לו ידעתי מה לעשות...

[לקשמי]

לו ידעתי מה לעשות...

בפעם הראשונה שכתבתי כאן, סיפרתי על כך שאני מחפשת עבודה כי יש לי שכר דירה וכו'. לפני שלושה ימים מצאתי עבודה, התחלתי לעבוד בנקיון משרדים. כן, כדי לא לחזור להורים שלי אני מוכנה לעבוד גם בזה. אלא מה? בחודישם האחרונים אני סובלת מדלקת ביד, וכתוצאה מעבודות הנקיון הפיזיות, הכאבים החמירו. אז שוב אני מוצאת את עצמי לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אומרים העיקר הבריאות אך מצד שני אני ממש במצב שאסור לי לא לעבוד כי לא לעבוד זה אומר לחזור להורים שלי ואם כבר מדברים על בריאות, אז לחזור להורים שלי זה מצב מאוד לא בריא. ואני גם לא במצב שאני יכולה לחכות עד שאמצא עבודה שלא תזיק לבריאות שלי. מה שטוב בעבודה הזאת, זה שאני לא עובדת בה נטו, כל היום. יש גם המון הפסקות והזדמנויות לנוח. אבל בכל זאת, הכאבים מחמירים מהעבודה שאני כן עושה. ואני, שמאמינה שכל דבר הוא שיעור, עדיין מנסה לחשוב מה השיעור הזה בא ללמד אותי? מה אני צריכה לעשות כדי לעבור אותו? אני לא מבקשת עצות, כי זה כאמור השיעור שלי. רק רציתי לשתף...

 

[גריני]

אח... השיעורים שלנו...../images/Emo4.gif

את לא מבקשת עצות, אז אני אשתדל להימנע (למרות שזה קשה, את יודעת איך זה... כולנו כל-כך טובים בעצות לאחרים)... אז רק 2 נקודות למחשבה: 1. לפעמים ישנו פתרון קצת שונה למצב, משהו אולי לא שיגרתי או לפחות משהו שלא חשבנו עליו קודם... תמיד כדאי לבקש עזרה/הבהרה בחלום - לפעמים מקבלים תובנות... 2. חלק גדול מהשיעורים שלנו הוא אהבת העצמי -פשוט לאהוב את עצמנו. ולאהוב את עצמנו זה אומר, בין היתר, לכבד את הגוף שלנו

לך, ושתעברי את השיעור במהירות ובקלות

 

[לקשמי]

תודה,

נתת לי כמה נקודות למחשבה. ולגבי החלום, זה מה שאני מתכוונת לעשות. עוד מעט אלך לישון ואתפלל למציאת הפתרון בחלום. אני מאמינה בכח של התפילה של לפני השינה.

 

[לקשמי]

ממשיכה לכתוב...

נרדמתי מהר מדי. בעצם אולי לא "מדי" כי טוב שנרדמתי, בדרך כלל קשה לי להרדם. אבל לא הספקתי לשאת את התפילה או את האוטוסוגסטיה לקראת מציאת הפתרון בחלום. ובלילה אני זוכרת שחלמתי משהו אבל אני ממש לא זוכרת מה. והבוקר התעוררתי עם אותם כאבים. מרחתי משחה שקצת הקלה ועשיתי תרגילי פיזיותרפיה. אבל עדיין כואב ואני עוד מעט הולכת לעבודה במחשבה שאני הולכת להזיק לעצמי. יחד עם זאת, אני עדיין ממש לא יודעת מה לעשות...

