לו רק היתה פוליאמורית..אבל היא לא
כמה שזה פשוט, כשאפשר לאהוב בלי גבולות. אבל אז יש את האלה שאי-אפשר כבר להיות איתם בכלל, אז מה זה שווה?
כבר כמעט חמישה חודשים בלעדיך
מדפדפת ביומן כדי לחקור כל זכר מתקופת הפרידה. איך אז הכל התנפץ כל כך מהר? וכמה שהגעגוע כואב עכשיו.
תמיד הצטיירתי בתור החזקה מבינינו, לוקחת בחשבון את האפשרות לפרידה כשדברים לא הסתדרו. מבחינתך זה תמיד היה- לאהוב באושר או לסבול ביחד לנצח. מעולם לא חשבת על פרידה. לא דימיינת את עצמך בלעדיי.
אבל כשניסיתי למתוח את הגבולות, כי רציתי לחוות עוד אהבות- אתה אמרת את המילה האחרונה.
בכמה ימים סיימנו אהבה של 5 שנים
וכהרף עין מצאת אהבה חדשה.
לא דימיינת את עצמך בלעדיי, אבל תוך פאקינג שבועיים מצאת אהבה חדשה, והיא יותר טובה ממני (האמנם?). התקשורת איתה יותר טובה, אולי היא פחות מתעצבנת.
ואני שיצאתי אל החופש בלב-פתוח, כואבת את הפרידה. אין גבול לגעגוע, אין גבול לבדידות. בינתיים רק מגלה שוב ושוב שאין עוד אהבה כמו האהבה שלנו. פתאום אני זו שלא איכפת לה לוותר על החופש לאהוב אחרים, על החופש לחיות כמו שאני רוצה, רק להחזיר אותך אליי.
האמת היא ששנינו כואבים את הפרידה.
היום אבא אמר לי שאם אני אוהבת אותך, אני צריכה להפסיק להגיד לך את זה. משהו על אחריות כלפי שניכם. שפיספסתי את ההזדמנות שלי. ועכשיו צריכה לפנות מקום לבת-הזוג החדשה.
זה כואב לי לשמוע כי משהו בי מאמין למה שהוא אומר.
משאלת ליבי בסתר: שבת-הזוג החדשה שלו תרצה להיות פוליאמורית.
כמה שזה פשוט, כשאפשר לאהוב בלי גבולות. אבל אז יש את האלה שאי-אפשר כבר להיות איתם בכלל, אז מה זה שווה?
כבר כמעט חמישה חודשים בלעדיך
מדפדפת ביומן כדי לחקור כל זכר מתקופת הפרידה. איך אז הכל התנפץ כל כך מהר? וכמה שהגעגוע כואב עכשיו.
תמיד הצטיירתי בתור החזקה מבינינו, לוקחת בחשבון את האפשרות לפרידה כשדברים לא הסתדרו. מבחינתך זה תמיד היה- לאהוב באושר או לסבול ביחד לנצח. מעולם לא חשבת על פרידה. לא דימיינת את עצמך בלעדיי.
אבל כשניסיתי למתוח את הגבולות, כי רציתי לחוות עוד אהבות- אתה אמרת את המילה האחרונה.
בכמה ימים סיימנו אהבה של 5 שנים
וכהרף עין מצאת אהבה חדשה.
לא דימיינת את עצמך בלעדיי, אבל תוך פאקינג שבועיים מצאת אהבה חדשה, והיא יותר טובה ממני (האמנם?). התקשורת איתה יותר טובה, אולי היא פחות מתעצבנת.
ואני שיצאתי אל החופש בלב-פתוח, כואבת את הפרידה. אין גבול לגעגוע, אין גבול לבדידות. בינתיים רק מגלה שוב ושוב שאין עוד אהבה כמו האהבה שלנו. פתאום אני זו שלא איכפת לה לוותר על החופש לאהוב אחרים, על החופש לחיות כמו שאני רוצה, רק להחזיר אותך אליי.
האמת היא ששנינו כואבים את הפרידה.
היום אבא אמר לי שאם אני אוהבת אותך, אני צריכה להפסיק להגיד לך את זה. משהו על אחריות כלפי שניכם. שפיספסתי את ההזדמנות שלי. ועכשיו צריכה לפנות מקום לבת-הזוג החדשה.
זה כואב לי לשמוע כי משהו בי מאמין למה שהוא אומר.
משאלת ליבי בסתר: שבת-הזוג החדשה שלו תרצה להיות פוליאמורית.
