לוחות אוגרית

[Dia Leoghann]

לוחות אוגרית

דבר יש לי ואגידך, מילה ואשנה לך, דבר עץ ולחישת אבן, דבר לא ידעו אנשים ולא יבין המון ארץ - תהומות עם כוכבים, אבין ברק זו לא ידעו שמיים. אתי-נא ואנוכי אביעהו." שורות אלו נכתבו לפני יותר משלושים וארבע מאות. בזמנים שדבר העץ ולחישת האבן היו בעלי חשיבות רבה בחיי האנשים. הם חלק מהזמנתו של האל בעל לאחותו ענת, והטקסט בו שורות אלו מופיעות מגיע אלינו מאוגרית העתיקה, עיר שנהרסה מעט אחרי 1200 לפנה"ס בפלישה של גויי הים, ונחשפה שוב ב-1928על ידי איכר סורי שבתעות פתח קבר עתיק. אוגרית, שהיום נקראת ראס שאמרה, ממוקמת בצפונו של החוף הסורי והיתה אחת מערי המדינה הכנעניות החשובות של האלף השני לפני הספירה. אוגרית היתה עיר קוסמופוליטית והתגוררו בה כנענים, חיתים, מיקנים, בבלים, חורים ומצרים. מי הם הכנענים הכנענים הם קבוצה של עמים שמיים אשר במהלך תקופת הברונזה חיו בשטח שהיום מכסה את סוריה, לבנון וירדן. הם מעולם לא היו מאוגדים תחת שלטון אחד, אך לערי המדינה הכנעניות כמו אוגרית, גבל, צידון, צור, שכם וירושלים היתה שפה ותרבות משותפת. מה הם לוחות אוגרית: מאז תחילת החפירות הארכיאולוגיות באוגרית ב-1929 נתגלו בה אלפי לוחות כתובים. הם כוללים התכתבויות דיפלומטיות, כתבים משפטיים, רשימות אלים, תרופות לסוסים, רשימות של מנחות, אספקות של העיר, מקצועות אנשים, מילונים, ואת רשימת האלף-בית השלימה העתיקה בעולם. בנוסף נמצאו לוחות המספרים את סיפוריהם של האלים והגיבורים הכנעניים. לוחות אלו נמצאו בספרייה של כהן בעל הראשי בעיר, הנמצאת במקדש בעל המרכזי, ואת כולם כתב הסופר "אל-מולך (אילמילכו) איש שובאני" שכתב ידו הברור והמדויק מאפשר לנו לזהות אילו מן הלוחות כתב הוא ואילו מן הלוחות כתבו אחרים. אלמולך כמובן לא המציא את האגדות אלא כתב אותן לפי הכתבתו של הכהן הראשי, אטאנו-פורליאני. הספונסור של הפרוייקט הגדול היה המלך ניקמדו ה-II מלך אוגרית בין 1375 ל-1345 לפנה"ס. כמו כל כתבי אוגרית, גם הכתבים המיתולוגיים נכתבו על לוחות חימר, משני צדי הלוח, שאז נאפו בתנורים. כל צד של לוח שכזה מחולק לאחד עד ארבעה טורים המופרדים ביניהם בקווים אנכיים, ובכל טור כ-50 שורות של טקסט. רק במעטים מן הלוחות ניתן לראות היום כותרת כמו "בנוגע לקרת" או "בנוגע לבעל", וזאת משום שראשם של רוב הלוחות שבורים, ולא בגלל שכותרות לא נכתבו. למרות שתאריך כתיבת הלוחות ידוע לנו, גילם של הסיפורים עצמם אינו ידוע. רוב החוקרים מעריכים שהם הועברו בעל-פה במשך 200 או 300 שנה לפני שהמלך ניקמדו החליט להעביר אותם לכתב. כאמור, הלוחות המיתולוגיים נמצאו בסמוך למקדש בעל המרכזי. אין זה מקרה, שכן ככל הנראה שימשו הלוחות האלה כטקסטים בזמן טקסים, ולידם נמצאו לוחות "לבימוי" הטקס בזמן הקראת הלוחות המיתולוגיים. לצערנו, אין אנו יודעים איזה לוח עם הוראות בימוי מתאים לאיזה לוח עם סיפור מיתולוגי. איך כתובה השפה והשירה הדיאלקט האוגריתי דומה לעברית תנכית, לפניקית, לארמית ולמואבית, כולן שפות בת של שפת האם הכנענית. הטכניקה הפואטית בה השתמש הסופר אלמולך דומה לטכניקה הפואטית של שירות התנ"ך וכן לטכניקה הפואטית של הומרוס באיליאדה והאודיסיה. כלומר כל רעיון בשירה חוזר על עצמו פעמיים או שלוש פעמים בשורות עוקבות באמצעות מילים נרדפות. עקרון זה נראה די בברור בתרגום. הטכניקה המשותפת הזו בין הפואטיקה התנכית והפואטיקה הכנענית אינה מפתיעה בהתחשב במסורת המשותפת של שני העמים. הקטעים אותם אכתוב כאן בפורום מתוך כתבי אוגרית הם "תרגום" לשפה עברית פשוטה ככל שניתן. לצערי בצורה זו יאבד חלק רב ממקצב הקריאה המאפיין את הכתבים בשעת קריאתם בעברים עתיקה או מורכבת יותר כפי שהם מופיעים בספרים המצויים היום.

