לוותיקי הדולפינריום

[רוברטוקרלוס]

לוותיקי הדולפינריום

כמשתתף חדש למדי בפורום, רציתי לדעת אם יש כאן אנשים מהימים הראשונים של ערבי חמישי בדולפינריום. אני מדבר על אמצע שנות ה-80 עד תחילת ה-90, כשהיינו רווקים, יפים ומלאי אנרגיות. כמי שעדיין נושם ברזיל ובעיקר דרך המוזיקה, אבל כמו רבים וטובים התנתק מהמפגשים, חשבתי שדרך הפורום הזה נוכל לשחזר, ולו במעט, את הימים היפים ההם.

 

[batucada]

זקני הדור

על איזה דולפינריום אתה מדבר? על ימי חמישי עם איצ´ה גיל ואמנון -היכן שהיום "מנטה -ריי " ש-2 זוגות רקדו פוהו והשאר קיפצצו לצלילי סמבה ,פאגוד´י ושוריניו. או ימי חמישי (כעבור כ-10 שנים ) עם פנטה ברחבת הדולפינריום ?

 

[shellyland]

לא יודעת מה התרחש באזור המרכז

אבל הירושלמים שבנו היו רוקדים לצלילי המוזיקה הברזילאית של להקת "מקומבה" שהיתה מרקידה אותנו בתחילת שנות התשעים ברחבת ה"גלאסנוסט" במגרש הרוסים. עוד מישהו זוכר חוץ ממני?

 

[batucada]

מקומבה

היה נחמד ושמח,הייתי מגיע מת"א לעיתים לראות ולהשתתף בהופעה אבל אני מניח שהוא מדבר על כ-5 שנים לפני כן כשרוני עיברין עדיין ניגן גיטרה ובה וג´ורג´י עוד לא היו בארץ .

 

[רוברטוקרלוס]

דור המייסדים...

אני זוכר את המסיבות בתוך הדולפינריום, כשהדגים עוד הסתובבו באקווריום מסביב! זה היה עם אמנון ואיצ´ה, בחורף. בקיץ עברנו ל"חוף המערבי" (היום "מנטה ריי". היו שנים שזה היה בדולפינריום בחוץ, וגם מעל בריכת גורדון. היו ימים, היו לילות, היו אהבות. מישהו עוד זוכר?

 

[batucada]

זקנה וזיכרון

שכחת את ה"צריף של ישי " - הסמבה היתה שם ב סביבות 1989-90 ואת ה"קולוסיאום" שהסמבה עברה אליה אחרי שסגרו את "גורדון ". וחזרה לדולפינריום או ל"פאצ´ה" בשנים האחרונות כשהסמבה עוד משכה אנשים - כמובן ,דקותיים לפני המוות הקליני שנוצר מההשתלטות של אנשי "ריקודי השורות" שהחליפו את הסמבה בריקודי -עם , רואדה או נמנום מול הטלויזיה . ושכיום השאירו לנו רק את האפשרות להעלות זכרונות.

 

[רוברטוקרלוס]

אז מישהו עוד זוכר!

הצלחת להזכיר לי, איך שכחתי, את "הצריף של ישי". אין לי מושג מה קורה בשנים האחרונות. אני חושב שהפעם האחרונה שהגעתי לאיזור היתה ב-1994, בלילה שבו נבחרת ברזיל זכתה בגביע העולמי. כמה זמן עבר מאז? 8 וחצי שנים? אלוהים! נולדו לנו ילדים מאז, השיער מעט הלבין. אבל את הזכרונות לא יוכלו לקחת מאיתנו.

 

[batucada]

סמבה

ילדים -לא לכולנו שער מלבין - בטוח! אבל החיים האלה ממשיכים ,פחות באינטנסיביות , אבל כמו שניגנתי בבטוקדה אז -זה ממשיך עד היום. יש פאבים עם מוסיקה ברזילאית -ואותם חברה שחילטרו אז ממשיכים גם היום ,יש מסעדות ,יש מולטות ,עובדים זרים ועולים חדשים -עולם כמנהגו נוהג. נכוון שהמוסיקה הדרדרה -אבל זה עדיין בגרוב ובשפה הנכונה.