לוד כפי שאני רואה אותה
2 דקות מנתב"ג, 10 דקות מתל אביב לוד כמו שמתוארת בתקשורת "עיר הפשע של ישראל", כפי שמצטיירת על ידי הנוער "עיר האורות, כפי שמכונה על ידי התושבים " המקלט של המדינה". 2 דקות מנמל התעופה של המדינה, 10 דקות מתל אביב. עיר היסטורית ומרכזית, אין ספור הבטחות ללוד משרים ומראשי ממשלה כולם למען לוד נותנים לה כל שיכולים לתת וכמו בבירוקרטיה הכל על הנייר. עיר בעלת אוכלוסיה מגוונת ומעורבת שלוקחת את החוק לידיים, שתושביה כותבים מכתבים לשר הפנים על מנת לנסות להפיל ולהרוס- כן אתם התושבים המתנוססים בגאווה שאתם משלמים מיסים, שאת כל בקשותיכם צריך לקיים. 2 דקות מנמל התעופה של המדינה, 10 דקות מתל אביב נמצאת עיר מוכת אגואיזם, עיר שבה יודעים לדרוש ורוצים רק לקבל- אתם צודקים כל בקשה שלכם ראויה לטיפול אתם התושבים עיקר העיר אתם הלב הפועם של לוד בלעדיכם אין עיר. לוד היא לא תל אביב לוד היא לא ניו יורק בעיר הזאת צריך לתת קצת מעבר, במקום להתלונן תלונה אחר תלונה במקום לנסות להצטדק ולנסות להפיל במקום כל זה תחשבו אתם כולכם מהו האחוז הנוסף שבו אתם יכולים לתרום ללוד. יש קשיים ומחסורים יש בעיות ולא תמיד יש פתרונות, לפני שכולנו מאשימים את העירייה שעובדיה נמצאים בעיר עד השעות הקטנות ורק למענכם, את אילן הררי האיש שתמיד היה ויהיה שם למענכם, לפני שמאשימים את כל מה שנקרא שלטון בעיר לוד תאשימו את עצמכם לא בגלל שאתם משלמים מיסים וצריכים לקבל את הדברים שמגיעים לכם אלה בגלל שאתם מודעים לקשיים ולבעיות אך ממשיכים לגעור, לבקר, לדחוק. 2 דקות מנמל התעופה של המדינה, 10 דקות מתל אביב קיימת עיר שפניה הם התושבים שהעתיד שלה הם הנוער, כן הנוער שנלחם למען ולא נגד, שיודע שחיי הפשע הם קצרים, ילדים שמבינים שאם הם לא חלק מהפתרון אז הם חלק מהבעיה, עיר שבניה דוגלים בלא לאלימות, הביבי והברק של העתיד. הכוס הריקה שהועמדה בפני אילן הררי מתמלאת מיום ליום, הפוטנציאל, החינוך, לעיר יש הכל מלבד דבר אחד- אהבה. לוד שזקוקה לאהבה ולחיבוק המגן של המאוכלסים בה יהודים וערבים כאחד, אמונה שקיימת בתוך כל אחד ואחד מתוכנו, בואו נאיר אותה, נעטוף את העיר הזאת כי פניה הם אנחנו כי רצונותינו הם שיקופה, אם לא למענה אז למעננו בני הנוער- למנהיגיה העתידיים כי רק כך לוד תשתנה. בנגייב יורי ממונה פניות הנוער- מועצת הנוער, לוד חבר בועדות העירייה
2 דקות מנתב"ג, 10 דקות מתל אביב לוד כמו שמתוארת בתקשורת "עיר הפשע של ישראל", כפי שמצטיירת על ידי הנוער "עיר האורות, כפי שמכונה על ידי התושבים " המקלט של המדינה". 2 דקות מנמל התעופה של המדינה, 10 דקות מתל אביב. עיר היסטורית ומרכזית, אין ספור הבטחות ללוד משרים ומראשי ממשלה כולם למען לוד נותנים לה כל שיכולים לתת וכמו בבירוקרטיה הכל על הנייר. עיר בעלת אוכלוסיה מגוונת ומעורבת שלוקחת את החוק לידיים, שתושביה כותבים מכתבים לשר הפנים על מנת לנסות להפיל ולהרוס- כן אתם התושבים המתנוססים בגאווה שאתם משלמים מיסים, שאת כל בקשותיכם צריך לקיים. 2 דקות מנמל התעופה של המדינה, 10 דקות מתל אביב נמצאת עיר מוכת אגואיזם, עיר שבה יודעים לדרוש ורוצים רק לקבל- אתם צודקים כל בקשה שלכם ראויה לטיפול אתם התושבים עיקר העיר אתם הלב הפועם של לוד בלעדיכם אין עיר. לוד היא לא תל אביב לוד היא לא ניו יורק בעיר הזאת צריך לתת קצת מעבר, במקום להתלונן תלונה אחר תלונה במקום לנסות להצטדק ולנסות להפיל במקום כל זה תחשבו אתם כולכם מהו האחוז הנוסף שבו אתם יכולים לתרום ללוד. יש קשיים ומחסורים יש בעיות ולא תמיד יש פתרונות, לפני שכולנו מאשימים את העירייה שעובדיה נמצאים בעיר עד השעות הקטנות ורק למענכם, את אילן הררי האיש שתמיד היה ויהיה שם למענכם, לפני שמאשימים את כל מה שנקרא שלטון בעיר לוד תאשימו את עצמכם לא בגלל שאתם משלמים מיסים וצריכים לקבל את הדברים שמגיעים לכם אלה בגלל שאתם מודעים לקשיים ולבעיות אך ממשיכים לגעור, לבקר, לדחוק. 2 דקות מנמל התעופה של המדינה, 10 דקות מתל אביב קיימת עיר שפניה הם התושבים שהעתיד שלה הם הנוער, כן הנוער שנלחם למען ולא נגד, שיודע שחיי הפשע הם קצרים, ילדים שמבינים שאם הם לא חלק מהפתרון אז הם חלק מהבעיה, עיר שבניה דוגלים בלא לאלימות, הביבי והברק של העתיד. הכוס הריקה שהועמדה בפני אילן הררי מתמלאת מיום ליום, הפוטנציאל, החינוך, לעיר יש הכל מלבד דבר אחד- אהבה. לוד שזקוקה לאהבה ולחיבוק המגן של המאוכלסים בה יהודים וערבים כאחד, אמונה שקיימת בתוך כל אחד ואחד מתוכנו, בואו נאיר אותה, נעטוף את העיר הזאת כי פניה הם אנחנו כי רצונותינו הם שיקופה, אם לא למענה אז למעננו בני הנוער- למנהיגיה העתידיים כי רק כך לוד תשתנה. בנגייב יורי ממונה פניות הנוער- מועצת הנוער, לוד חבר בועדות העירייה
