לוקחת נשימה עמוקה..מנסה בהרבה אומץ.

[tidi]

לוקחת נשימה עמוקה..מנסה בהרבה אומץ.

מן יומיים כאלה...שקוראת...וכל כך רוצה להצליח ליכתוב ולשתף... אבל...כותבת ומוחקת...ושוב מנסה...עם תקווה שהפעם אצליח... הפרעות חרדה...אני...מה פיתאום ...כך זה היתחיל...מנסה להיתכסות... במיליון מסכות...שהמסכה האחרונה היא...סמיילי פייס... אבל שוב..הלילות האלא..הלילות ששום מסכה לא עומדת בהם...שוב הקיפאון.. הדפיקות לב ....שוב הרעד...הרעד שמזכיר לי ..את אותם הימים בילדות.. הימים שלקחו לי...את תמימותי...גדעו לי את שימחת החיים...הטמיעו בי.. את הפחד...האימה...מן ילדה אישה כזאת...ילדה של אף אחד... ילדה של אף אחד יושבת לה בצד רוצה טיפה לנוח כי אין לה כבר ת'כוח וכל-כך רוצה לברוח ילדה של אף אחד מרגישה כל-כך לבד אבל לא מוכנה שאף אחד יושיט לה את היד ילדה של אף אחד חותכת שוב וכל-כך פוחדת שאבא ישוב ילדה של אף אחד מפסיקה להרגיש ואינה בוטחת באיש ילדה של אף אחד רוצה לצעוק די כי כואב לה מידי ילדה של אף אחד בוכה כאן בלאט ומשתתקת לאט לאט ילדה של אף אחד מנסה למצוא מילים שלהוציא את הכאב יכולים ילדה של אף אחד שוב רואה שחור כי כבה האור ילדה של אף אחד - ילדת בובה ושוב בחוטים אתה שולט ואף אחד אינו קולט ילדה של אף אחד מפסיקה לאכול אולי כי רוצה להפסיק לגדול? ילדה של אף אחד יושבת לה בצד ילדה של אף אחד... ילדה של אף אחד עד מתי תרגיש לבד??? אמממ..טוב מקווה שלא העקתי באורך...סליחה... tidi

 

[גילה זילברמן]

ילדה של אף אחד... ../images/Emo85.gif ../images/Emo185.gif

בדידותך עולה בין השורות...נוגעת ללב. יכולה לראות אותך יושבת בצד, שקטה, עצובה... "ואף אחד אינו קולט..." כתיבתך מעלה רצון לחבק את הילדה האבודה הזו, לתת לה דובי ושוקו, שתוכל להרגיש, ולו לרגע, ילדה קטנה ואהובה.

 

[tidi]

תודה גילה ../images/Emo23.gif

מן ילדה שכזאת ..שיושבת בפינה..מקופלת... תודה על השוקו והדובי.. tidi

 

[yaeltal]

tidi..

אני שמחה שלקחת את הנשימה העמוקה הזו, ושלמרות הקושי, ואני מבינה שהוא גדול, ישבת וכתבת והוצאת דברים שקשה כלכך לשתף בהם.. אני קוראת את ההודעות שלך, זו וקודמתה, שומעת על החוויות הקשות כלכך שעברת, על הייסורים האיומים האלה שעברו על אותה ילדה, ושנשארו טמועים בך, ורק רוצה כלכך להיות יכולה פשוט למחוק את הכל, לשנות את המילים, להסיט את השביל, כך שאותה ילדה לא תגיע אל אותו מוקד כאב.. אבל למציאות יש כללים אחרים.. ואת מה שהיה כבר אין אפשרות לשנות.. אבל כן אפשר רק לנסות לחזק אותך בהתמודדות שלך היום.. ולנסות להקל בימים האלו, שבין הלילות המסוייטים של התקפים וזכרונות.. ואולי לנסות גם לתת לך את התחושה, שאת לא לבד.. וכשאת כותבת כאן tidi, את באמת לא לבד.. ואני מקווה שלמרות שאת יושבת שם לבד מול מסך, את בכל זאת יכולה לחוש את מי שיושב מול מסך משלו, וקורא אותך.. (ובכלל לא חושב שהלחישות שלך מעיקות או שצריך להתנצל עליהן..). ואני מקווה שאולי אותה ילדה שלא הייתה מוכנה בעבר לקבל את היד המושטת לעברה, תוכל לעשות זאת היום.. מעריכה ומודה על האומץ והשיתוף, יעל..

 

[tidi]

תודה yaeltal ../images/Emo24.gif

אממ כן מן רגע של אומץ..לשבת וליכתוב... ואז שוב בשקט בשקט ליקרא בלי יכולת להגיב..ואז לקחת קצת נשימה..ושוב.. להעיז וליכתוב... תודה שאתם כאן... tidi

 

[subtitles]

ברוכה הבאה יקירה ../images/Emo140.gif ../images/Emo142.gif

יקירה.. הודעתך הציבה אותי עד מאוד

כל כך הזדהתי עם מה שכתבת.. וקשה לי להגיב לזה. כי גם אני מרגישה בודדה.. "ילדה של אף אחד" כמו שאמרת.. גם אני סובלת מהתקפי חרדה נוראיים, גם אני נתקפת בפחד גדול.. ונזכרת בעבר הקשה ובתחושת חוסר האונים שהקיפה אותי בילדותי. אני שמחה שניסית וכתבת.. לא העקת כלל. מכתבך כל כך העציב אותי.. אני יודעת שקשה להוציא את אשר יושב על הלב.. אך זכרי לך שאנחנו כאן! מעוניינים לשמוע ולעזור! כשאת מפחדת.. כשאת רועדת.. לפני שאת פונה לדרכים אחרות.. כתבי לנו! ננסה להפיג את בדידותך ולעבור איתך את התקופה הקשה