כמה שלונה חסרה לי
התחברתי אליה כל כך כמו שבחיים לא חשבתי שאתחבר ככה לכלב. אני מתגעגעת לשטויות שלה, לזה שהייתה סקרנית לכל אורח שנכנס הביתה גם לכל מיני שליחים ונציגי הוט, חיכתה לאוכל שלנו והעדיפה על פני האוכל שלה, אהבה לישון אצלי למרות שאמא שלי לא הסכימה, כל נביחה בחוץ משכה את תשומת ליבה, כשהייתה לבד הייתה מסתכלת בחוץ במרפסת, אהבה להשתזף מול השמש. כבר כשהייתי בדרך ראיתי אותה מתחת לבניין בוהה בחוץ והייתי נרגשת לראות אותה. פעם יללה כשישנתי בבוקר והעירה אותי משנתי. מקווה לפגוש כלב שיכבוש אותי כמו לונה. בינתיים אני עובדת בדוג ווקר(הולכת כלבים) למרות שעוד לא התחלתי אלא רק בהדרכות.
 
בכל אופן החלטתי לאמץ כלב ברגע שאגור לבד.