../images/Emo6.gif
קרעת אותי מצחוק! ואני רוצה לגלות לך "סוד". גם להן זה לא פשוט, לא מובן מאליו ורצוף חששות ושגיאות! החלפת חיתול היא לא אינסטיקט טבעי שמופיע בזמן ההריון! (דיברנו קודם על "פאסון") רק ש-הן מצליחות איכשהו להסתיר את זה - ולהיראות אמהות מושלמות מלידה
כשהגדול נולד והגיע הביתה (היום הבחור בן 8
) היה לי נורא דחוף לדעת הכל! הייתי אפילו קצת אובססיבי לגבי זה. החלפתי לו לפניה, וכשהייתי כבר מיומן, היא עדיין הסתבכה עם זה! בהתחלה עברנו לגור למספר שבועות אצל חמותי (לנשק לה ת'רגליים!) שעזרה לנו המון בתקופה ההיא (ובעצם עד עצם היום הזה) את מלאכת האמבטיה הראשונה, כמובן הפקדנו בידיה, רועדים מפחד מעצם המחשבה לעשות דבר כזה מסובך בעצמנו. לא אשכח את מבט שלה - האפרוחון ערום צווח בידיה, והיא אומרת מש'ו כמו - אתם חושבים שאני זוכרת איך עושים את זה עם הקטנטנים האלו!!!
אני חושב, מרגיש, שאחד הדברים הנעימים ב-ילד-שלישי, הוא תחושת המיומנות והניסיון. התחושה שאתה "אבא מקצועי"!
כבר בבוקר הראשון של הגעתה של האפרוחית הביתה, הושארתי איתה לבד! מה שמצחיק שזה כאילו היה מש'ו נורא ברור מאליו, ובכל זאת הרגשתי גאווה טפשית שכזו. לא חלפה לה שעה, והיא עשתה קקי גולש עד לכתפיים. האמבטיה עם המושב לתינוקות שהתגלגלו איפושהו בבוידעם עדיין לא היו מוכנים, ככה שנאלצתי לרחוץ אותה תחת הברז. ואני מוכרח לציין שאפילו אני התפעלתי מהמיומנות שבה פעלתי
כשזה קורה אחרי איזה שנתיים שבהן לא ראיתי בכלל חיתולים.