 

[Dia Leoghann]

עלילות בעל וענת

לוחות בעל וענת מספרים על התרופפות שלטונו של אִל, אֵל עליון, ראש פַּחַר* האלים, ועל המאבק בין בניו על הירושה. הבנים מתחלקים לשתי קבוצות, בראש האחת עומד בעל, אל הארץ שמאוחר יותר נוטל לידיו גם את השלטון על השמיים ויחד איתו אחותו ענת. בראש הקבוצה השנייה עומד מוֹת אל השאול,והאל ים המכונה גם שופט-נהר. אל אינו נוטל עוד תפקיד פעיל בעלילות האלים, והוא יושב לו הרחק ממרכז העניינים ב'נבכי נהרים'. אולם, הכל עוד מנהל על פי דברו. בניו עדיין מבקשים את אישורו בכל מעשיהם. לא תמיד אל נותן הסכמתו מרצון, ולעיתים האלים האחרים (ובעיקר ענת) משיגים ממנו את רצונם בסחטנות ואיומים. רוב הלוחות מספרים על מאבק בעל באל ים שקיבל את הבכורה מידיו של אל. בעל אינו משלים עם כך, הוא אינו מקבל את מרות ים וקורא תיגר עליו ועל כל תומכיו. לצידו של בעל עומדת אחותו הנאמנה ענת, המחרפת את נפשה במאמץ להשיג מאל רשיון בניה עבור ארמון חדש לבעל שיסמל את זכותו כראש האלים. היא נלחמת באויבי אחיה והורסת כל דבר הניצב בדרכה. באמצעות חנופה ומתנות היא מושכת לצידה גם את אשרה, רעייתו של אל. גם אל האומנות כושר-וחסס והאלה שמש עומדים לצידו של בעל. * פחר = המילה העברית לפנתיאון

 

[Dia Leoghann]

