הטרבאלקארד הלונדוני מוטען על האויסטר.
לצערי אני מכיר את התופעה שמלונות קוראים לעצמם על שם אזור נחשק יותר, והמלון שלכם שנמצא בכלל בסאת'ארק נקרא על שם תחנה שהיסטורית ביתה בגדה הצפונית למרות שכיום יש לה כניסה בגדה הדרומית. האטרקציות היחידות בטווח הליכה הן התאטרון המשוחזר של שייקספיר, הטייט מודרן, ואולם הרויל פסטיבל הול שבגדה הדרומית. לכל דבר אחר תצטרכו תח"צ ואל תלכו דרומית לרחוב The Cut בלילה כי מדרום לרחוב יש מלא שיכונים. תחנת Southwark של קו ה Jubilee שמדרום למלון היא מוצא מצויין לאטרקציות רבות בעיר אף שלמספר אטרקציות כמו ה Tower of London עדיף להשתמש בתחנת התחתית של Blackfriars שבגדה הצפונית. שווה גם לקחת אוטובוסים צפונה למסעדות בגדה הצפונית לאורך Farringdon road אבל לקחת בחשבון שזה אזור של עורכי דין.
 
לכירטוס: אם יש לכם כרטיסי אשראי מגע (סמל דמוי וויפי ליד הצ'יפ) אז יכול להיות שניתן להשתמש בהם כמו שמשתמשים בערך צבור על כרטיס רב קו בארץ, פשוט נוגעים בעיגול הפלסטיק הצהוב שבשערי הרכבת בכניסה וביציאה, ובעיגול דומה בעלייה לאוטובוס. (זה תלוי אם אופן התשלום מופעל). אם כן זה חוסך לכם קניית כרטיסי אויסטר ב £3 כל אחד. אם עמלות החו"ל שלכם מצדיקות קניית כרטיסי אויסטר אפשר לקנות אותם מהמכונה של הרכבת הארצית בגאטוויק ויש איש צוות שמסייע לתיירים.
 
אם אין לכם נסיעות נוספות ביום העזיבה תוכלו ללכת ברגל לכניסה הדרומית לתחנת הרכבת הארצית של בלאקפריירז ולקנות כרטיס נייר. הקפידו לציין שיעדכם Luton Airport כדי לכלול את אוטובוס השאטל בין תחנת הרכבת Luton Airport Parkway לנמל עצמו, מרחק של קילומטר או שניים.
 
ביום ההגעה מגאטוויק ניתן לשלם באשראי מגע או ערך צבור של אויסטר (credit) מגאטוויק ולרדת הישר בבלאקפריירז בקו הטמזלינק (יעד: Bedford, קו זה מגיע גם לתחנה שמשרתת את לוטון) שהוא קו של הרכבת הארצית שעובר דרך נמל התעופה. הטמזלינק זול מהגאטוויק אקספרס שמגיע בכלל לויקטוריה. אם אתם מגיעים מוקדם ומתכוונים לנסוע ברחבי העיר יתכן ששווה לכם במקום לקנות כרטיסי נסיעה בודדת לעיר קנות מהרכבת הארצית כרטיס נייר יומי בשם Off peak day travelcard שיעדו לונדון וכולל את אזורים 1-2 אבל בררו זאת עם איש הצוות. אם יגידו לכם שאתם בזמן peak אל תטרחו כי זה לא יחסוך כסף. ההבדל הוא בין £15 ו £25 ואם ידרשו את הגבוה או אם תחליטו לקנות כרטיס שבועי או להשתמש באשראי מגע זה לא יחסוך לכם.
 
הטראבלקארדים (כי יש כרטיס נייר של הרכבת הארצית ויש כרטיס נטען על האויסטר): שניהם תקפים לאזורים 1 ו 2 (או כל צירוף אזורים אחר שתבחרו) בלונדון, תקפים בכל אוטובוס רגיל, רכבת תחתית, DLR, ורכבת ארצית בין תחנות באזורים ששילמתם עליהם למעט מספר רכבות אקספרס. הם אינם תקפים על סירות בנהר או על הרכבל שבמזרח לונדון אך יתכן שהם יתנו הנחה.
 
טראבלקארד הנייר מגנטית השבועי של הרכבת הארצית (מתחיל בכל יום, בקשו לונדון אזורים 1-2) נותן הנחות של כרטיס שני בחינם באטרקציות רבות.
https://www.nationalrail.co.uk/times_fares/2334.aspx
זה יתרון משמעותי אם ברצונכם לבקר באטרקציות מכורטסות. יש לזכור שמרבית המוזיאונים הם בחינם הודות למימון מהלוטו. החיסרון של הכרטיס הזה הוא שצריך להשתמש בסלוטים המיושנים בשערי הרכבת ולהציג אותו פיזית לנהגים באוטובוס. הוא מסמן אתכם כתיירים או כמבקרים ממחוץ לעיר. יש תיירים שמקפידים להשיג רק אותו ולא את האויסטר בגלל ההנחות, זה עניין של טעם.
 