 

[avital24]

לקשמי היי../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo141.gif../images/Emo42.gif../images/Emo127.gif

אני במקומך הייתי מחפשת די מהר עבודה אחרת עבודה משרדית עם מחשב או משהו פחות מאמץ פיסי כי היד שלך הולכת ונחלשת ומצבה מחמיר ואת עלולה לעשות לעצמך נזק , לא חושבת שכל דבר זה שיעור שצריך ללמוד ממנו , את פשוט צריכה להחליף עבודה זה הכול לעבודה פקידות או משרדית כך שלא תאמצי את היד ותתפרנסי בצורה הגונה ונורמלית אם כואבת לך היד זה סימן שהעבודה שלך מזיקה לך ופוגעת בך אז עזבי אותה ותחפשי משהו אחר זה מה שאני הייתי עושה.... את יכולה גם לשאת תפילה לאלוהים לבקש שיזמן לך עבודה יותר נוחה ומתאימה בשביל להיחלץ מהמצב ולא לחזור להורים ותראי שזה יעזור.

סתם בשביל הקטע

:

 

[לקשמי]

היי אביטל

קודם כל אני מודה לך על התגובה. בקשר ליד, היא התחילה לכאוב כבר לפני כמה חודשים, הרבה מאוד זמן לפני שהתחלתי לעבוד בעבודה הנוכחית. בעבודה הנוכחית אני עובדת כמה ימים בלבד. דווקא את העבודה הקודמת [קלדנית] עזבתי בין היתר בגלל שהתחילה הבעיה הזאת ביד. הייתי שמחה לעבוד בעבודה עם מחשב משרדית וכו', אבל כשאין הכנסה בכלל, אני לא יכולה לחכות עד שיקבלו אותי לעבודה כזאת, צריך פשוט לעבוד במה שיש. בכל אופן, יום העבודה היום עבר בשלום, ואני מרגישה יותר טוב.

 

[avital24]

ותגידי../images/Emo9.gif../images/Emo23.gif../images/Emo42.gif../images/Emo66.gif../images/Emo127.gif../images/Emo77.gif

את רשומה בחברות כוח אדם כמחפשת עבודה משרדית ? ואת מחפשת במקביל בעיתון עבודה משרדית? כדאי להגדיל את הפוטנציאל למצוא כזו... ואם כן אז נראה לי שאלוהים יעשה את השאר ויזמן לך הזדמנות. את יודעת היום חלמתי חלום חלמתי הרבה דברים ביניהם על תקופה שחייתי לפני 3 שנים גרתי במקום שהיה ממש הרסני מבחינתי ובשבילי וחלמתי שכל העבודות שעבדתי בהן היו הזדמנויות מאלוהים לשמור עליי חזקה ומעל המים לא ליפול לייאוש העצום שהיה במקום שגרתי בו ולהמשיך לתפקד בצורה כזו שתוציא אותי מאותו מקום (בסוף יצאתי משם) ואילו בתקופה הזו הנוכחית אני לא עובדת כבר שנה ונראה לי שזה גם מאלוהים זה איך שהוא גם הועבר בחלום... אני זוכרת גם שיום אחד היה לי ריב גדול עם משפחתי והחלטתי לנסוע לטבריה , לברוח מהבית ולהשתקע שם , יצאתי בלילה ונסעתי לפנות בוקר וכשהגעתי לשם בבוקר קיבלתי טלפון מאחד המקומות ששלחתי אליהם קו"ח שרצו לזמן אותי לריאיון וזה היה מדהים כי באותה תקופה שלחתי למלא מקומות במשך יחסית הרבה זמן והבנתי ששם למעלה משגיחים עליי והמסר שהבנתי שזו תהיה טעות להיות בטבריה ושעדיף לי להישאר במרכז בסביבת מגוריי , בסוף הגעתי לריאיון חזרתי באותו יום מטבריה , לא התקבלתי לעבודה משהו שגם היה צריך לקרות כאילו לא אני מקבלת מסרים או סימנים שעדיין זה לא הזמן שלי לעבוד , עובדה ששלחתי להמון מקומות ומעט מאוד חזרו אליי , זה הכול מלמעלה , מתוכנן בקפידה מי יחזור ומי יכנס למעגל כזה או אחר ונראה לי שבקטע שלי זה עדיין לא הזמן שלי לעבוד (אולי בגלל שמבחינה ריגשית הייתי במצב אנוש ביותר לפני 3 שנים ועוד עבדתי במשרות מלאות ובמרחקים רציניים וזה היה ממש קשה , אולי עכשיו אני מקבלת הזדמנות לנוח ולצמוח מבפנים. בקטע של טבריה ושל הריאיון שהיה לי אותו יום ממש הבנתי שבקלות אני יכולה להתחיל לעבוד אבל שזה לא הזמן וחשוב שאני אשאר באיזור המרכז ולא ייעלם איפשהוא משהו שממש רציתי לעשות. ככה שהכול תחת השגחה רצינית ומלאה תנסי לחשוב איפה את בכול העניין ואיך זה עובד אצלך.

