"ח ההומו. אנשים שלא הייתי מכיר אם הייתי חושש כל הזמן איך מישהו יגיב אם אני אספר לו.. זה עונה על השאלה?

 

[חלומות לילה]

בטוח שלא יקבלו

אנחנו שונים, (אני מעדיף לנסח מיוחדים) והחברה שלנו לא אוהבת אנשים שונים חוץ מכמה סטרייטים נחמדים... אני בטוח שאם הייתי יוצא מהארון לא היו מפרגינים לי אולי אפילו מציקים, מתרחקים, ומעליבים.