הטראבלקארד השבועי של TFL או מערכת האויסטר מקביל לחוזה שבועי על רב קו בארץ. הוא יכול להתחיל בכל יום בשבוע, מוטען על כרטיס האויסטר ומגלם יומיים חינם בהשוואה לתשלום מערך צבור. אתם בעיר 5 ימים שלמים אחרי 9:30 בבוקר. זמני ההגעה והעזיבה קובעים אם משתלם לכם להטעין כרטיס שישתלם רק אם יהיו לכם נסיעות ביום ההגעה או אולי עזיבה מאוחרת ביום העזיבה ומקום למזוודות. רק במקרה שאתם משכימי קום ותהיו במערכת התח"צ לפני 9:30 במקום בחדר האוכל יהיה משתלם לקנות כרטיס אויסטר ולהטעין עליו כרטיס שבועי כי במקרה כזה אותו המחיר של הכרטיס השבועי מכסה 3.5 ימי נסיעות שמתחילות בשעות השיא. אי אפשר לטעון כרטיס כזה על כרטיס אשראי מגע. מדובר בייצוג אלקטרוני לכרטיס שהיה קיים בעידן הנייר ולכן כמו "תיקייה" או "עמוד" ההתייחסות אליו היא כאל חפץ פיזי אף שמדובר במונח ממוחשב.
 
אם ההגעה והעזיבה אינם נותנים זמן לנסיעות אחרות בימים אלו ויש לכם אשראי מגע - אל תקנו כרטיסי אויסטר. אם אין לכם אשראי מגע - קנו אותם אם אין בכוונתכם לקנות את כרטיס הנייר השבועי לונדון 1-2 של הרכבת הארצית. אין בלונדון כרטיסים יומיים אלא גבול תשלום עליון ליום. ברגע שהגעתם לסכום היומי לאזורים בהם נסעתם לא יגבו מכם יותר. יש גבול תשלום שבועי בעייתי מאד כי הוא חייב להתחיל ביום ב' ולהסתיים ביום א' אז זה לא רלבנטי לתיירים רבים. גבול זה שווה ערך למחיר של הטענת כרטיס שבועי. משום שאתם תיירים צריך לשקלל גם עמלות מהארץ. אם הבנק דורש עמלות גבוהות יתכן שעדיף לקנות כרטיס אויסטר ב £3 במקום 5-6 סטים של עמלות.
 
שימו לב שכל תחנה המסומנת במסגרת שייכת לשני האזורים בהם היא גובלת כך שאם אתם מגיעים מאזור 2 היא נחשבת 2, ושאזור 2/3 בכפר האולימפי נחשב גם הוא לאזור 2 אם הגעתם מאזור 2. תוכלו לנסוע כך למצפה המלכותי בגריניץ' (תחנת Cutty Sark) מבלי לצאת את אזורי הכירטוס שקבעתם. אם קניתם אויסטר אפשר להטעין אותו ב £5 ערך צבור ( credit ) כדי שתוכלו להשלים מחירים ולנסוע לאזורים מעבר לאלו שקבעתם. במקרה כזה גובים מהערך הצבור השלמה של פאונד או שניים לאזור 3 או 4. אם התקציב לוחץ, הלכתם קצת ומצאתם את עצמכם טיפה מחוץ לאזורי התשלום אפשר לקחת אוטובוס תחנה או שניים חזרה כי כל כרטיס תקופתי כולל את האוטובוסים בכל העיר (יש מחיר יחיד לאוטובוסים).
 
יש קו רכבת רביעי מאזורכם שטוב להלוך אך קצת מסובך לחזור: מתחנת Southwark אפשר ללכת במנהרת הולכי הרגל לתחנת Waterloo East ושם מרציפים B ו D אפשר לקחת רכבות פרבריות תדירות לתחנת Charing Cross שממש בפינת כיכר טרפלגר בקצה הדרומי של הווסט אנד. ניתן ללכת מתחנה זו לקובנט גארדן ולאזור התאטראות. זה חוסך לכם החלפת רכבת תחתית בווטרלו ואת המעבר הארוך בין קו הג'ובילי לקווים הותיקים בתחנה. החזור מסובך יותר כי צריך לוודא שהרכבות אכן עוצרות ב Waterloo East ולא כולן עושות זאת.
 
הגדה הדרומית, מצפון לגשר הרכבת, היא אזור עם אטרקציות תרבות רבות בשעות היום והערב. בלילה היא בסדר כל עוד אתם מצפון לקו הזה שכולל גם את The Cut, ויש בין מוסדות התרבות גם משרדים ומשרדי ממשלה בבניינים חדשים, אבל צריך לזכור שזה אזור מתפתח שחריגה דרומה ממנו היא פחות סימפטית. אל תחרגו מהרחובות הראשיים והקהל של מוסדות התרבות בלילה. כמו כן, אל תצפו לקחת מונית שחורה (הסוג שמותר לעצור ברחוב, לא יהיה עודף מ £20) כי המוטו שלהם הינו " Sorry mate, I don't go south of the river ".