 

[לקשמי]

../images/Emo13.gif היי שוב אביטל

תודה ששיתפת אותי בסיפור שלך. איפה אני? קודם כל האם שמעת על חוק הקרמה? אני אישית מאוד מאמינה בו, אולי זה גם בגלל שפעם שמעתי הרצאה על הנושא, שמאוד השפיעה עליי. אם לא שמעת, אכתוב בקצרה שחוק הקרמה אומר שכל מה שקורה לך בחיים הוא תוצאה של פעולות שעשית בעבר. איכשהו אני מאמינה שמבחינה קרמתית אני צריכה לעבוד עכשיו בנקיון. [לא נעים כל כך לכתוב את הסיבה, אבל זה בהחלט קשור לדברים שעשיתי בעבר]. ובכל אופן שום דבר לא קורה סתם. בהודעה הקודמת שלך כתבת למצוא עבודה "הגונה" ואני עדיין לא מבינה מה לא הגון בעבודה הנוכחית שאני עובדת בה. וכן, אני רשומה בחברות כ"א כקלדנית וכמחפשת עבודת פקידות/קלדנות וואטאבר. ולא רק זה, אלא גם בחודש הראשון שהייתי מובטלת הלכתי בעיקר לראיונות עבודה כאלה, של קלדנות. אבל לאף אחד לא התקבלתי ואני מאמינה שגם זה מאלוהים. אלוהים איפשר לי עכשיו להחזיר את הקרמה, כלומר לעבוד בנקיון, לפחות בינתיים. ברור לי שאם אני רוצה להגשים את המטרה האמיתית שלי, והמטרה האמיתית שלי היא לעשות קורס מורים ליוגה בבהאמס, קורס שעולה המון כסף, אני צריכה למצוא עבודה שארוויח ממנה יותר ואני בטוחה שבסוף אעשה את זה, אבל קודם כל אני צריכה להתאושש כלכלית. ואגב: אני חושבת שאני בדרך ללמוד את השיעור. היום זה היום השני ברציפות שאני עובדת ואין לי כאבים. אז כנראה שהשיעור הוא כן לעבוד אבל במקביל לטפל ביד. וזה מה שאני עושה.

 

[esperansa]

