BRAND NEW 3
New member
לזה שלא יידע שהוא הנפש התאומה שלי.
מצחיק לכתוב לך מכתב, ולדעת שלעולם לא אתן לך אותו. כ"כ הרבה מכתבים כתבתי לך, חלקם נתתי לך, חלקם לא. זה לא יגיע אליך. אבל בכל זאת מרגישה צורך לכתוב לך, כי כנראה שאני לא אמיצה מספיק בשביל להגיד לך את הדברים. כשאני כותבת אני מרגישה שאני מדברת איתך, אז אולי אני ארגיש קצת יותר טוב עם עצמי, שלפחות אם לא אמרתי לך את הדברים כתבתי אותם. אתה החבר הכי טוב שלי כבר שנתיים בערך. שנתיים שבהם עברנו דברים של תקופה של עשר שנים לפחות. כל הריבים שלנו, הדיבורים הרציניים, הצחוק, הבכי, הכעס והכיף. כ"כ הרבה חוויות בשנתיים. היית הדבר שעשה לי הכי טוב בעולם. ובאותה מידה הבן אדם שהכאיב לי הכי הרבה בעולם. תקופת הנתק שלנו הייתה לי התקופה הכי קשה בחיים. לא לדבר איתך כל יום? לא לראות אותך? לא הייתי שלמה כל החודשים האלו. היית חסר לי ברמה שדווקא אני חושבת שאתה כן יכול לתאר, כי אתה מכיר אותי ואתה יודע כמה אתה חשוב לי. כ"כ הרבה באו ואמרו לי "למה אתם לא יחד?". אמרו שכשאנחנו יחד אנחנו כ"כ מרוכזים אחד בשני רק, שאנחנו מצחיקים אחד את השני, שאנחנו נראים כאילו יש בינינו משהו. ואני יודעת שהם צודקים. אני בטוחה שיש בינינו משהו. חברה אמרה לי שנראה כאילו אתה "שומר" אותי, כי אתה רוצה אותי בתקופה יותר מאוחרת, שכנראה אתה מרגיש שעכשיו זה לא הרגע. אני יודעת שאני אוהבת אותך, וזה נשמע מצחיק אבל אני באמת מאמינה שנועדנו להיות יחד. אבל משהו בך לא נותן לך להפוך אותי מהחברה הכי טובה לחברה. נראה כאילו אתה עוצר בתוכך את הרגש. אולי אתה אפילו לא מודע אליו, אולי גם אתה מפחד. אני יודעת שאני מפחדת לעשות משהו. להגיד משהו. לא רוצה לקחת את הסיכון של לאבד אותך. ובגלל זה, אני כנראה צריכה ללכת ממך. כי אני לא יכולה להיות לידך ולדעת איך אני מרגישה. אז ניסיתי להעלים את הרגש, דחקתי אותו כ"כ טוב עד שהצלחתי. אני יכולה לקבל את העובדה שאתה לא רואה דברים כמו שאני רואה אותם, ולהיות החברה הכי טובה שלך, ולא מעבר לזה. אבל משהו בי עדיין מתקשה להיות לידך ולא לשפוך הכל. להגיד כל מה שאני רוצה. לשתף אותך בחששות שלי בנוגע לקשר שלנו, בהרגשות שלי. אני מרגישה שאני מתרחקת ממך, ואני חושבת שאתה רואה את זה. אם רק היית אומר איך אתה באמת מרגיש היינו יכולים לעזוב את הדברים. אם היית אומר שאתה לא אוהב אותי, היינו ממשיכים רגיל. אולי לא היינו מרגישים את המתח. חבל שאני לא אדע לעולם. שאני לא אדע אם גם אתה מרגיש כמוני אבל מפחד להגיד. חבל שבגלל ששנינו פחדנים נפסיד אחד את השני. וחבל שבגלל שאני אוהבת אותך כ"כ, אני אפסיד אותך. הלוואי והיה איזשהו סימן שאומר לי מה לעשות. האם להישאר לצידך כחברה הכי טובה שלך, או ללכת. ועד שינתן לי סימן, תדע שאני אוהבת אותך מאוד. מעולם לא הרגשתי ככה. להתראות, יקירי.
