לוחם בלתי מנוצח שמפסיד
יש בנו את הפנטזיה על הלוחם הבלתי מנוצח - האחד והיחיד שלא משנה מי נשים מולו הוא פשוט יפרק לו את הצורה. גיבור-על שכזה. כל אחד רוצה להאמין בזה, ומתלהב מאיזה-שהוא ג'ון ג'ונס בתקופה נתונה. זה פשוט עושה לנו את זה לראות שמישהו עשה נניח 10 קרבות ולא הפסיד מעולם, מה לעשות זה מרשים, זה מוכר, זה מחרמן
אבל כמו שאנחנו יודעים, בMMA כמו בחיים אי אפשר להישאר בלתי מנוצח לתמיד, ומתי-שהו יהיה יום פחות טוב, מזל פחות טוב, או מישהו שהוא פשוט יותר טוב ויכסח לגיבור-העל שלנו את הצורה. אז מה קורה לנו כשאיזה קיין ולאסקז או פדור מכוסח פתאום תוך שניות לאחר שרגעים לפני היה "אלוף בלתי מנוצח" / "הלוחם הכי טוב בכל הזמנים"? אז זהו - קיין לא שווה, פדור הוא הפלצה, לא אגדה ולכן הוא כבר לא מעניין אותי. אבל בגלל שאנחנו כבר עברנו את גיל שנתיים (במקרה הטוב), אנו נזכרים שהחיים הם לא שחור ולבן, ואז אנחנו יכולים פשוט להעריך לוחם מסוים בגלל הסגנון שלו, בגלל האופי שלו, בגלל איך שהקרבות שלנו נראים וכו' ובלי קשר ישיר לאם הוא מנצח או מפסיד. האמנם?
יש בנו את הפנטזיה על הלוחם הבלתי מנוצח - האחד והיחיד שלא משנה מי נשים מולו הוא פשוט יפרק לו את הצורה. גיבור-על שכזה. כל אחד רוצה להאמין בזה, ומתלהב מאיזה-שהוא ג'ון ג'ונס בתקופה נתונה. זה פשוט עושה לנו את זה לראות שמישהו עשה נניח 10 קרבות ולא הפסיד מעולם, מה לעשות זה מרשים, זה מוכר, זה מחרמן