כל עבודה מכבדת את בעליה ../images/Emo9.gif

אבל חשוב מאוד לא להשאיר את עניין הבריאות בצד. מי כמוני יודעת זאת שאני שנים חולה במחלה, דבר שמגביל אותי מלעבוד בעבודות מסויימות וגם אני מחפשת עבודה בין הנרות, בעיקר בתחום הפקידותי, משרדי, אלא מה שעד היום לא התקבלתי בשום עבודה, ולא בגלל שאני לא טובה אלא להפך, ההיצע של עבודות בתחום הנ"ל באזור שאני מתגוררת הוא די מועט. לאחרונה אני מבקשת מסרים מהשם למה כל כך קשה לי בעניין הזה, לגבי מציאת עבודה, ומדוע קשה לי להשאר במקום עבודה לתקופה ארוכה. יתכן שכנראה הגיע הזמן שאשקול אוליי לעבוד מהבית. לקשמי (אגב לקשמי בהודית- הינדי- זה שפע) לעיתים צריכים את פסק הזמן הזה, לעשות חושבים, ולחפש תחום שהכי הרבה מתאים לך. המנעי מהמחשבות של חוק הקרמה, שנקבע גורלך לעבוד בנקיון. אולי בשלב זה, זה כנראה עוזר לאיטרסים שלך, לא לחזור לבית ההורים. אך בכל זאת המשיכי במקביל לחפש עבודה ולהתפתח בתחום שהכי הרבה מעניין אותך. מאחלת לך הרבה הצלחה והעיקר שמרי על הבריאות, שאין חשוב יותר מזה בחיים. לעיתים אנחנו לוקחים את עניין הבריאות כמובן מעליו, והאימרה "העיקר הבריאות" לא נתפסת בכל הרצינות. אך מהמקום שאני נמצאת בו, אני יודעת שכל בעיות החיים מתגמדות לעומת עניין הבריאות. כל טוב ובהצלחה

אחלה של פורום, אני לומדת הרבה מהתגובות של חברי הפורום.

 

[לקשמי]

תודה לך

כפי שכבר כתבתי, אני עובדת בעבודה הזאת רק לבינתיים, עד שאמצא משהו אחר. באשר לבריאות, אם אראה בהמשך הזמן שהמצב מחמיר בעקבות העבודה, אני כמובן אעזוב את העבודה הנ"ל.

 

[avital24]

לקשמי היי ../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif

לא התכוונתי לשום דבר בקטע של עבודה הגונה , לא היה לי מסר , ניקיון זו עבודה ככל עבודה אחרת , התכוונתי רק שתמצאי משהו שלא יגרום לך לכאב ביד.. והאמת עם כבר מדברים על היד אמרת שהכאב התחיל עוד כשהיית קלדנית , כנראה שאימצת אותה יותר מדי והיא התחילה לאותת לך בכאב פיסי אני לא יודעת עם יש פה קרמה... אולי בהקשר לעבודתך הנוכחית כן , בהקשר ליד נראה לי שזה נגרם בעקבות מאמץ הקלדנות שלך אולי גם סביבת העבודה (בית משפט) הייתה סביבה לא בריאה , סביבה עם המון אנרגיה שלילית , חיכוכים ואי הבנות זה בטח לא בריא גם לנפש אז טוב שעזבת עכשיו בטח תמצאי משהו מתאים יותר.

 

[LoveBeing]

נו אז תחזרי להורים שלך! מה רע??

השיעור היותר חשוב הוא באהבה!!! ולא שום דבר אחר!! את צריכה להרגיש בנוח עם אלו שילדו אותך.. ולא לברוח מהם גם אם זה כאילו ללמוד עצמאות... כי זה שטויות בעיני. יותר חשוב ללמוד על קשרים ואהבה. כי בעולם הבא אין "עצמאות" כזאת.. שם כולם מחוברים. יותר קשה לך לגור עם ההורים זה סימן שזה השיעור היותר חשוב. להזיק לגוף שלך זה פשוט פשע. כי הגוף תמים... שכואב לגוף זה סימן מובהק. אין דבר יותר ברור מאשר זה מגיע לממש כאבים פיסיים ומחלות. המון גרים עם ההורים... אין לך סיבה להרגיש רע עם זה. אל תתני לאחרים להכניס לך שטויות לראש. זה היה תקיף אבל לעניין לא? באהבה, גיל

 

[לקשמי]

