שרית על אי בודד
New member
לוקחת סיכון!
אחרי שהשתחחרתי מהצבא הכרתי את אהבת חיי והתחתנתי, לא היתי אפילו בת 22.
בגיל 24 כבר ילדתי את בני הבכור, בנינו בית- התחייבנו למשכנתא ואז הגיע הילדה השניה.
היום בגיל 28 אני מבינה שאם לא אלמד לא אתקדם לשום מקום.
החלטתי לעזוב את העבודה, עובדת באותו מקום כבר 5 שנים עם משכורת שמאוד קרובה למינימום. זה עסק קטן ובכלליות בצפון הרחוק אילו המשכורות שמקבלים.
נרשמתי ללמודי תואר ראשון בחינוך+ תעודת הוראה.
אני כבר לא יכולה לחכות, אני ממש מתרגשת אבל יחד עם זאת מפחדת פחד מוות!
ברור לי שמבחינה כלכלית אנחנו נכנסים לתקופה קשה מאוד ואולי בלתי אפשרית.
אי אפשר לגדל 2 ילדים (תשלום לגנים- הוצאה ענקית!) לשלם משכנתא,לקנות אוכל, לשלם דלק, חשמל, מים, ארננה כו.... במשכורת אחת. מצד שני רכישת מקצוע היא השקעה לתווך הארוך.
אני לוקחת את סיכון כי אני מרגישה שאין לי בררה אחרת.
תחזיקו לי אצבעות
יום טוב לכולם,
שרית
אחרי שהשתחחרתי מהצבא הכרתי את אהבת חיי והתחתנתי, לא היתי אפילו בת 22.
בגיל 24 כבר ילדתי את בני הבכור, בנינו בית- התחייבנו למשכנתא ואז הגיע הילדה השניה.
היום בגיל 28 אני מבינה שאם לא אלמד לא אתקדם לשום מקום.
החלטתי לעזוב את העבודה, עובדת באותו מקום כבר 5 שנים עם משכורת שמאוד קרובה למינימום. זה עסק קטן ובכלליות בצפון הרחוק אילו המשכורות שמקבלים.
נרשמתי ללמודי תואר ראשון בחינוך+ תעודת הוראה.
אני כבר לא יכולה לחכות, אני ממש מתרגשת אבל יחד עם זאת מפחדת פחד מוות!
ברור לי שמבחינה כלכלית אנחנו נכנסים לתקופה קשה מאוד ואולי בלתי אפשרית.
אי אפשר לגדל 2 ילדים (תשלום לגנים- הוצאה ענקית!) לשלם משכנתא,לקנות אוכל, לשלם דלק, חשמל, מים, ארננה כו.... במשכורת אחת. מצד שני רכישת מקצוע היא השקעה לתווך הארוך.
אני לוקחת את סיכון כי אני מרגישה שאין לי בררה אחרת.
תחזיקו לי אצבעות
יום טוב לכולם,
שרית