לוח 1 \ 129

ראשו של לוח זה חסר, וכנראה סופר בו מדוע בחר אל את ים מעל כל בניו. המשתתפים: אִל – שמו הפרטי של אבי האלים, המכונה גם אב שנים, לטפן (WTF?), בני בנות, אב אדם ושור-אל. הוא אביהם של ים, מות, בעל, ענת ואחרים. רעייתו היא אשרה, שהיא אם האלים, המכונה גם קונת האלים. שמות כמו אלקנה, אלידע, אליקים, אלעזר, דניאל ועוד, קיימים כשמות כנעניים עם החלפה מאֵל לאִל. כושר-וחסס – אל המלאכה והאומנות ומקורו כנראה בקפריסין. פרוש השם הוא ככל הנראה "הכישרוני והחושב". האל ים – אל הים. מכונה גם זבול ים, שופט נהר ומדד אל ים. מופיע פעמים רבות במקרא כאויבו של אלוהים. בלוחות אוגרית הוא אויבו של האדם ואויבו של האל בעל. גם במצריים מופיע ים כאויב האנושות והסדר. עשתר – אל זכר שמקבילתו היא עשתורת אלת הפריון. עשתר מכונה גם עשתר עריץ ועשתר כמוש. שמש – מכונה גם שאפש או נרת האלים. היא בתו של אל, וגם לה יש בנים אלים. הכרעת מריבות והשכנת שלום הם חלק מסמכויותיה. במהלך כמה מן האגדות היא אחראית על ניהול טקסי קבורה. מוזר שבניגוד לרוב מיתולוגיות מסופוטמיה והמזה"ת השמש היא אלה נקבה. גם במקרא השמש היא זכר (בא השמש, שמש בגבעון דום וכו'...) 1. (--------) אב (-----------) 2. (--------) כפתורה לו רחקו אלים, חכפתה לו רחקו 3. אלנים. שני משפתים תחת עינות ארץ, שלושה שטחי מערים. אזי 4. לו יתן פנים אל אל, בנבכי נהרים, בקרב אפיקי תהומותיים. יפנה 5. אל מעון אל, ויבוא תחת קורת מלך אב שנים. לרגלי אל יכפוף 6. וישפל, ישתחווה ויכבדהו. אחר יענה שור 7. אל: כושר-וחסס, חיש בנה בית ים, רומם את היכלי שופט-נהר. 8. (------) קירבך (-------) צא, כושר-וחסס, בנה בית זבול-ים, 9. רומם היכלי שופט נהר, בתוך צרורות צפון. חיש 10. בתיו תבנה, חיש תרומם היכליו, אלף שדה אחז בית, 11. רבבת כר היכל. באושבוש, בית בעלם, לשדות שברים 12. (-----) בים, ים ימשה. עם (-----) אפך עשתר ידיים (-----) 13. (-----) חרחרים, ולו (-------) אש שתהו (-----) אש 14. (------) יובילם (---------) ירד (---------) בן. 15. ותען נרת האלים שמש, תישא קולה ותקרא: שמע נא, 16. הוי שאר, שור אל אביך פנה אל זבול ים, פנה אל שופט נהר. איכה! 17. אל ישמעך שור אל אביך, לו יסע אלת שבתך! לו יהפך כיסא 18. מלכותך! לו ישבור חוטר משפטיך! ויען עשתר (-----) 19. ויקרא: בי, שור אל אבי, אנוכי אין בית לי כמו אלים, וחצר כבני 20. קודש. לבדי ארד לקברי, ירחצוני כושרים (------) בבית 21. זבול ים, בהיכל שופט נהר. הוי שאר, שור-אל אביהו, פנה אליו זבול ים, 22. אליו פנה שופט נהר. מלכת (----) הן לו מלכת, והן אין אישה לך כמו אלים, 23. ועלמה כבני קודש. ויען זבול ים, ישיב שופט נהר: 24. (----------------) ישלחני. ויען עשתר: 25. (----------------------------------------------------------------------) שורות 1-7 אל שולח את אלים ואלנים, אלים זוטרים, אל כושר-וחסס המתגורר ככל הנראה באי כפתור, הוא האי חכפתה, הוא האי קפריסין, כדי שיבוא אל ביתו של אִל. המילה משפתים כרגע אינה ברורה לי, אך היא מופיעה גם בבראשית מט' 14:"...רבץ בין המשפתים:" עינות ארץ – עינות מן המילה עין, והכוונה היא מראה הארץ. שטחי מערים – הכוונה כנראה לשטחי סלעים או מערות או הרים. נבכי נהרים – מקורות הנהרות אפיקי תהומותיים – כנראה מילה מקבילה לנבכי-נהרים מלך אב שנים – אחד מכינויו של אל שור אל – אחד מכינויו של אל שורות 7-11 אל נותן לכושר-וחסס הוראה לבנות ארמון לאל ים. שופט-נהר – אחד מכינויו של האל ים. זבול – תואר כבוד המופיע לפני שמותיהם של אלים. צרורות צפון – מרום צפון, ירכתי צפון. מאוחר יותר מקום זה הוא מעונו של האל בעל. "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים" (ש"א כה 29). שדה וכר – מידות גודל שורות 11-14 השורות בטקסט הזה אינן ברורות כיוון שהן פגומות ביותר. נראה שאחד האלים, ששמו עשתר, חש מקופח והוא זועם וכועס, וכנראה מתכוון להילחם בים על הבכורה. אושבוש – כנראה שם של מקום. בית בעלם – לא ברור. יתכן והכוונה 'הבית בו יעביר את הלילה', בית השרוי בחשיכה, בית העולמות – כלומר בית המתים, או ביתו של עלם-עיקר אחד ממלווי האלים. שדות דברים – כנראה השדות שאינם רגומים (שלא פינו מהם את האבנים), או שדות בהם אספו את האבנים לרגמים. בים, ים ימשה – לא ברור. המקום בו נמצאים כל הנזכרים למעלה? אפך...חרחרים – כמו ב'יחר אפו'. כעס. השאר מקוטע ולא ברור. שורות 15-18 האלה שמש, בראותה את העומד להתרחש גוערת בו ומקללת אותו. נרת האלים – מאור האלים, נר האלים. שאר – שאר בשר, קרוב משפחה. איכה! – איך אתה? איך העזת.... יסע – יעביר אלת שבתך – אלה היתה סמל השלטון. אלת שבתך היא סמל השלטון של ביתך. כיסא מלכותך – כס השלטון שלך חוטר משפטיך – מטה המשפטים שלך. כתובת אחירם: "הארון אשר יסובעל, בן אחירם, מלך גבל, עשה לאביו כבית לעד. ואם כל מלך, או כל מושל, או כל מפקד יתקוף ויחשוף ארון זה, מי יתן וחוטר משפטיו ישבר, מי יתן וכס מלכותו יתהפך, ומי יתן והשלום יעזוב את גבל...." (התרגום שלי ואינו ממש מדויק אך הרעיון הוא הדמיון בין קללת שמש לבין קללת אחירם). שורות 18-21 עשתר נרתע, ומקונן בפני אל על מר גורלו ועל כך שאין לו בית וחצר כמו לאלים אחרים. בני קדש – כנראה מקבילים לאלים ואלנים. כושרים – אלי השמחה, הגיל והריקוד ואולי גם המלאכה והאומנות. שורות 21-25 אל אינו משיב לתלונותיו של עשתר, ובמקומו מגיב ים, אך בדיוק כאן הלוח שבור ואין לנו את חילופי הדברים ביניהם. מאוחר יותר במהלך הסיפור מציע אל לעשתר למלוך, אך עשתר קטן מדי ואינו מצליח לעלות על כס המלוכה.