לוקחת הרבה על הכתפיים שלי

לוקחת הרבה על הכתפיים שלי

שלום, אני מיכל, מנהלת פורום דיאטות ואורח חיים בריא 132. הפורום שלי עוסק באורח חיים בריא, ויותר מכך - מנסה להעביר לאנשים את הדרך במעבר לאורח חיים בריא מאורח חיים לא מאוזן. הדבר קשה להרבה אנשים, כי לנפץ התניות של הרבה מאוד שנים (כמו שוקולד זה חטא ודיאטה זה סבל והמספר 36 הוא אושר) זה לא דבר שקורה ביום אחד. אני מנסה להסביר זאת בכל המילים שיש לי, בכל הדוגמאות, בכל האפשרויות. לפעמים נדמה לי שמישהו כבר נכנס לקטע הוא נסוג אם הוא עלה 300 גרם זה מכעיס ומעציב... ואני לוקחת זאת גם לחיי היום יום שלי. השבוע הלכתי לקנות בגדים, הסתכלתי על כל המכנסיים בחנות (שרובם הגדול היה מידה 0 ו1) ומצאתי את עצמי מעקמת את האף למוכרת ואומרת לה - את יודעת מה, זאת אשמתכם, בגלל האופנה הזו מתחרפן לבנות המוח... בגלל זה הם אוכלות רק פלפל ומלפפון כל היום!
 

sh53

New member
קודם כל - אם אדם נופל, הוא גם יקום

אני מאז שאני זוכרת את עצמי, אני ב"נדנדה" של לרדת ולעלות במשקל. היו תקופות בחיי שהיה לי יותר קל והיו תקופות בחיי שממש היה לי קשה עם דיאטה (יודעת שיש אנשים שלא אוהבים את המילה דיאטה, אלא משתמשים במילה אכילה נכונה, אבל בתקופות קשות האכילה הנכונה היתה בשבילי דיאטה כי הכל היה קשה ורע והמושג עצמו בכלל לא שינה לי ולא עשה אותי יותר מאושרת). אם אדם עולה על דרך המלך, נופל ועולה 300 גרם, אז קודם כל זה לא סוף העולם. כולנו בני אדם, לכולנו יש פיתויים, כולנו נופלים בחיים, להכנס למסלול הנכון זה מסע תלאות קשה מאוד ולא צריך לקחת את זה קשה אם למישהו נשבר, הוא כועס וממורמר - זאת הדרך שלו להוציא את הכעס החוצה, זאת הדרך שלו לבטא את התסכול שלו וזו הדרך שהכי מתאימה לו לזמנים כאלה. מה את צריכה לעשות כשקורה מקרה כזה? כתבת שזה מכעיס אותך - גם אותי זה היה מכעיס, זה קורה לאנשים שאיכפת להם מאחרים. לומר לך להיות "קרח"? אני בעצמי לא יודעת איך לעשות את זה, כלומר לשמור על מרחק מהגולשים, לא להתערב יותר מדיי, לא לגלות איכפתיות יותר מדיי. זאת התשובה "היבשה" - איך לעשות את זה ספציפית, כל אחד לוקח מכל התשובה הזאת את מה שמתחבר אליו וקל לו לעשות. לדוגמא כשלי קשה, אז אני לא נכנסת לפורום שעה-שעתיים ואז אני מתנתקת ואוזרת כוחות מחודשים. אולי זה יעזור לך ואולי תעזור לך דרך אחרת להתמודד עם המצב, שווה לנסות כמה מצבים - כלומר מה עוזר לך להתגבר על הודעות טריגריות מבחינתך הכי קל: * לעזוב את הפורום לכמה שעות? * לארגן פעילות לאותם חברים "שנופלים" באותו רגע? כלומר להיות עסוקים? * לפתוח את הצ'אט, לדבר ולפרוק? * להעשיר ולעדכן את הפורום ואז ליידע את הפורום ולומר היי תראו יש הודעה פה חדשה איך להתמודד עם מצבים כאלה?
 
תודה

להתמודד עם אחרים אני יודעת. תאמיני לי זה קשה, אבל אני מחושלת. התכוונתי מה אני עושה עם ההשפעות של הפורום עליי...
עד כדי כך שמוציאה את העצבים כשאני כועסת על בעלת חנות בגדים שבגלל הבגדים שלה יש אנורקסיה... תראי לאיפה הגעתי. אני מלאה מרירות על נותני הטון בחברה שלנו... שקובעים לנו שרזה זה יפה ויש להרעיב את עצמנו כדי להגיע לתוצאות... דבר שגיליתי בחיי שהוא כלל לא נכון. אני כועסת על השטיפות שכל שעושים לבנות בגיל צעיר ע"י אמצעי התיקשורת. השיא היה כשהשבוע אחת בפורום אמרה שעודף שומן זה דבר "מגעיל ומכוער" או כשמישהי יפיפיה אמרה לי שהחלום שלה הוא להיות קרש גיהוץ... אני צריכה לשמור על פאסון ולא להתרגש אבל גם לי יש רגשות...
 

sh53

New member
את מנסה לשנות את כל העולם

וזו מלחמה אבודה מראש. אם תחשבי שאת רוצה לשנות משהו קטן, אז תצליחי (כמו לשנות דפוס מחשבה אצל גולש אחד או שניים - בזה תצליחי). אם תחשבי בגדול (אפילו יותר מדיי גדול), שאת הולכת לעשות הפגנות, להדליק צמיגים, לעמוד מול הכנסת ולצרוח וזה יצליח - זה לא יצליח, כי את יחידה פה במלחמה הזאת, גם אם את יחידה - עדיין אנשים אוהבים את הרזון הזה, דוגלים לו ואפילו סוגדים לו (אם זו היתה כפיה, הייתי מדברת אחרת והייתי אומרת לך לכי על זה וסחפי אנשים אחרייך, אבל לא כך המצב לאשורו). לסיום - קחי לעצמך מטרה שאת יכולה לעמוד בה ולא משהו שמראש אפשר לומר שהסיכוי להגשים את זה הוא אחד למיליונים.
 
הצלחתי להביא לשינויים במחשבה של

כמה אנשים, בפורום ובחיים
מרוצה מהם, אבל מאידך כואב לי על אלה שסובלים סתם...
ואני מלאה זעם על מי שמנצל את חולשתם
 
את עושה המון כבר עכשיו.

ההשפעה על האנשים שמבקרים בפורום שלך ואני בטוחה שחלקם גם מעבירים את זה הלאה. במאבק הזה את לא לבד, ואת (בניגוד אליי,למשל) עושה עם זה משהו,בחלקת האלוהים הקטנה שלך.
לעיתים יש את התחושה של "זה לא מספיק", אבל זה המון!כל אדם כזה שעוזרים לו...זה מדהים.
 
לא בתחום הזה. למרות שזה מפריע גם

לי. אני עדיין בין אלה שקשה להם לנער את הסביבה והמודלים ששתלו במוח. כך שבעניין הזה אני לא יכולה לעזור לאחרים...
 
למעלה