מצחיק לכתוב לך מכתב, ולדעת שלעולם לא אתן לך אותו. כ"כ הרבה מכתבים כתבתי לך, חלקם נתתי לך, חלקם לא. זה לא יגיע אליך. אבל בכל זאת מרגישה צורך לכתוב לך, כי כנראה שאני לא אמיצה מספיק בשביל להגיד לך את הדברים. כשאני כותבת אני מרגישה שאני מדברת איתך, אז אולי אני ארגיש קצת יותר טוב עם עצמי, שלפחות אם לא אמרתי לך את הדברים כתבתי אותם. אתה החבר הכי טוב שלי כבר שנתיים בערך. שנתיים שבהם עברנו דברים של תקופה של עשר שנים לפחות. כל הריבים שלנו, הדיבורים הרציניים, הצחוק, הבכי, הכעס והכיף. כ"כ הרבה חוויות בשנתיים. היית הדבר שעשה לי הכי טוב בעולם. ובאותה מידה הבן אדם שהכאיב לי הכי הרבה בעולם. תקופת הנתק שלנו הייתה לי התקופה הכי קשה בחיים. לא לדבר איתך כל יום? לא לראות אותך? לא הייתי שלמה כל החודשים האלו. היית חסר לי ברמה שדווקא אני חושבת שאתה כן יכול לתאר, כי אתה מכיר אותי ואתה יודע כמה אתה חשוב לי. כ"כ הרבה באו ואמרו לי "למה אתם לא יחד?". אמרו שכשאנחנו יחד אנחנו כ"כ מרוכזים אחד בשני רק, שאנחנו מצחיקים אחד את השני, שאנחנו נראים כאילו יש בינינו משהו. ואני יודעת שהם צודקים. אני בטוחה שיש בינינו משהו. חברה אמרה לי שנראה כאילו אתה "שומר" אותי, כי אתה רוצה אותי בתקופה יותר מאוחרת, שכנראה אתה מרגיש שעכשיו זה לא הרגע. אני יודעת שאני אוהבת אותך, וזה נשמע מצחיק אבל אני באמת מאמינה שנועדנו להיות יחד. אבל משהו בך לא נותן לך להפוך אותי מהחברה הכי טובה לחברה. נראה כאילו אתה עוצר בתוכך את הרגש. אולי אתה אפילו לא מודע אליו, אולי גם אתה מפחד. אני יודעת שאני מפחדת לעשות משהו. להגיד משהו. לא רוצה לקחת את הסיכון של לאבד אותך. ובגלל זה, אני כנראה צריכה ללכת ממך. כי אני לא יכולה להיות לידך ולדעת איך אני מרגישה. אז ניסיתי להעלים את הרגש, דחקתי אותו כ"כ טוב עד שהצלחתי. אני יכולה לקבל את העובדה שאתה לא רואה דברים כמו שאני רואה אותם, ולהיות החברה הכי טובה שלך, ולא מעבר לזה. אבל משהו בי עדיין מתקשה להיות לידך ולא לשפוך הכל. להגיד כל מה שאני רוצה. לשתף אותך בחששות שלי בנוגע לקשר שלנו, בהרגשות שלי. אני מרגישה שאני מתרחקת ממך, ואני חושבת שאתה רואה את זה. אם רק היית אומר איך אתה באמת מרגיש היינו יכולים לעזוב את הדברים. אם היית אומר שאתה לא אוהב אותי, היינו ממשיכים רגיל. אולי לא היינו מרגישים את המתח. חבל שאני לא אדע לעולם. שאני לא אדע אם גם אתה מרגיש כמוני אבל מפחד להגיד. חבל שבגלל ששנינו פחדנים נפסיד אחד את השני. וחבל שבגלל שאני אוהבת אותך כ"כ, אני אפסיד אותך. הלוואי והיה איזשהו סימן שאומר לי מה לעשות. האם להישאר לצידך כחברה הכי טובה שלך, או ללכת. ועד שינתן לי סימן, תדע שאני אוהבת אותך מאוד. מעולם לא הרגשתי ככה. להתראות, יקירי.
