הקוסם השחור
New member
לוידע אם זה קולע בול להגדרה של
פנטזיה אבל, אשים את הסיפור בכל זאת, בתקווה שחברי הפורום ימחלו לי
הרפתקאות חסר השם - פרק ראשון אי שם, במעבה הים המסתורי, שטה לה ספינה קטנה. מפרש בודד מחובר אליה, בעוד רוחבה לא עולה על מטרים ספורים, וחדר אחד - קטנטנן, ממקום בקצה הסיפון. שם יושן לו הקפטן, והנוסע היחידי של הספינה, הלא הוא גלדאל, או כפי שקוראות לו הבריות, "חסר השם". אך לא גלדאל שלנו יימצא כקורבן לסם השינה, המשתלט אט אט על גופו עם כניסתו של הלילה. הוא עמד, ליד ההגה, וכיוון את הספינה לאיזור מבטחים. איש אינו יודע על פשר נדודיו. למען האמת, איש אף אינו יודע ולו פרט אחד על עברו של הנווד, זאת למרות, שאלפי שמועות מתגלגלות מהפה לאוזן על טיבו של חסר השם. ורק גלדאל, רק הוא הוא יודע מה מתרחש בנכבי ליבו, מה גורם לו לנדוד מרחבים עצומים, ומה חשק הוא למצוא בסופו של מסע זה, אם בכלל, יסתיים אי פעם. חלקם אומרים שכמה הוא לאהבה, וחלקם האחר טוען בכל תוקף שאיבד אחת - ומסתובב הוא ברחבי העולם, בתקווה קלושה שיום אחד, אולי, ימצא אותה שנית. ידוע הוא בכל רחבי העולם, וערב ערב יושבים מספרי הסיפורים בפונדקים, מזמינים משקה חריף על חשבונם של המאזינים, ומספרים עשרות אגדות וסיפורים על חסר השם. אף אדם, מלבד גלדאל עצמו, אינו מסוגל להיטיב בין אגדה לסיפור, בין בדיה לאמת, ובין שמועה לעובדה. ומה לא סופר על חסר השם! מעשיות על הרפתקאותיו בצל היער העבות, או בעוד הוא רכוב על גמלים עצומים בלב המדבר... ולחלופין, במעמקי הים, מפליג בספינתו הרופפת, כשהוא מביס חילות של פיראטים - שהחליטו לנסות את מזלם בהוקעת רכושו של חסר השם. שהרי, כל בריה יודעת, או לפחות סבורה שיודעת, שלמרות מראהו המוזנח של חסר השם, מסתיר הוא בתוך מעילו המטונף יהלומים מבריקים, אשר כל אחד שקול לאלפי מטבעות זהב. וכגון שעשרות אגדות מופצות על חסר השם, כך גם דקויות מראהו החיצוני. יש הטוענים שמדובר באדם מזוקן, בעל שיער ארוך ולא מסורק, אשר גולש עד לכתפיו הרחבות - ויש הטוענים שמדובר דווקא בבחור צנום, אשר נוהג מדי יומיים לקצץ את זקנו ולחתוך את שערו. אך שתי הגרסאות, לעת עתה, אינן מתקרבות לאמת כלל וכלל: שהרי גלדאל עיטר את עצמו בזקן צרפתי קטן, וגידל שיער שטני שאורכו סביר בהחלט. הירח הופיע במלוא הדרו באותו לילה, כשגלדאל ניווט את ספינתו בעקבות כוכב הצפון. בשלב מסוים שככה הרוח, ויכל הוא להשאיר את ההגה כפי שהוא, ולהניח לספינה להתקדם אט אט יחד עם הגלים המעטים שסיפק לו הים. הוא התיישב על גבי ארגז, מביט בשחור של הלילה, מהרהר על הא ודא, עד שלבסוף נטל סם השינה את גופו ועיניו החומות והנבונות נעצמו להן, בעוד הוא נשכב על הארגז.
פנטזיה אבל, אשים את הסיפור בכל זאת, בתקווה שחברי הפורום ימחלו לי