היי גיל

אתחיל מזה שאומר שבשבילי לחזור להורים שלי זה התאבדות. יש הבדל בין להתמודד עם קשיים כדי לצמוח מתוכם לבין להרוג את עצמי מנטלית. זה פשוט דבר שאסור לי לעשות. יכול להיות שמה שאני צריכה זה בין היתר לעזוב את העבודה הנוכחית שלי. אני לא בטוחה שזה מה שאני צריכה ואני גם לא בטוחה שזה לא מה שאני צריכה. כי בכמה ימים האחרונים, עבדתי באותה עבודה ולא היו לי יותר כאבים. הכאבים היו רק ביומיים הראשונים, כשעוד לא ממש ידעתי איך לארגן את העבודה כך שלא אזיק לעצמי ואיך לנצל גם את הזמנים של ההפסקות, שאני יכולה לנוח. כפי שכתבתי בתגובה למטה, הפיזיותרפיסט אמר לי בתחילת הטיפול שהבעיה ביד נובעת בעיקר מיציבה לא נכונה וזה למעשה ה-שיעור שלי. כבר שנים שאני לא הולכת זקוף כמו שצריך, ושנים על גבי שנים שאני מנסה לשנות את זה ובסוף באיזשהו שלב נשברת [מעין שבירת דיאטה כזאת] אבל עכשיו הגיע הזמן גם לעבוד חזק על היציבה. [כותבת ותוך כדי כך מנסה להתיישר בכסא שעליו אני יושבת עכשיו]. כאמור אני עדיין עוברת שיעור ובהחלט יכול להיות שאני עושה משהו לא נכון, בהקשר של העבודה. אגב: בגלל אותה בעיה עזבתי את העבודה הקודמת שלי כקלדנית בבית משפט. בינתיים גם תוך כדי העבודה אני מנסה לשמור על היד. היום כשחזרתי מהעבודה, הרגשתי הרבה יותר טוב, מבחינת היד. כבר כמעט ולא היו לי כאבים [ואולי לא כמעט] ואז צחקתי לעצמי ואמרתי שאולי העבודה הזאת דווקא עוזרת לי.

אבל כאמור אני עדיין לא יודעת. אני עדיין בשלב של למידה.

 

[esperansa]

../images/Emo141.gif לקשמי בקשר לכאבים ביד...

כנראה שזה תוצאה שעסקת בקלדנות, ולכן זה יכול להחשב כתאונת עבודה, ועד כמה שידוע לי, יתכן וקיימים זכויות שעליך לדרושם. מן הראוי שתבדקי עניין זה, ולא תוותרי, הרי הנזק שנוצר לך הוא תוצאה מהעבודה. אני יכולה לשלוח לך כתבה שפורסמה בעבר בעיתון לאישה. אם את מעוניינת אשלח לך באי-מייל. מה גם, שאני בעבר הועסקתי כקלדנית בבית המשפט, אך עזבתי היות שזה היה עבודה תחת לחץ, דבר שרק יכול היה להחמיר את הבעיה שאני סובלת ממנה. כל טוב ובהצלחה.

 

[לקשמי]

תודה לך

מקודם תפוז לא איפשרו לי לשלוח תגובה, אני מקווה שהפעם התגובה תישלח... בקשר לתאונת עבודה, ביררתי על כך, אבל הרופא סירב לתת לי אישור על תאונת עבודה כי הוא אמר שאי אפשר לדעת ממה זה נגרם. לדבריו זה יכול להיות מזה שעבדתי כקלדנית אבל זה יכול להיות גם מאלף סיבות אחרות. אני בתקופה זו מטופלת בפיזיותרפיה, והפיזיותרפיסט אמר לי בתחילת הטיפול שהגורם העיקרי לבעיה הוא קודם כל יציבה לא נכונה ואחר כך הטריגר של העבודה שלי כקלדנית. [התחלתי את הטיפול אצלו כשעוד עבדתי כקלדנית]. כך שניסיתי אבל לא ממש הצלחתי.

 

[ש ו נ י]

כנ"ל לגבי ואחרי שאני לפחות בדקתי את

זה, זה לא נחשב תאונת עבודה ברוב המקרים, אלא במאוד מאוד מאוד קשים ולא מפצים אותך כלום (למרות שאולי לקשמי תנסה... זה יעזור)