לזה שברח
נכנסת למשרד שלי היום אחרי פרידה של 13 שנים. בעצם אחרי בריחה של 13 שנים. אחרי שברחת ממני. הסתבכת והיית צריך עורך דין. כשהמליצו לך עלי לא הבנת שכן התחתנתי ולקחתי את שמו של בעלי. הופתעת לראות אותי ואני הופתעתי לראות אותך. משיחה קצרה אתך הבנתי מה לא הפסדתי. ואני מודה לך שברחת ממני. הסתכלת על שלושת התמונות שעל השולחן שלי ושאלת אם הגבר שבתמונה הוא בעלי ואם הבן והבת הם הילדים, הנהנתי. עברנו לדבר על הבעיה שהביאה אותך אלי ואמרתי לך שאולי עדיף שתחפש עורך דין אחר, בגלל כל הרגשות. דברנו עוד קצת על החיים אני סיפרתי על התואר הראשון והשני במשפטים אתה סיפרת על העבודה במוסך. אני ספרתי על בעלי והילדים אתה ספרת על הבדידות. ספרת על הגעגועים אלי ואני חייכתי ולא ידעתי מה להגיד. לפני שיצאת שאלת מה אני עושה בחגים אמרתי שאני אצל ההורים של בעלי ואתה אמרת שאתה תהיה אצל ההורים שלך. ספרת שאתה היחידי שתבוא בלי אשה וילדים ודברת על כמה שאתה בודד. ואני כעסתי עליך על מה שעשית לי אז לפני 13 שנה אבל גם רחמתי עליך. אבל יותר מהכעס והרחמים רציתי להודות לך. על זה שעזבת אותי וככה פגשתי את בעלי המקסים. אתה זה שהחזקת אותי בבית ספר למשפטים, כי כל פעם כשהיה קשה דמיינתי איך פעם אני אהיה עורכת דין ואתה תבוא ותחפש עזרה. אבל הכי אני רוצה להודות לך על זה שאז כשסיפרתי לך שאני בהריון אתה פשוט קמת וברחת. שיקרתי לך ואמרתי שעשיתי הפלה אבל האמת שהילד המקסים שראית בתמונה כשהוא בן 10 היום הוא בן 12 וחצי שלא יודע מי הוא אביו האמיתי. אם רק היית מתנהג כמו גבר לא היית בודד היום, אולי היה לך אותי מה שבטוח היה לך ילד מקסים. אז זהו תודה רבה לך על זה שברחת, לא חשבתי שאודה לך על זה אי פעם אבל הנה אני מודה. ובעלי שקורא את מדור הספורט לידי מחייך ומצטרף לתודה שכן בזכותך יש לו אותי ושני ילדים מקסימים.
נכנסת למשרד שלי היום אחרי פרידה של 13 שנים. בעצם אחרי בריחה של 13 שנים. אחרי שברחת ממני. הסתבכת והיית צריך עורך דין. כשהמליצו לך עלי לא הבנת שכן התחתנתי ולקחתי את שמו של בעלי. הופתעת לראות אותי ואני הופתעתי לראות אותך. משיחה קצרה אתך הבנתי מה לא הפסדתי. ואני מודה לך שברחת ממני. הסתכלת על שלושת התמונות שעל השולחן שלי ושאלת אם הגבר שבתמונה הוא בעלי ואם הבן והבת הם הילדים, הנהנתי. עברנו לדבר על הבעיה שהביאה אותך אלי ואמרתי לך שאולי עדיף שתחפש עורך דין אחר, בגלל כל הרגשות. דברנו עוד קצת על החיים אני סיפרתי על התואר הראשון והשני במשפטים אתה סיפרת על העבודה במוסך. אני ספרתי על בעלי והילדים אתה ספרת על הבדידות. ספרת על הגעגועים אלי ואני חייכתי ולא ידעתי מה להגיד. לפני שיצאת שאלת מה אני עושה בחגים אמרתי שאני אצל ההורים של בעלי ואתה אמרת שאתה תהיה אצל ההורים שלך. ספרת שאתה היחידי שתבוא בלי אשה וילדים ודברת על כמה שאתה בודד. ואני כעסתי עליך על מה שעשית לי אז לפני 13 שנה אבל גם רחמתי עליך. אבל יותר מהכעס והרחמים רציתי להודות לך. על זה שעזבת אותי וככה פגשתי את בעלי המקסים. אתה זה שהחזקת אותי בבית ספר למשפטים, כי כל פעם כשהיה קשה דמיינתי איך פעם אני אהיה עורכת דין ואתה תבוא ותחפש עזרה. אבל הכי אני רוצה להודות לך על זה שאז כשסיפרתי לך שאני בהריון אתה פשוט קמת וברחת. שיקרתי לך ואמרתי שעשיתי הפלה אבל האמת שהילד המקסים שראית בתמונה כשהוא בן 10 היום הוא בן 12 וחצי שלא יודע מי הוא אביו האמיתי. אם רק היית מתנהג כמו גבר לא היית בודד היום, אולי היה לך אותי מה שבטוח היה לך ילד מקסים. אז זהו תודה רבה לך על זה שברחת, לא חשבתי שאודה לך על זה אי פעם אבל הנה אני מודה. ובעלי שקורא את מדור הספורט לידי מחייך ומצטרף לתודה שכן בזכותך יש לו אותי ושני ילדים מקסימים.
